אבני האפוד חלק א צג

והנה מסתמייות דבריהם נראה דליכא מאן דפליג בחילוק זה דמוהרימ"ט וכעת אין ס' בני משה עמדי דאנא זעירא אמינא דדבר זה אי נקי מהמחלוקת דאמת דחילוק זה בא מבואר בדברי מוהרימ"ט דכל עצמן של הרש"בא והרי"בש לא באו אלא לחלק בין מעיד שטבע במשאל''ס למעיד שטבעה או נשברה הספינה ומ"ש הריב"ש דטבע במשאל"ס מעיד שטבע ושהה שיעור שת"ן לא שיעיד בלשון הזה אלא הכונה דיש במשמעות עדותו שטבע ולא עלה וכגון ששהה עליו עי"ד. האמנם כל קבל דנא מצינו למרן כ"מ דעמ"ש הרמ"בם בה"ג פי"ג דין ד' וכן האשה שהעיד לה ע"א שטבע בעלה במשאל''ס ולא עלה וכו' ה"ז ל''ת כתב וז"ל נראה מדקדוק דברי רבינו דבעינן שיעיד העד ששהה עליו שיעור שת"ן ולא עלה הלא"ה אם נשאת תצא וכמו שכתבו הרש"בא והריב"ש ע"כ הרי בהדייא דאפי' במעיד שטבע פ' כתב מרן מוהרי"ק דלדעת הרמ"בם והרש"בא והרי"בש בעינן שיעיד עליו ששהה היפך דברי מוהר''ימט וע' להיד"א בהגה"בי ס"ק תר"ן שכתב בשם מוהרי"מט דברים אשר לא זכיתי להבינם. מר הוא דקאמר בשם מוהרי''מט שכתב דאם העד העיד טבע ולא עלה דכונתו לומר ששהה וכו' עי"ש ולא ראיתי כהנה בדברי מוהרי"מט דמוהרי"מט בח"ב כתב דהמעיד שטבע סתמו שטבע ולא עלה קאמר וכו' ויש במשמע עדותו שטבע ולא עלה וכו' הרי דמוהרי"מט מכריז ותני גדולה מזו דאפי' באומר טבע סתם מהני ודוק וע"ע ישמח לב גאגין חא"הע סי' ו' דיו"ד ע"ב. שו"ר להד"במ בח"א חאה"ע סי' י"ג דקכ"ו ע"א שכתב דאף שמוהר"אש בסי' א' מסתפק בדעת הרי"בש דס"ל בדעת הרי"ף דאפי' דאיפשר ששהה בכדי שת"ן כל זמן שלא אמד בפי' ששהה עליו אם נשאת תצא לא שבקינן ודאן של שאר פוס' מפני ספקו של מוהר"אש והביא חבל נביאים דס"ל כמוהר''ימט יעו"ש ומריהוט לשונו דעריב ותני ס' מוהרי"מט עם שאר פוס' המדברים במעיד שטבע ומת מוכח דגם מוהרי"מט בהכי מיירי ואם כנים הדברים אין להקשות על מוהרי"מט מדברי הכ"מ ודוק

