אבני האפוד חלק א צב

לא החליט הדבר כי גם הוא נרתע לאחוריו בראותו כי לא נזכר דבר זה לא בש"ס ולא בפוס' עוד בה כי אולי לא נאמר זה רק בפרוצה ביותר דחיישינן שתצא לת"ר אבל אם היא צנועה ובנות ישראל לא חשידי על ככה לא מקרי שעת הדחק דמעיקרא כל עגונא הוייא שע"הד וכו' ע"ש דברים נכונים וע' לה' ח"וש ח"ב סי' א' די ט ע"א ד"ה והנה שהביא חבל נביאים דס"ל דעיגונא חשיבא שעת הדחק ובפרט בחורה בשנים שאינה בת מ' ורדופה להנשא ועכ"ז לא מעלי הך טעמא רק לסמך על ס' המקלין לא להתיר לכתחי' בלי שום טעם ולחשבה כדיעבד ע"ש

שמ"ט סל"ד מור"ם בהגה אבל מי שהעידו עליו שהיה בספינה שנשברה וכו' אא"כ העידו בפירוש שנטבע ממש ושהה כדי שת''ן. והיא ס' הרשב"א במיוחסות כי הובאה ב"י אך איכא מהפוס' דס"ל דדעת הרמב"ם ור"ח דבמים שאל"ס כל שהעידו שטבע סגי וא"ץ לשהות כדי שת"ן. ע' כנה"ג הגהב"י ס"ק תצ"ח והיד"א בס"ק תרמ"ו עמד בזה וכתב משם מוהרא"א דאחר שהרשב"א והר"ן והריב"ש מסכימים שכל שלא שהה עלו אפי' אם נשאת תצא להם שומעים להחמיר יעו"ש וכ"כ ה' ראש משביר בח"א סי' י"ז דל"ח ע"א וסי' י"ח ד"מ ע"א עבודת השם סי' יו"ד פ"ת ס"ק קמ"ד משם ה' מ"הץ ישמח לב גאגין חא''הע סי' ה' דיוד' ע"א

ש''ן אם יש עוד ספק אחר מצרפינן ס' הרב"א ודעי' לומר דדלמא הלכתא אזלא כמ"ד דל"ב שהייה יד"א הגהב"י ס"ק תרמ"ח משם הגלור וציין למ"ש בס"ק תרמ"ו משם מוהרי"א בתשו' מיצל מאש דת סי' ג' שחלק על מוהר"א בן שאנגי דעשה ס"ס עם סברא זו ומכ"ר חלק עליו וכתב דס' הרב"א אינה ראויה לבא בקהל יעו"ש גם ה' ראש משביר בדמ"א ע"א ומוהרש"ג בס' צל הכסף ח"ב סי' ג' דע"ב ע"ג וה' בא"המ סי' ט"ן דמ"ו ע"א הסכימו דיש להקל בס"ס היכא דאיכא ס' אחר והכי נקיט בפשיטות מו"הר בשע"א סי' כ"ד דע"ג ע"ד

אולם חזה הוית למוהר"י ב' יוסף מר בריה דה' ראש משביר בתשו' כי באה בספרו שם סי' י"ט דמ"ו ע"א במאי דקאי מר שלא בא בדברי המגידים בפירוש אם נשתהו שם עד שיעור שת"ן כתב דיש לעשות ס"ס ס' נשתהו ספק לא נשתהו ואת"ל שלא נשתהו דלמא הלכה כהרב"א ודעי' דכתבו דלא בעינן שהייה ושוב נרתע לאחוריו מכח דברי מוהרא"א שכתב דיש להחמיר כדברי הרשב"א ודעי' וכו' יעו"ש ויש לתמוה עליו דמלבד שלא זכר מתורת מ"א דאיהו גופיה התיר היכא דאיכא ס"ס עוד בה דלא זכר שר דשל כת הקודמין היא זו ושגם מוהרא"א לא אמרו אלא משום דסבר דליכא אלא ס' הרב"א משא"כ לדידן דנגלה לנו דיש לו רעים אהובים כולם ברורים וכמ"ש היד"א וכנז' פשיטא ודאי דיש לעשות שפיר ס"ס

