אבני האפוד חלק א פ

אבל בישראל מודה דדבריו הא' עיקר יעו"ש. הגם שאין נראה כן מסתמייות דברי הפוס' דנקטו דברי הפ"מ לנדונם ואפי' דקיימי בישראל מ"מ הרב סל"ה. ונראה בנ"ד דקאי בישראל המעיד דבריו הא' שהעיד הם עיקר ואשת יצחק הותרה לינשא דלא הוחזק שקרן ועל אשת שלמה הוא דנסתפק כנ"ל ליישב דבריו. ובדרך אחר שמעתי מי שיישב דברי הרב דגם איהו ס"ל דכל מה שדבר העד לפני ב"ד כלא חשיב לא הגדתו הא' ולא השנייה ולא נקיט בידיה אלא הדברים שדבר העד טרם בואו לב"ד דכפי דבריו אז אשת יצחק מותרת ובבואו אח"ך לב"ד והעיד היפך בהגדתו הא' לא הוחזק שקרן עדיין לפ"ד הר"ן ומשו"ה נקיט להיתרא לאשת יצחק הנז' ודוק

רמ"ט היכא דאינו סותר דבריו הראשונים אלא שבא ומוסיף יותר אע"פ שהגדתו הא' היתה בב"ד ל"א כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד אלא יבא ויפרש. יד"א הגה"בי ס"ק תצ"ה. מו''הר בס' שע"א סו"סי י"ג. משנת ר"א ח"ב אה"ע סי' א' עיין עליהם גדולות מחולקים

ר"ן סכ"א ש"ע אין בודקין וכו' ואפי' אם הוכחשו בבדיקות כשרים. הב"ח כתב דט"ס הוא וצ"ל אפי' אם הוכחשו בחקירות כשרים וערכו איתו מלחמה טובים השנים הח"מ והב"ש ז"ל ע"ע. והנה אמת דהב"ש סותר את עצמו ממ"ש בס"ק כ"ה אמנם כבר יישבו דבריו האחרונים ע' לה' חס"ל בסי' ו' דנ"ד ע"ג ובפ"ת ס"ק מ"ח. ולענין דינא ע' למו"הר בס' שע"א סי' ט' דמ"ט דהעלה דאפי' אם הוכחשו בחקירות תנשא אלא דלענין צירוף לעשות ב' שלא להאמין את המכחיש ולומר דאין דבריו ש"א במקום ב' וכיוצא כ"כ האי ל"א היכא דהוכחשו בחקירות יעו"ש וכן העלה הח"סל שם ע"ע וע' במש"ל על ס"ט

רנ"א סכ"ב ש"ע רואין אותו אפי' בלילה לאור הנר או לאור הלבנה. אפי' להעיד אם עלה מן המים או לא עלה מהני אור הלבנה. כנה"ג ס"ק ר"ץ משם מוהר"אש ומוהראד"ב. וע' יד"א ס"ק תי"ט וכל היכא שהעדים אמרו שראו שלא עלה אין לנו לבדק אחריהם באיזה זמן היתה הראייה אם ביום או בלילה. בזמן מאור הלבנה או בזמן שאין מאור הלבנה דבתר קב"ע אזלינן וכיון שהעידו שראו אין לנו לבדות חששות מלבנו לסתר הקב"ע ולהחמיר ואף למה שנראה מדברי הרד"נ בתשו' גו"ר כ"ג סי' ד' שחלוק קצת בזה ה"ד היכא דהעדות ברור ודאי שהיה לילה ובסוף החדש ואף בזה חלוק עליו הגו"ר אכן כל שאין אנו יודעים מתי הוה תלינן לקולא. ה' באר המים סי' ס"א דג"ן ע"ג ונמשך אחריו מר נכדו כמוהר"ש מנשה בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' ד' (והן עתה נדפסה בספרן שם משמעון א"הע סי' א') וחיזק עוד דבריו מתשו' מוהר"י המון שבס' בני אברהם סי' מ' ע"ע ובס' ירים משה חא"הע סי' ב' והובאה תשובתו בס' צ"הכ שם סי' ה' דז"ך ע"ד וע"ע בס' שם משמעון הנז' סי' ג'

