אבני האפוד חלק א עט

רמ"ד אם לא הזכיר העד זמן היציאה. אף דהזכיר שמו אי מהני החיפוש במחלוקת הוא שנוי ה' יד"א הג"הט ס"ק שצ"ב וע' שע"א סי' יו"ד דנ"ג ע"ב וסי' י"ט. מכתב שלמה סי' י"ג והנמשו' ומה שאסף וקבץ הגו' מו"הר בס' צל הכסף ח"א דמ"ג ע"ד ומוה"רש מנשה בתשו' כי באה בס' ירים משה סי' ה' הביא משם ה' בני אברהם דהביא אמבוהא דרבנן דמהני החיפוש אף שלא הזכיר זמן היציאה יעו"ש וכבר כתב מו"הר בש"עא שם דה' שפת הים סי' ד' עשה כן הלכה למעשה ומדידיה כתב שכל שבאו דברי הגוי כמדבר על הידוע או בדרך התאוננות לא נחלקו יעו"ש

רמ"ה אם המעיד סיים המקום כגון שאמר שהיה לו אומנות בשוק פ' או פ' מחצר לארסו בחיפוש קל באותו מקום סגי וא"ץ כל העיר מו"הר בס' שע"ח סי' א"ך משם כמה פוסקים

רמ"ו היכא דאיכא תלתא או ד' איתרמי רצה להתיר בלי חיפוש הרב מוה"רם בכמוה"רם בתשו' כי באה בס' מכתב שלמה סי' י"ד ורב אחיו הרב המחבר בסי' ט"ו חלק עליו דאפילו איכא כמה אתרמי אין להתיר בלי חיפוש יעו"ש ובסי' ט"ז והסכים עמו בזה ה' מוה"רא מיוחס שם בסי' טו"ב רמ"ז ס"ך ש"ע מי שהיה מערער וכו' סומכין עליו כיון שהדברים הראשונים נא היו בפני ב''ד ע' בני אברהם חא"הע סי' מ"ד. משנת ר' אליעזר ח"ב סי' ן' ורמזתים נעיל על ס"ח. צל הכסף ח"ב חא"הע סי' ך' דצ"ב ע"ד

רמ"ח איש אחד העיד בב"ד על ב' אחים שנהרגו שם הגדול יצחק ושם הקטן חיים וקודם עדותו בב"ד הגיד כן בפני ב' חוץ לב"ד אלא דאמר להם על שם הקטן שהוא שלמה ובאותו פרק שהעיד בפני ב"ד נמצא שם איש אחד מהב' אנשים הנז' ואמר להעד לא אמרת ני על שם הקטן שהוא חיים אלא שם אחר אמרת לי ונתיישב המעיד ואמר ששמו אניה וגם לזה השיבו הא' ואמר שלא אמרת לי שם זה ואמרו לו שיתיישב בדבר וחזר ובא לפני ב"ד ואמר נזכרתי והאמת הוא ששמו שלמה אלא מחמת אימתא דבי דינא דין גרמא לי ושוב בא האיש האחד מב' אנשים ואמר שהוא שמע מפיו ע"ש הקטן שהו שלמה. דבר זה נשאל מלפני כסא כבוד ה' משנת ר"א שם ומר הוא. דקאמר דדבר זה תלוי במחלוקת הר"ן בתשו' הלזו עם מרן מוהרי''קא בתשובה ס' ד' ולבסוף כתב וז"ל וכפ"ז בנ"ד דבהגדתו בפני ב"ד הגיד העד ששם אחיו הב' הוא חיים א"כ אשת ה''ר שלמה בחזקת איסורא קיימת וכפי דברי מרן יצאה אשת שלמה מכבלי העיגון אמנם מאן ספין להתיר נגד סברת הרבים האוס' וכו' את"ד יש"ב

