אבני האפוד חלק א פט

עברו עליו יב"ח לא בעינן עדות שנמצא הרוג באותו הדרך וסמוכים לזה דהמב"יט בסי' שכ"ו דלא היה ולא נמצא עדות הצריך שיעברו עליו יב"ח ובסי' קל"ה לא הזכיר כלל אך הרואה בתשו' מוהרמ"ג הובאה בג"ור כ"ג סי' י''א יראה דלא ס"ל לחלק בהכי וכ"ד ה' ראש משביר בחא"הע סי' י"ו וה' באר המים בסי' ס"ו וכו'. ה' עבודת השם שם דצ"ז ע"א וכ"כ מו''הר בס' שע"א שם דנ"ב ע"א בקצר אמיץ דמהכרעת ב' תשו' המבי"ט מוכח דתוך יב"ח הוא דבעינן עדות שנמצא הרוג ולאחר יב"ח לא בעינן אך מדברי הפוס' אין נראה כן יעו"ש ובס' ח"וש ח"ב סי"א ד"ט ע"א ואת זה תמיהני על ה' שם משמעון שם בדל"א דאחר שירד לחלק בין ב' תשו' המבי"ט ע"פ החילוק הנז' מתוך יב"ח לאחר יב"ח הצ"ע דברי הפ"מ דס"ל בדעת המבי"ט דתרתי בעינן מההיא דהי' שכ"ו י"ש ואנכי לא הבינותיהו דאם נאמר דההיא דהמבי"ט בסי' שכ"ו מיירי לאחר יב"ח ליכא לאקשויי על הפ"מ כלום וכמו שכ"ן מדברי מו"הר בשע"א שם ודוק וע"ע בס' כל הכסף ח"ב סי' ך'

של"א אם היה לו חולי הנופל ר"ל ושוהה יותר משעה בעילופו בלי הרגשה ובא לו חולי ונפל לים עכ"ז אין משיאין את אשתו דאיפשר מחמת הנפילה במים נתעורר הטבע ופסק החולי פ"ת ס"ק קל"ב משם הרדב"ז ח"ה כ"א ר"מ חולם לא אמרו הרב אלא בחולי הנופל שהוא מתרפא מעילופו מעצמו מש"אך בנתעלף ואינו מתרפא כ"א בתחבולות וסמתרי ודחי ל"ח כלל ואשתו מותרת, מוהר''ש בן חביב ז"ל בספר אמר שמואל הנד"מ א"הע סי' א' דל"ה וה' חיים ושלום ח"ב סי' א' ד"ה עג"ד ה"ד וחלק עליו דלדעת הרדב"ז אין לחלק כלל אלא דעיקר ס' הרדב"ז עשאה הרב מחלוקת

של"ב אחד הלך ע"פ המים שנגלדו המים ונעשה קרח והיה שם מקום א' פתוח ונפל לשם ע' טו"ז הביאו הב"הט ס"ק ק'. יד"א הג"הט ס"ק תק"כב. פ"ת ס"ק קל"ג. אמר שמואל שם דל"ד ע"ד

של"ג נקשר בשלשלאות של ברזל בתוך הספינה ע' כנה"ג הגה"ט ס"ק שצ"ט דבמחלוקת הוא שנוי וע' יד"א ס"ק תק''כד. צל הכסף ח''ב סי' ד'. אמר שמואל שם דל"ד ע"ד. וה' חיים ושלום ח"ב סי' א' כתב דאם היה חולה יודו כ"ע י"ש

של"ד אפי' לדעת החולקים ה"ד בטביעה דמים דאיכא למימר שמא הדף נעקרה מש"אכ היכא דהספינה היתה למאכולת אש דכשיבא האש לקורה אשר השלשלת קשור בה אז בודאי גם להאיש ההוא יגיע לו המיתה ואף גם זאת מחמימות השלשלת וכו' ובזה כולם יודו. צל הכסף שם

