אבני האפוד חלק א פה

דלענין אשתהי אף בתרי סהדי לא מהני והשיגו דחמשה מקראו"ת הללו אין להם הכרע דסל"ה ולכך העלה דהיכא דאיכא ב' עדים תו ליכא למיחש בדדמי הגם דנשתהה יעו"ש שחלק על ה' חק"ל בסי' י"ב

רצ"ח שם אבל אם שהה אחר שהושלך מן המים אין מעידין עליו. ע' ב"ש לקמן ס"ק פ"ו דאם צורתו שלימה מהני ט"ע אפי' אשתהי. וע' עבודת השם סי יו"ד דפ"ב ע"א שהביא עוד פוס' דס"לה

רצ"ט שם לפי שהמים מקלקלין המכה. אם המכה נעשית אחר מותו ל"א מייא מרזו מכה. ח"מ סק"ך וב"ש ס"ק פ"א וגדולה מזאת כתבו מוהר"יבן ומרן בתשו' סי' י"ח וי"ב והו"ד בקו"ע לה' ב"ש סי' ר"ך דאפי' אם המכה היתה מחיים רק שהושלך למים לאח"מ ל"א מייא מרזו מכה דאחר שמת אין לו כתב כלל ומוהר"חש בק"ע דב"ן ע"ג כתב די"ל דכל שאר פוסקים יודו בזה. והגאון מו"הר בס' שע"א שם תמה עליו דמדברי מוהרש"דם ומוהר"יא והמשח"ב נראה דלא סל"ה יעו"ש ובס' עבודת השם סי' יו"ד דפ"ג ע"ג ופ"ה ע"ד שהביא דהלבוש וה' חוט השני פליגי אסברת מוהר"יבן ע"ע

ש אם לא ידענו אם המכה היתה מחיים או לאח"מ במחלוקת הוא שנוי אי אזלי' להקל ועם שהיה נראה להקל לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה. אך כיון דאעיק' איכא מחלו' אי מייא מרזו מכה יש להקל מס"ס ה' עבודת השם שם

עז"א מכה שע"י דגים אינו נקרא מכה. ע' יד"א הג"הט ס"ק תצ"ד וע' שער אשר שם דהצ"ע דברי היד"א ועוד לו בסו"סי ב"ך. וע' לר"דק האחרון בס' ידי דוד חא"הע סי' יו"ד דר"טו

ש"ב היכא דהב' עדים נשלחו לברר ענין מיתתו פשיטא טובא שמשימים לב והכרתם הוי הכרה מעליא ואף הר"יף דפליג בעלמא ככגו"ד יודה. מו"הר שם

ש"ג אם יש מכה ל"מ אפי' דאיכא ג' סהדי מוהר"שדם סי' ד"ן וכ"ן מתשו' מרן סי' י"ב ומוה"ריא סי' ט"ו. אך מוה"רש הלוי סי' י"א והג"ור כ"ג סו"כי כ"א כתבו להדייא דאף במכה ונתפח כיון דאיכא ב' סהדי מהני. שער אשר שם ועי"ד

ש''ד היכא שאמר העד אי לו קונוסי ביין סי אין ביבו סי אין מוחירטו סמכינן אהמנותיה אפי' דליכא מכה כיון שמעיד שמכירו היטב. הר"דק בתשו' ידי דוד סי' יו"ד דר"טו ע"ג

ש"ה שם בהגה ס' אם נשתהה או"ל אזלינן לחומרא. אם אמר שמצא את הנטבע אה לה אוריאה די לה מאר. ספקא הוי יד"א הג"הט ס"ק תפ"ט משם תוהר"ימט וע' שער אשר סי' ב"ך דע"ב ע"א וע"כ לא נסתפק אלא בלשון זה אבל אם אמר אלאדו דיל ריאו הגם דבל''הק מצינו לשון צד נאמר על גופו של דבר וקצהו מ"מ בלשון לעז אינו נאמר אלאדו אלא כשהוא בצדו והוי כאומר ביבשה סמוך לנהר והו"ל ס' אשתהי דים דיש להחמיר מו"הר בס' צל הכסף ח"א סי' ו' דמ"ד וע"מש להתיר ספק זה בס' עבודת השם סי' י"א