ומדעתי כי קשה דכפי הנראה ח"ו נעלם ממנו סעיף זה של הש"ע דפסק מרן לתשו' הר"ן היפך מ"ש איהו גופיה בתשו' (ויש הכרעה גדולה לזה דבתחי' דבריו כשבא להסתייע מתשו' הר"ן הלזו הביא אותה משם ה' כנ"הג דרמזה בח"המ סי' כ"ט ולא עלה על שפתיו דפסקה מרן בש''הט) וכבר רבני אחרו' הקשו על מרן דהן' נסתר מחמתו אשר לפ"ז תורה יוצאה דגם מרן יודה דלא יצאה אשת שלמה מכבלי העיגון. ובא מן דין לפי הנראה לכאורה מכותלי דבריו דב'נד לא היו אלא ב' אחים נעלמים אשר על האמת קראו בשמותם יצחק ושלמה ולא יצחק וחיים כמו שאמר העד בהגדתו הח' לפני ב"ד והראיה דקא נקיט בלישניה פעם ושתיים אשת הר' שלמה דאי לאו הכי כמו דתני ברישא דלדברי הר"ן אשת ה"ר שלמה באיסורה עומדת ליתני בסיפא דלדברי מרן בתשו' אשת חיים באיסורה עומדת שכן ראוי לבעלי תשו' להיות חוזר ע"כ הצדדין השייכין בשאלה ומדלא בא בזכרו' אשת חיים הנז' מזה מוכח דהאשה הנצבת לפנינו אינו אלא אשת שלמה דעליה אנו דנין אם אסו' או מותרת ואם האמת כן הוא גם אשת יצחק אסו' להנשא דכבר הודיענו הר"ן בתשו' זו דסי' מ"ו דכשהעדים מכחישים זל"ז בשמות לא הוי הכחשה דבדיקות וכיון דהעד בהגדתו לפני ב"ד לא הגיד אלא שיצחק וחיים נהרגו אין נתיר את אשת יצחק אשר על האמת שם אחיו הוא שלמה ולא נחוש שהוא מעיד על יצחק אחר ששם אחיו הוא חיים

ועל כרחין לומר דנדון הרב הוא בדאיכא ג' אחים נעלמים יצחק ושלמה וחיים דלכל העדויות יצחק אחיהם של אלו מת ואשתו מותרת לינשא ולא נשאר הספק אלא על נשי חיים ושלמה ואיפשר שחיים זה היה פנוי והספק נשאר רק על אשת שלמה ומשו"ה לא בא בפי הרב שם אשת חיים כלל מ"מ אכתי לא איפרק מחולשא דכיון דזה העד גופיה בפני ב"ד משנה לשונו כפעם בפעם הוי עדותו בטל וכמ"ש על כיוצא בזה הפ"מ בראתון סי' פ"ט ורמזתיו לעיל על ס"ט דהיכא דהעד עומד ומספר פעם כה ופעם כה הוחזק שקרן דגם דלדבריו הראשונים והאחרונים מת עכ"ז ל"מ ולא מידי ודכוותה ה"ן ואף לס' החולקים על הפ"מ היינו היכא דלכל הצדדין מת אבל אי סותר דבריו האחרונים לראשונים אליבא דכ"ע אינו נאמן וא"כ הכא ילפי עדותו הראשון לפני ב"ד דחיים מת הוא דשלמה לא מת ולדבריו האחרונים שלמה מת וככ"הג לכ"ע אינו נאמן וכיון דהוחזק שקרן בעדות אחיו הקטון היאך אנו מתירין להשיא אשתו של יצחק הגדול ע"פ עדותו דבהדי סהדי שקרי למה לי וכמ"ש הפ"מ שם סי' מ"א. ומה שחילק הפ"מ בנ"ד להצילו מזה לא שייך הכא וכמו שיראה הרואה. ואיפשר דס"ל כמ"ש מוהר"שג בתשו' צל הכסף ח"ב סי' י"ב דהפ"מ לא כ"כ אלא בגוי דאיכא דינא דחוזר ומגיד למ"ד