של"ה היו מכשולים סלעים תוך המים שמכסין את הנטבע וא"א לצאת עכ"ז אשתו אסורה. יד"א הג"הט ס"ק תק''כו משם מוה"רמ ב"ב בתשו' סי' תת''קעד פתחי תשו' סס"ק קל"ג. ומכח תשובה זו בק"בע שהעידו שאמרו הגויים לה פריאלדאד אי לה פורטונה פואירטי לייה סי ליילארון אין לה מאר שפירוש הדברים שהזמן היה קר הרבה ורוח סערה חזק מאד ונקרשו בים לא התיר ה' מוהר"שמ בס' עבודת השם א"הע סי' יוד והיה טעמו דבמים שאל"ס אין לחלק ממקום למקום ומזמן לזמן עי"ש בדע"ט ע"ד. אמנם מוהרש"בח בס' אמר שמואל שם התיר מטעם דע"כ ל"ק מוה"רם אלא במים עצמם אך ורק בגוף הנטבעים נראה דיש לחלק יעו"ש. וה' חיים ושלום בח"ב סי' א' ר"ג ה"ד מוהרש"בח הנז' ולא נהירין ל''ה

של"ו נראה מדברי הרדיבז בח"ה סי' ב"א ר"ם שאפילו יהיה הים רחב שיעור כמה ימים חששו חכמים שמא יצא חי למקום אחר. ואהמ"ר לא ניתן ליאמר שיגזרו חכמים גזרה כזאת שיטבע במים שאל"ס כשיעור כמה ימים שא''א לחיות תחת המים שתהיה אשתו אסורה שמא יצא דבר שאין הדעת סובלתו ואם שהה יותר מב' שעות תחת המים הכריעו הפוס' שא"א לחיות כ"ש כשיהיה יותר מב' ימים מיהרח"פ בס' חיים ושלום שם ד"ו ע"א וע' פתחי תשו' ס"ק קמ"ה מ"ש משם ה' קה"י והגאון הרע"קא דאם נפל באמצע הים ושפת הים רחוק מאד דמותרת ד"ת ואם נשאת לא תצא עי"ש

של"ז ע"כ לא גזרו חז"ל במים שאל"ם דאשתו אסורה דחיישינן שמא יצא תחת המים למקום רחוק אלא דוקא כשיהיה הענין שנטבעה הספינה ולא ראו האנשים היושבים בתוכה מקום לנוס כי לא היה לפניהם ספינה קטנה או גדולה אבל היכא דמקודם שנטבעה הספינה נזדמנה להם מנגד ספינה אחרת גדולה והתחיל להשתדל בהצלתם ד' וה' פעמים ע"י ספינות קטנות והבאות וכל זה ראו בעיניהם בהיותם חיים עדיין בספינה בודאי הגמור אילו היה אחד מהם חי אחר טביעת הספינה תכף היה יוצא אל מקום קרוב ואומדנא כי האי מעלייא להתירה לכתחלה והגם שמדברי מוהרימ"ט ח"א סי' לק"ט והפ"מ ח"ג סי' כ"ג והפמ"א ח"א סי' ל"ו נראה דעכ"ז לא התירו להנשא לכתחי' נדונה שאני דלא היה בהם ספינה מנגד בקבע המשתדלת בהצלתם קודם טביעה ואחר טביעה ה' חיים ושלום שם ד"ז ע"א ומו"הר בס' צל הכסף ח"ב סוס"י ד' חלק עליו ודחה ראיתו מדברי הפוס' הנז' וסבר מר דלא ס"ל לחלק בהכי אלא כל שיש ספינה לפניהם אשר יכולה להציל אפי' שבאה באקראי היא אומדנא גדולה וחזקה דאילו היו חיים וקיימים אחר שנטבעו היו הולכי' אל הספינה האחרת ולא לילך לאיים רחוקים ובכגו''ד לא אסרו חז"ל אלא דעכ"ז לא סמך לבו להתיר אם לא