אבני האפוד חלק א פב
Avnei Ha-Ephod part 1 82 · אבני האפוד חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ח"וש ח"ב סי' ג' דכ"ה שכתב דכיון דרוב הפוס' מתירין כוותייהו נקטינן וכן הסכים לדינא רב נהור"אי גאון ירושלים נר"ו בס' בני בנימן סי' י"ב
רס"ז פאשה פורטו דהיינו מכתב תעודה לעבר הדרכים אי חיישינן לשאלה. ע' יד"א הגהב"י ס"ק תקי"ו שכתב משם ה' כנס"י סי' ל"ב דחיישינן לשאלה. וז"ל ה' זכרינו לחיים בדקע"א ע"א מה גם הטיסקיירי די קאמינו דליכא למיחש לשאלה כלל דאם בכרגא דמלכא מצינו לה' פ"ן סי' ד' שכתב דלא חיישינן לשאלה כ"ש בטיסקיירי שהוא מסוכן לילך ממקום למקום בלתו כנודע דודאי דל"ח לשאלה ויעו' לה' כנס"י סי' ג"ן שכ"כ ע"כ ואין ס' כנס"י עמדי לראות הדברים בשרשן ופוסק אחד הוב"ד בתשו' באמ"ח ח"ב סי' ו' כתב בפשיטות דכתב כראגי ל"מ לסימן אע"ג שכתוב שמו ולא הביא שום ראיה לדבריו
רס"ח בטבעת וכיס וארנקי אי שייך בהו שאלה איכא פלוגתא דרבוואתא דמרן בתשובה סי' ו' מדיני גמל"ת כתב דגם בחלה חיישינן לשאלה ורבים לוחמים עליו ע' ח"מ וב"ש סק"סט. כנ"הג הגה"בי ס"ק שנ"ז וש''סט. יד"א ס"ק תקי"ח. פ"ת ס"ק צ"ה ומדברי הרב המאירי בסוגייא דצ"ט ע"ג והבאתי דבריו לעיל באות מוכח להדייא דלא כדבריו וכבר כתבתי בהגהותי לס' עבודת השם חא"הע סי' ח' ד"סז ע"ב דאין לחוש לחמ' מרן ב"י וע' חיים ושלום ח"ב סי' ב' דכ"ו ע"ג ובטעמו של מרן יש ג"ך מחלוקת דה"בש בס"ק ס"ט כתב דא''עג דלא עביד להשאיל מ"מ לפעמים יארע הדבר דמושלי. אמנם מוהר"חש בתשו' סי' ב"ן אשברה ניהלן טעמיה דמרן דהוי משום דשמא החותם היא של איש אחר ודומה לחותם בעלה של זאת יעו"ש ונ"מ טובא דאי אמרינן דעשויין לשאלה אע"ג דליכא למיחש לאיתרמי חותם אחר כזה דהיינו שכתוב בו שמו וכינוייו וכנדון מהרח"ש מ"מ איכא למיחש לשאלה ואי משום איתרמי ליכא למיחש ודוק וע' שערי רחמים ח"ב סי' י"ג דס"א
רס"ט אפי' למ"ד דכיס וארנקי הוי סימן היינו כשנמצא בבגדיו אבל סמוך לו לא מהני. ב"ש ס"ק ס"ט וע' יד"א הגה"כי ס"ק ת"ק. פ"ת ס"ק צ"ה. עבודת השם דס"ו ע"ג ובמה שרמזתי אני הדל שם
ר"ע אפינו למ"ד דבכלים דלא מושלי אינשי עכ"ז חיישינן לשאלה כל זה בנמצא מת ואין לנו שום ידיעה רק על ידי כיס וטבעת וארנקי אבל אדם שהוא חי לפנינו ואומר מי הוא וגם יש לו כתבים מי הוא דניחוש למשקר ולגניבה זו לא שמענו מעולם ה' נו"ב מ"ק סי' מ"א ובעבור זה על מעשה שהיה בעד המעיד שבהיותו בעיר פ' בא שמה איש אחד והוחזק שמו על פיו שהוא פב"פ והביא עמו מכתב ריקומינדאסייון שישגיחו עליו בעין חמלה חנינה ושוב מת ורצה רב אחד לומר שאין ממש בעדות זה דחיישינן שמא לקח הכתבים מאחר או מצאם ומר ניהו רבא מחא אמוחא דהאי סברא ושיש לסמך עליו אע"ג שאין מכירין יעו"ש ורוח ה' דבר בו שמעשה כזה בא לפני כסת כבוד הר"אש ז"ל בתשו' כנ"א סי' ב' והעלה להתיר יעו"ש
