אבני האפוד חלק א פא

רנ"ז שם ש''ע ואם נטל א מאלו אע"כ שיש להם סימ' מובהקים ביותר בכליו אינו כלום. זהו היפך דברי הר"ן והנ"י שכתב מרן ב"י דדברים אלו לאו דסמכא אינון כיון שהר''יף והר"אש והרמ"בם ובעה"ע חולקין עליהם. וע' ב"ש ס"ק ס"ט. וכנ"הג הגה"בי ס"ק שס"ט. יד"א הג"בי ס"ק תקל"ב דרבני האחרו' תמהו עליו דאנא מצא בדברי הר"יף וש"פ כן מאחר דק"ל סימנין דרבנן לדדהו לא חיישי' לשאלה ומהני סי' מובהקין בכליו. ואנכי חזון הרבתי לה' המאירי שכתב כדברי הב"י וז"ל ולשיטת גדולי הפוס' הלכה שהסי' שאינו מובהק אינו אלא מדרבנן וכו' אמר מעתה שליח שהביא את הגט ואבד ממנו ואח"ך מצאו קשור בכיס וכו' כשר וכו' ושמא תאמר הרי יש לחוש שמא השליח השאיל כיסו לאחר ודאי בכלים אחרים כך הוא אבל כלים אלו אין אדם עשוי להשאיל וכו' והרי הן סימ' מובהקים וכו' עכ"ל הרי תנא דמסייע להר"בי במה שהבין בדעת הרי"ף וע' חק"ל א"הע סי' י"ב דכ"ה ע"ד ופתחי תשובה ס"ק צ"ה דהביא להקת הפוס' ראשונים ואחרונים שנחלקו בזה מערכה לקראת מערכה וכתבו דחלילה להקל אם לא ע"י צירוף יעו"ש וע' פ"מ ח"א סי' י"א וח"ב סי' ט"ו דרצה להתיר בסימני כלים וחלק עליהם ה' או ג בלימוד ק"ע ע' יד"א במ"ב הגה"בי ס"ק קצ"א. ומוה"רשג בס' צל הכסף ח"ב סי' נ' נמשך אחר ס' הפ"מ ועוד לו בתשו' כי באה בס' שער אשר חא"הע סי' י"ב דח"ן ע"ד. ומוהר"שמ בס' עבודת השם סי' ח' דס"ז ע"ג כתב שאין לסמך על הס"ס שעשה הפ"מ ונעלם ממין דמארי דאתרין הר"דבמ בח"ג סי' ג' כתב דיש להתיר מס"ס וכמ"ש מוהר"חפ בס' חיים ושלום ח"ב סי' ב' דכ"ו ע"ג וע' מימר חיים שבס' חיים לעולם סי' מ"ד דקי''ג וכ"מש כל זה אני הדל בהגהותי לס' ע"הש שם. וע"ע צל הכסף ח"א סי' ז' דל"ז ע"ג

רנ"ח ש"ע שם דחיישינן לשאלה. ה"ה למכירה ולאבדה חיישינן ח"מ סקמ"ב ותמהו מראות דחששא זאת לא שערוה הראשונים ומה"שס מוכח להפך וכבר כתבתי בזה בהגהותי לכ' עבודת השם חא"הע סי' ח' דס"ו ורמזתי דברי הפנ"י בתשו' א"הע סי' ח' וה' כנס"י סי' ב"ן. זכרינו לחיים ח"א דק'עא ע"א ע"ש