ש"ו אם יש הוכחה שראהו מיד כשעלה מן הים תלינן להקל. כנ"הג הנה"בי ס"ק תכ"ה ויד"א ס"ק תק"פד ומינה דן הרב מוהר"שג בס' צל הכסף ח"ב סי' ג' דע"ב היכא דאמרו המגידים אה איל דיאה די דיספואיס סאלי. רון לוס לישיס אצואירה דמוכיחים הדברים דמקודם לא יצאו אלא ליום מחרתו לעיניהם ולעין הכל המה ראו ביציאתם מן הים דאל"כ מנא ידעו דביום שלאחריו יצאו דלמא בלילה יצאו יעו"ש

שם בהגה וכל זה להעיד עליו בט"ע אבל ע"י סימנין מובהקין אפי' אשתהי מתירין את אשתו. ע' כנ"הג הג"הט ס"ק של"ז שכ"כ משם הר"אם וכמה פוסקים. וע' יד"א הגה"בי ס"ק תס"ד. וה"ה אם אמר העד אני קברתי את פ' דאפי' היה ודאי אחר ג"י וחבול בפניו מהני להתיר דכיון שאמר קברתי לפו' מסתמא ידע בודאי שהוא הנעלם דהיינו שראה בו סימנים מובהקים דפסק הש"ע דמהני אפי' לאחר ג"י הגם דעל ההיתר גופיה דהש"ע דמתיר בסימ' מובהקים לאחר ג"י יש לפקפק וכו' תשו' מוהר"ם זיסקינדי רינטוברג סי' כ"ג

ש"ח כשמתי' ע"י סימנין מובהקים ה"ד בסימנין שאינן עשויין להשתנות כגון חיתוך הרגל וכיוצא אבל בסימ' העשויין להשתנות אפי' בסימ' מובהקין אין מעידין. כנ"הג שם ותמה עליו ה' יד"א בס"ק תס"ו דלמה כ"כ משם מוהר"אנח ולא משם הרא"ם בעצמו ורמז עוד פוס' דס"לה ע"ע וע' חק"ל בא"הע סי' י"ב דכ"ג ע"ב

ותבט עיני להגאון הרע"קא בכיאו' על המשנייות במס' יבמות פט"ו מ"ג שהביא משם ה' עבודת הגרשוני סי' ע"ב דדקדק מלשון המשנה דבתח' תני אין מעידין אלא על פ"פ עם החוטם אע"פ שיש סימנין בגופו ובכליו ושוב תני אין מעידין אלא עד ג"י דמדלא סידר ר"הק דינא דאע"פי שיש סימנין בגופו ובכליו אחר בבא זו דאין מעידין אלא עד ג"י דאז הוה קאי אתרי בבי לדייק מזה דדוקא ברישא דליכא הכרת פנים הוא דלא מהני סימנין בגופו ובכליו אבל בזה דאיכא הכרת פנים רק חשש בעלמא שמא תפח בזה סמכינן על סימן דגופו וכליו ע"כ ואין ס' ע"הג כעת בידי לעיין בגוף הדברים דלפום ריהטא נראה דעתו דבדין זה דלאחר ג"י סמכינן אסימני גופו וכליו אפי' בסימנין אמצעיים דהא בש"ס דיבמות דק"ך ש"ז איכא תרי אוקמתי לחד אוקמתא דאמרינן סימ' דרבנן מ"ש במתני' דאין מעידין אע"פ שיש סימ' בגופו ובכליו היינו בסימאנין שאינן מובהקין וכגון שומא שבגופו וכיוצא