רע"א היכא דקיימא האשה באיסור דרבנן כגון מים שאל"ס ל"ח לשאלה. פתחי תשו' ס"ק צ''ה משם הפוס'. וע' בס' מימר חיים שבס' חיים לעולם סי' מ"ד
רע"ב ש"ע שם ואפי' יש להם סימנין בגופו. ע' חק"ל א"הע סי' י"ב דא"ך ע"ג והנמש'
ער"ג סימנין שבגופו ובכליו אי מצטרפין במחלוקת הוא שנויי כנ"הג הג"הבי ס"ק שע"ה. וסיים וכתב דבתשו' כתב דסימנין אמצעיים בגופו ובכליו לכ"ע מצטרפין וע' יד"ח הגה"בי ס"ק תק'מא. פ"ת ס"ק צ"ה ראש משביר סי' י"ב דכ"ה. חק"ל סי' י"ב דכ"ח עבודת השם סי' ח' דס"ז ובהגהותי שם שעמדתי ע"ד הכנ"הג ורמזתי הפוס' דס"ל להקל לך נא ראה ובס' יד יוסף הנד"מ א"הע סי' א"ע רע"ד אם הנדון הוא איסור דרבנן דק"יל אם נשאת לא תצא סמכינן אסימנין אמצעיים אפי' להתיר לכתחילה ע' יד"א הגה"בי ס"ק תק"ה מ"ש משם מוהרא"א וע' פ"ק ס"ק צ"ט שהביא מחלוקת הפוסקים אי דרבנן סמכינן אסימנין אמצעיים וע' עבודת השם סי' י"ג שפלפל בחכמה דלמ"ד סימ' דאורייתא אפי' סימנין גרועין מהני בדרבנן והביא דברי הפ"ת הנז' וגם דעת הפרישה והמ"גס דס"לה. וע' במ"ש אני הדל בהגהותי שם דהבאתי עוד פוס' דס"ל דסימנים אמצעיים מהני בדרבנן ובס' ע"הג סי' ע"ב והנו"ב בח"ב סי' מ"ט וע"ב שהביא הרב המחבר שם
רע"ה ש"ע שם אבל היה להם בגופו סימ' מובהקין ביותר מעידין עליו ע' חק"ל א"הע סי' י"ב מימר חיים סי' מ"ד ראש משביר סי' י"ב. שערי רחמים סי' י"ד דס"ג
רע"ו שם בהגה שהיה לו חסר או יתר אבר. דין זה הוא מתשו' הר"אש כנ"א הביאו הטור לקמן סי' קי"ח וע' כנ"הג הג"הט ס"ק שי"ז והגה"בי ס"ק שס"ד יד"א ס"ק תמ"ב ולא הביאו חולק ע"ז מהראשונים. אולם אנכי מצאתי לה' המאירי בד"צט ע"ג מן הספר שכתב וז"ל אף לעדות אשה אין מעידין בסי' שאינו מובהק וכו' אפי' בסי' גמור אלא שאינו מובהק כגון שאמר הכרתיו בשומא שה"ל במקום מובהק וכו' וה"ה ניתר"ן או חסרן אבר שכולן סימנין שאינן מובהקין הן והרבה כי"וב וא"כ אין עדות אלא בהכרה ומ"מ גדולי המפרשים כתבו ע"י מעשה שבראהו לאחר ג"י ומכירו אלא שאין סומכין על הכרתו אם יש שם יתרון או חסר אבר סומכין עליו וכו' יעו"ש
שו"ר להח"קל בא"הע סי' י"ב מ"ש בזה וע' אמר שמואל ס' ב' דל"א ע''ד