רנ''ט אפילו למ"ד דחיישינן לשאלה היינו בכלי א' או ב' אבל מי שיצא מביתו במלבושים שעליו לא היה משאילן לאחרים וישאר ערטילאי. כנ"הג הגה"בי ס"ק ט"ן משם מוהרי"מט וש"פ והוא חלק עליו וע' יד"א הגה"בי ס"ק ת'. פ"ת ס"ק צ"ה ד"ה והנה. עבודת השם סי' ח' דס"ו. וכתב ה' באר המים בסי' ס"ג דס"ה דאפי' לפי שיטת הכנ"הג ודעי' היכא דנמצא אתו כלי גולה דהיינו האיביס (ילקוט) והכיס שלו עם ט"ות וספר תפלה בהני ודאי לא חיישינן לשאלה אליבא דכ"ע דהו"ל דומייא דכיס וארנקי דלא מושלי אינשי וכו' ולע"ד צ"ע דמה נשתנו אלו מאלו וע' ראש משביר סי' ט"ז דל"ד ע"ד דמוכח כדברי וע"ע לקמן. ומוהר"שג בתשו' צ"הכ ח"ב סי' ג' דע"ג ע"ג כתב דהיכא דבעת הטביעה שם נמצאו אנשי הספינה ובאותו פרק מלבושיו עליו וביום ראוהו עם המלבושים בכגו"ד ליכא למיחש לשחלה י"ש ובח"קל סי' י"ב דז"ך ע"א

ר"ס ציצית שעליו עדיף מכיס וארנקי. כנ"הג ס"ק שנ"א משם רבו. יד"א הגה"בי ס"ק תס"ח פ"ת ס"ק צ"ה מכת''ל סי' ג' ומוהר"שג בתשו' צ"הכ ח"ב סי' ג' דע"ג ע"ד כתב דאין חולק בזה וע' עבודת השם שם דס"ו ע"ד דכתב דמדי מחלוקת לא יצאנו ואני הדל בהגהותי שם רמזתי דברי ה' חיים ושלום ח"ב דכ"ה ע"ב שכתב דא''עג דאיכא מחלוקת כיון דרובא דמנכר מתירין כוותייהו נקטינן יעו"ש וע"ע בס' ישמח לב גאגין חא"הע סי' ו' בני בנימן סי' י"ד

רס"א אפי' לדעת מוהרי"מט דציצית הוי סימן היינו כשנמצא כשר אבל לא כשנמצא פסול. ה' ישמח לב שם ושכ"כ ה' חתם סופר

רס"ב אף להחולקים דס"ל דציצית לא הוי סימן היכא דהציצית דהיה לבוש היה פסול ולקח זוג של ציצייות ונתנם תוך חיקו במלבוש כדי לתקנם בציצית בכ"הג נראה דאין חולק דודאי הוי סימן הציצית סימן מובהק. ה' חיים ושלום שם

רס"ג לפי דעת מוהר"ימט דציצית הוי סימן כ"ש לטלת ותפי' וספר תפלה דהני ודאי לא מושלי אינשי ה' בא"המ דס"ה ע"ב. ואני עפר ואפר נל"עד דזהו ק"ו שיש בו פרכא דציצית שאני דהוא נושאו עליו וא"א שישאר מבלי מצוה אפי' רגע ולא עבידי דמושלי (ועכ"ז רבים לוחמים וכנז') משא"כ בט'ות וספר תפלה כשגומר מצותו והתפלל שוב באותו יום אינו צריך אליהם עוד ועבידי דמושלי לזכות לאחרים ובהא ודאי דחיחשינן לשאלה

רס"ד היה מוליך פקדון הוי סימן מובהק דפקדון לא חיישינן שנותנו לאחר. כנה"ג הגהב"י ס"ק שנ"ה ויד"א הגהב"י ס"ק תקי"א משמיה דמרן בתשו' סי' ז' וע' עבודת השם שם דס"ז ע"א שכתב שאין דין זה מוסכם ובהגהותי שם הנה הבאתי דברי ה' פ"ת בס"ק צ"ה שכתב משם ה' חב"י דגם בפקדון איכא למיחש יעו"ש

רס"ה אזור לקשר השבר לא חיישינן לשאלה יד"א מ"ב הגהב"י אות קע"ד שערי רחמים ח"ב סי' י"ד דס"א

רס"ו פנקס החשבונות אי הוי סימן. ע' יד"א הגה"בי ס"ק תקט"ו ומ"ב הגהב"י ס"ק קע"ח וקפ"ה דבמחלוקת הוא שנוי. עבודת השם סי' ס' דס"ו ע"א וס"ז ע"ב ומוהרש"ג בס' צ"הכ ח"ב סי' ג' דמ"ג ע"ד כתב דלא יש מחלוקת בזה ואישתמיט מיניה הפוס' שהביא היד"א וע'