ותרתי אני בלבי ליישב דברי הרב ע"פ מ"ש הר''הב כמוהר"ימ ז"ל בס' באר המים שם ליישב דעת. מוה"רי אלפאנדארי דשנייא נ"ד דהספק הוא אם היה שם שהייה דאף שאמר העד ששהה מ"מ כיון שהיה בתוך ההפכה והבלבול אמרי' דלמא לא שהה וא"כ נמצא דאנו באים להתיר אף אם לא שהה מטעם ס"ס ואמט"ול פליג מוהר"יא דליכא למשרי בס"ס י"ש אוף אנן נאמר דזה היה טעם מר בריה דה' ראש משביר בנ"ד חד מן הספקות הוא ס' נשתהה ומשו"ה לא רצה להתיר בס"ס. אמנם אמרתי דבר וחזרתי לאחורי דא"א לומר כן חדא דגם מוהר"ים לא אמר כן אלא בדעת מוהר"יא החולק אך לשאר הפוס' החולקי' עליו הוא דאף דאיכא ס' שהייה עכ"ז שרינן בס''ס ועוד דנדון הרב הוא בעד מפי עד דבהא איכא כמה מרבוואתא דס"ל דתלינן להקל וחד מנייהו ר' אביהו בסי' י"ח שם ואיך איהו קאזיל לחומרא אלא מחוורתא דדברי מוהר"י ב' יוסף הנז' לא קיימי להלכה ושפיר שרינן היכא דאיכא ס"ס. ושו"ר למוה'"רש מנשה נר"ו בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח''ב סי' ד' די"ח שעמד בזה ותמה על הרב מוה"רי ב' יוסף הנז' כנז' והעלה דלעולם שרינן בס"ס והסכים עמו המאור הגדול מו"הר מוהר"אג שם בד"כד ובד"כט ע"א וע"ע בס' ירים משה סי' ב' די"ג ע"ד ובס' יאודה יעלה סי' ג' ישמח לב א"הע סי' ה' די'וד ע"א

שנ"א אם העיד העד שטבע ומת אמרינן ודאי שהה עליו בכדי שת"ן. הרכ"מ בפי"ג מה"ג דין י"ט בדעת ה"ה וכן הסכים מוהר"חש בקונט' דנ"ח ובתשו' סי' מ"ה ונ"ט והמב"יט ח"ב סי' מ"ט והפ''מא בח"א סי' ל"ט וח"ב סי' ג"ל והדין א"הע סי' ט' וסי' ס"ג וכן שאר האחרונים וא"כ בנ"ד שאמר אי לו בידי אה איל גודייו מוא רטו אין לה מאר אי נון מיניאבה ני פיי ני מאנו דברים אלו מורים שראה תותו מת בים ראש משביר ח"א א"הע סי' ח"י ד"מ ע"ג. וע' בסמוך

שנ"ב ע"כ לא החמירו הרש"בא ורעי' דבעינן שיעיד ששהה אלא כשאומר נשברה הספינה או נטבעה דהתם איפשר דהאיש פ' לא טבע בים ואיפשר דדף נזדמן לן אבל היכא דאמר פ' טבע סתם אף דלא סיים בלשונו ואמר ששהה אמרינן דהיתה שם שהייה דאל"ה מהיכא ידע דטבע. ראש משביר סי' י"ח דמ"א ע"א משם מוהרימ"ט א"הע סי' ל"א וכתב שע"פ ס' זו ה' מוהר"א בן שאנגי בתשו' כי באה בס' בני משה סי' ס''ד עשה ס"ס לנ"ד בז"ה ספק אי הלכה כמ"ד דבאומר נטבעה הספנה דרך כלל הנמצאים בתוכה הם בחזקת מתים ואם נשאת לא תצא ואת"ל דהלכה כהרש"בא דכדי לצאת מאיסור א"א דאורייתא צריך שהייה ס' אם באומר טבע פ' אפי' הרש''בא מודה דאף אם לא אמר ששהה אם נשאת לא תצא כדעת מוהרי"מט ומינה דן ה' ראש משביר ג"כ לנ"ד יעו"ש.