אבני האפוד חלק א צ

בהצטרף אליו עוד דבר אחר י"ש וכיוצא בזה כתב ה' מוהר"ש מנשה ז"ל בס' שם משמעון הנד"מ סי' ג' דל"ז ע"ד. וע' בני אברהם סי' ב' דלא לחיק לחילות זה דוק

שר"ה אם בתוך הספינה הנטבעת היו אנשים רבים ולא נראה אפי' אחד מהם והמבוקש היה איש חולה וקרוב לגוסס איך יתכן שיכול לצאת והוא דבר שאין הדעת סובלתו ותנשא לכתחי' חיים ושלום שם ד"ז ע"ב ושם בד"ו ע"ד כתב כיוצא בזה ויליף לה בדדמי למ"ש הרבנים בס' בני משה שלטון סי' י"ט. ומוה"רש מנשה ז"ל בס' שם משמעון הנד"מ סי' ג' הצ"ע דבריו וכתב דהמעיין בדברי הרבנים בשרשן בעיניו יראה דלח התירו בנדון ההוא כי אם מטעמים אחרים המורים להדייא שנחנק והעלה דאין לסמך על טעם זה דא"א להמלט לחוד כדי להוציאה מגזרת ח"זל י"ש

של"ט רבני האחרונים בדור שלפנינו נחלקו אי יש לדון עכשיו דין משאל"ס מאחר דכל חששת רבותינו לאסר את האשה אינו אלא שמא יצא למקום אחר ועדיין הוא חי ע"פ האדמה. עתה שנתחדשו הבאפורים, טיליג ראפוס מכתבי עתים סיגוריטאס, מסילות הברזל, וכל כי"וב המגידין ומשמיעין כל חדש אשר תחת השמש וגם מנימוס המלכות כי כל איש גר ותושב צריך להכתב בפנקס השר מאותה העיר ועניינים כאלו אף אם היו בקצוי ארץ ובאיים רחוקים אין דבר נעלם והדעת נותן והשכל מחייב דאילו היה אמת דהנעלם היה חי היה נודע

ראש המדברים בזה הוא הרב מוה"רם אשכנזי אחד מרבני אשכנז כי הוא רצה לחדש דבר זה ומר הוא דקאמר דע"י החדשות האלו אין הדעת סובל לומר שהוא חי ואין מקום להחמיר כלל וכל דאיכא עדי טביעה נתבטל גם חומרת חז"ל דשדו עלה ומחזקינן את הנטבעים בחזקת מתים ושריין אנתתייהו להתנסבן לכתחילה והאריך בזה. ועליו ישאגו כפירים רבני קושטא ה' מוהר"י אביגדור וה' מוהר"י אלפאנדארי דאין לנו לחדש דברים מלבנו לעקר תקנת חז"ל לגמרי ודבר זה לא ניתן ליאמר ודיינו להקל בזה היכא דיצאה האשה מאיסור תורה לגמרי כגון דאיכא עד שהייה עד שת"ן או טעמים אחרים ונשאר רק איסור דרבנן לגמרי אז יש לסמך על התחדשות הזמן בהצטרפות טעמים אחרים אמנם בלא"ה אין לסמך ע"ז כלל והובאו דבריהם בארוכה בס' ח''וש ח"ב סי' א' מדי''וד ואילך. וה' המחבר שם עם שהראה פנים צהובות לס' מוה"רם אשכנזי הנז' לא עלה על לבו להתיר א"א בהך טעמא לחולה אפי' כשהיא אסורה דרבנן להתירה להנשא לכתחילה אם לא כשימצא איזה אומדנות אחרות שנראה בודאי שהם אומדנות חזקות שאין אופן לצאת למקום אחר חי אזי מצטרפי לטובה גם אלו האומדנות להתירה להנשא לכתחי' עי"ש בריש די"ב ובתשו' מוהר"ח מודעי כי הובאה שם בסי' ט' דג"ן ע"ג וה' ישמח לב בחא"הע סי' ה' ראה דברי מוהר"חפ הנ"ל כי הועתקו לפניו מכ"י ואחר שהרס וסתר בנין זה דמן הדין אין לסמך עליו תמ"ה יקרא על חסין קדוש מוהר"חפ דסמך על אומדנא זאת והביא סמוכות מדברי הפוס' דלדעתו אין ראיה כלל ואין לסמך ע"ז כלל יעו"ש