שנ"ג הא דבעינן לעיכובא שיעיד ששהה עליו כדי שת"ן לענין שאם נשאת לא תצא ה"ד כשנשאת אשת הנטבע תוך השנה שנעלם ונטבע בעלה אבל אם עבר שנה א' מעת שנטבע בעלה ולא נודע שיצא למקום אחר חי כיון דאומר פ' נטבע יצאת מאיסור תורה ולא רביע עלה אלא איסו' דרבנן. יד"א ס"ק תרמ"ט משם מוהרמ"בח בתשו' והובאה בס' ג''ור כ"ג סי"ו (ואין הספר הנז' תחת ידי כי לכאורה דברי הרמ"בם פי"ג מה"ג דין ך' ופסקו מרן לעיל בסמוך ס''לג הויין תייובתיה דכתב האשה שהעיד לה ע''א שטבע בעלה במים או במשאל"ס ולא עלה ואבד זכרו ונשתכח שמו ה"ז לא תנשא ואם נשאת לא תצא וכתב מרן הכ"מ דדייק הרמ"בם לומר ולא עלה דהיינו ששהה עליו שיעור שת''ן הלא"ה אם נשאת תצא עי"ש הרי דאפילו באבד זכרו לא שרינן להתיר בדיעבד כי אם היכא דשהה שלח כדברי הרב ואין ספק שהרב תיקן זה ברוח בינתו ואין איתי יודע) וה' מוהרי"ם בס' באר המים סי' ס"א דג"ן ע"ד הביא דברי מוהרמ"נח יותר באורך וכתב שכ"ד הג''ור שם בסי' ך' ושנסתייעו מדברי מוהר"אי בפ"וב סי' לק"ט והמ"ביט ח"א סי' קל"ה הציע דבריהם דאין ראיה מדברי מוהר"אי והמב"יט דאינהו מיירו ביבשה ומה דמות יערך לים וע"כז אסופא דמלתא אסיק להלכה דכל שנשתכח שמו ואבד זכרו אף בנטבע בים ולא הועד עליו שיעור שהייה יצתה האשה מידי איסור תורה ולא רביע עלה אלא איסורא דרבנן. ומו"הר מוהר"אק בס' שע"א סי' כ"ד דע"ד ע"א כתב דכמה מרבני האחרו' נשתמשו בזה ושכ"ר בתשו אביר יעקב סי' ב"ך וכ"ג יעו"ש

הגם הלום ראיתי לאחד המיוחד מח"ור זמננו מוהר"ש מנשה נר"ו נין ונכד לה' בא"המ בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' ד' דח"י סמך ראשו ורובו אדברי מו"ה דנקיט להלכה דברי מוהרמ"נח הנז' ובד"כג ע"א הרחיב עוד הדבר וכתב משם מוהר"ח מודעי בתשו' כי באה בס' ח"וש ח"ב סי' ט' דתירץ קושיית מוהר"ים על מוהרמ''נח דלא רצה לחלק בין ים ליבשה והיה בהנ"יח דהנה אמת דהמ"ביט ומוהר"אי כתבו בתוך דבריהם דנ"ד עדיף מנטבע במים שאל"ס מ"מ אין כונתם לומר דבמ"שאלס ל"א הכי אלא כונתם לומר דנשכח זכרו דיבשה עדיף ממ"שאלם וכו' אבל אה"ן דנשכח זכרו דים כ"ש דמותרת מדאורייתא וכו' ומ"ניר לא הונח לו תירוץ זה מדברי הבא"המ עצמו ועכ"ז אסיק להלכה כדאמרן דאף בנשכח זכרו דים ולא העידו עליו ששהה יצאת מאיסור תורה ע"פ דברי מוהר מנח וגם הוא הרבה עליו רעים יעו"ש (ועמ''של על סעיף ל"ב עוד בענין חילוק זה דים ליבשה באבד זכרו ובכיוצא בזה

) איברא שהגאון מו"הר מוהר"אג שם בסי' ה' דכ"ט ע"ב והובאה ג"ך תשובתו זאת בס' ירים משה א"הע סי' ג' הביא דברי ה' מוהר"ש מנשה הנז' וחלק עליו וכתב דס' מוהרמ"נח דבאבד זכרו יצאת מאיסור תורה אפילו בלתי שום עדות דשהייה ס' יחידאה היא דנדון הרבנים שאני שהיו הוכחות אחרות וכיון שהיא ס' יחידאה מי יעצר כח לדון דבאבד זכרו לבד יצאת מאיסור תורה ואם ראה תראה לקצת מן האחרונים שהביאו סברא זו דמוהר"מנח היינו לצרפו עם כת הסוברין דמקילינן ע"י הוכחות ע"ע את"ד. אמנם ה' דברי שמואל בחא"הע סי' ז' דק"ל ע"ב הביא דה' מוהר"ש מנשה הנ"ל בתשו' כ"י חזר עוד להחזיק דבריו הראשונים ושסברת מיהר"מנח אינה יחידאה (והן עתה נראו בעליל דבריו בספרו שם משמעון הנד"מ בסי' ב') וכבר אני עני בהגהותי לס' עבודת השם סו"סי י"ב הנה הבאתי דברי הרבנים הנז' ונפלאתי על מו"הר אג"ן דאיך לא ראה דה' נאמן שמואל וה' באמ"ח קיימי בשיטת