רנ"ב סכ"ד ש"ע מצאוהו הרוג או מת אם פדחתו וחוטמו ופרצוף פניו קיימת וכו' היינו מדרבנן דמן התורה בט"ע דפדחת לחוד סגי שע"א סי' ב"ך ד"ע ע"ג

רנ"ג פרצוף זה היינו כל הפרצוף משני צדדין אבל מצד א' אינו עדות. מוהר"חש בתשו' סי' נ"ב וכתב שגם הטור ברמזיו כ"כ וז"ל אין מעידין אא"כ פרצוף פניו שלם עם חוטמו דייק ומני שלם. כנ"הג הג"הט ס"ק רצ"ג ולא אכחד תחת לשוני דהיה מקום לדחות דקדוק הרב בקל דלפי מ"ש בש"ס דצריך שתהיה גם הפדחת קיימת ע"ז כתב הטור לשון שלם לכלל דצריך גם הפדחת אולם מצאתי להרב המאירי שפירש עד שיעיד על פרצוף פנים ר"ל שתי הלחיים עם החוטם ופירשו בגמרא שאף הפדחת בכלל הר' בהדייא דכתב דבעינן שתי הלחיים וכסברת רבינו הגדול מוהר"חש ז"ל וע' אמר שמול סי' ד' מה שפלפל בדברי מוהר"חש

רנ"ד אם העיד קי לה אונה קארה טיניאה קומידה שר"ל הפן האחד היה נאכל י"ל דגם מוהר"חש מודה שהדי אמר שהלחיים היו קיימות ובלשון בנ"א אין הלחיים נקראים פנים רק קישאדאס וכל שהפדחת והלחיים קיימות סגי. אמר שמואל שם דנ"א ע"ג וכ"כ הג' מו'הר בס' שע"א סי' ב"ך דע"ב ובסי' כ"א כ"כ להיכא דחבול בצדעיו יעו"ש וע' בס' ידי דוד חאה"ע סי' יו"ד גם ה' חתם סופר בסי' נ"א והביא דבריו הפ"ת לקמן בס"ק קכ"ה כתב דאפי' אם היה חבול בצדעיו אינו מזיק כי הצדעיים אינם בכלל פדחת יעו"ש. ובס' שערי רחמים ח"ב הנד"מ סי' י"ד ד"ס

רנ"ה אין משגיחין לא על העינים ולא על הפה. ב"י בשם הר"מה וכ"כ הרב המאירי בחידושיו וע' לה' עבודת השם סי' יו"ד דפ"ב ע"א וב' מ"ש בזה ובהגהותי שם רמזתי דברי הפ"ת בס"ק קכ"ה

רנ"ו שם ש"ע והכירוהו בהם וכו'. גוי שהעיד הכרתי אותם והיו בהן סימנין שהאחד היה ארוך והב' גוץ וכו' אין אומרים שהכיר אותם על ידי סימנין ולא מהני דמשטחייות הלשון מבואר דהכירם בטביעון עינא ואמר ג"ך הסימנין. כנה"ג הנ"יט ס"ק של"ב משם מוהרי"קא בתשו' רק דמרן לא רצה לסמך ע"ז בערוה החמורה והכנ"הג מצא למוהרימ"ט ומוהרא"נח דס"ל כוותיה להלכה וסמך עליהם למעשה וע' יד"א הגה"ט ס"ק תנ"ט ומ"ב ס"ק קל"ח והנמש' וכן העלה להתיר ה' כפי אהרן בח"א סי' ג' ד"מב בעדות שאמר הגוי שהכיר את הנהרג שהוא הוא שהיה לבוש בגד שחור דאין ספק שההכרה היתה מעלייא ולתוספת אמר שהיה לבוש בגד שחור יעו"ש ובס' צל הכסף ח"ב סי' ג' דע"ג.