ואתה תחזה להרב כמו"הרש מנשה בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' ד' (והיא לי' נדפ'סה עתה בספרו שם משמעון חא"הע סי' א) דרצה לסמך אדבריהם דרבנן אולם יען בא בתוך דבריו דדעת הרבנים סרכין תלתא מוה"רי אביגדור ומוהר"יא ומוהר"חכ דכל שיצאה האשה מאיסור תורה סומכי' על טעם מוהר"ם אשכנזי ז''ל. לזה הושג מהגאון מו"הר מוהר"אג זצו"קל בהסכמתו שם שאף שאר הרבנים הנז' לא התירו רק מטעמים אחרים שעלו ובאו בנדונם ובצירוף טעם זה דהתחדשות הזמן יעו"ש ובס' ירים משה חא"הע סי' ב'

ש"מ יאודים שהיו בתוך חדר הספינה ונהפכה הספינה דרך צדה והתחילו המים להכנס עד שנטבעה הספינה לתהום דרך פניה ולא נראה שום אדם מהעומדים בחדר לא חי ולא מת נחלקו המב"יט ודעי' עם מרן ודעי'. ע' כנה"ג הגה"בי ס"ק ת"א. יד"א ס"ק תקיכו. חיים ושלום שם ד"ט ע"ג. ומיהו היכא דיצאה האשה מאיסור תורה אזלינן להקל. ה' ירים משה חא"ע סי' ב'

שמ"א סל"ב ש"ע ואם נפל למים מכונסים ושהה כדי שת"ן ולא עלה מעיד עליו שמת. בשיעור השהייה ע' כנה"ג הג"הט ס"ק תכ"ג דלס' הריב"ש הוא ג' שעות ולס' מוהרימ"ט די בשעה קלה. והיד"א בס"ק תק"ן כתב משם מוהר"י קצבי דנקיטינן כדברי מוהרימ"ט והרבנים הנז' בהביאה דברי מוהרימ"ט] לא חילקו בין מים שאל"ס למים שיש להם סוף אך ה' ראש משביר בח"א סי' ט"ז דל"ח ע"א הביא דברי מוהרי"קץ הנז' באופן אחר דהיינו במים שאל"ס דוקא סגי בשעה קלה וטעמא טעים משם מוהרא"א בתשו' דכיון דאעיקרא דדינא רובא דרבוואתא קמאי ס"ל דלא בעינן שהייה עם שאנו מחמירין כדעת הרשב"א (וכמו שיבא לקמן בסעי' ג"ל) דיינו שנחמיר בדליכא שהייה כלל אבל בדאיכא שהייה הגם שהוא שעה קלה כדאין אינון הרבנים הנז' לסמך עליהם יעו"ש וכ"כ הפ"ת בס"ק קל"ד משם ה' מ"הץ דבים וכיוצא יש לסמך אמוהרימ"ט דסגי בשעה קלה אולם במים שיש להם סוף צ"ע להקל בזה נגד הריב"ש י"ש וע' להר"הג מוהרח"פ בס' ח"וש ח"ב סי' א' ד"ג ועד אחרן הרב כמוהר"ש מנשה נר"ו בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' ד' דנאספו שמה אמבוהא דרבנן שהסכימו כדעת מוהרימ"ט בשיעור השהייה ומוהרש"ם נר"ו הביא עוד מרבני אחרו' שנחלקו בדעת מוהרימ"ט דאיכא מ"ד דבעינן שעה ממש ואיכא מ"ד דברביע שעה סגי ואסופא דמלתא אסיק להיתרא ע"פ ס"ס והסכים