אבני האפוד חלק א עו

רט"ו אפי' לס' החולקים על מוהר"שדם כל שהגוי דבר עם תושבי העיר הנהרג ואמ"ל חשבנו שאתם היאודים הייתם באים לתבוע בעדו, לשון אתם מורה היותם מעיר אחת עם הנהרג בכי הא גם החולקים יודו. באמ"ח ח"א חא"הע סי' ד' עבודת השם סי' ט' מכתב שלמה שם

רט"ז שאל הגוי לישראל אתה מעיר פ"ל והשיבו אין ואמר הגוי הרגו את פ' הרי הוא כמזכיר שם עירו יד"א הג"הט ס"ק שי"ח משם מוהראנ"ח וה' סם חיי וכ"כ ה' באר המים סי' ס"ה שער אשר סי' ה' דמ"ב בנדון ששאל לו אי מזה עיר אתה ע"ע ומן התימא על מוהרש"ג ז"ל שתשו' צ"הכ ח"ב סוסי' ג' דלא נחית לזה עי"ד

רטו''ב הזכרת שם עירו מבלי שיזכיר שמו וש"א עדיפא מהזכרת שמו וש"א מבלי שיזכיר שם עירו כנ"הג הג"הט ס"ק רכ"ז ויד''א ס"ק שכ"ג משם ה' משפטי שמואל בסי פ"א וכתב שהא"ר בק"ע תמה עליו וכדברי המ"ש מתבאר מדברי מו"הר בס' צ"הכ ח"א סי' ז' דמ"ג דעמ"ש מוהרא"א דשם אומנות מהני להשלים חסרון שם עירו דן מינה במכ"ש דמהני להשלים שמו יעו"ש דנקט כן להלכה פסוקה והרב עבודת השם בסי' י"א דפ"ט ע"א כתב דזה אינו מוסכם דא"עג דמדברי המ"ש ומוהרח"ש בק"ע ד"ל ע"ד והרב פ"מ ח"ג סוס"י י"ג נראה כן מ"מ מדברי מוהריק"ו סי' קמ"ו ורב א' הוב"ד בסוף תשו' הרש"בא ח"ב וה' בארות המים סי' כ"ט מתבאר להיפך י''ש וע''ע לו בסי' ח' דע"ה ע"א

רי"ח אפי' לסברת המ"ש הנז' דשם עירו עדיף ה"ד אחר עשיית החיפוש. עבודת השם סי' ח' דע"ו עא

רי"ט שמו וכינוייו אי מהני להשלים שם עירו במחלו' הוא שנוי. כנ"הג ס"ק רמ"ב ודבריו תמוהים דאף מוהרש"דם ל"ק אלא היכא דבב' סגי אך לא למאן דמצריך שלשתן. עבודת השם סי' יו"ד דפ"ו ע"ג ובהגהותי שם רמזתי דברי ה' שע"א בסי' ח' דנקט בפשיטות דמהני ודברי ה' ירים משה סי' ב'. ידי דוד סי' ט' דרי"א י"ש

ר"ד שמו וש"א בלתי שם עירו אין מתירין אלא בהצטפות סימנים אחרים ראויים לסמך עליהם. כנ"הג הג"הט ס"ק רמ"ז וע' ראש משביר ח"א חא"הע סי' ט"ז דל"ד ע"ב שפירש דברי מוהר"חש. ומו"הר בח' צל הכסף ח"א סי' ז' דמ"א ע"ג עמד וביאר עליה דבכי ה"ג דחסר שם עירו הוא דבעינן סימ' מובהקים להשלים ואף בזו יש מתירין בסימנין גרועים י"ש

רכ"א אמר אקיל גידייו די איסטה בוטיקה אונדי איסטה? וא"חך הגיד שמת עדיפא מהזכרת שלשתן שער אשר סי' ה' דמ"א ע"ג. וע' מכת"ל סי' ב' דק"מד סוף ע"ד

רכ"ב העיד שהרגו לבאלי איזנימטלי יש להסתפק כי שמא בעל השם הוא שקורין לו כך לא שעתה דר באזצימט ול"מ לשם עירו. מוהרימ"ט ח"ב סי' כ"ג וה"ד היד"א בהג"הט ס"ק שצ"ה ושכ"כ מוה"רי בן ריי וע"ע לו בס"ק של"ח ובמ"ב ס"ק קי"ד מה שרמז בזה. ומיהו אעיקרא סברת מוהרימ"ט יחידאה היא ואף הרב לא ברירא ליה וכמסתפק אמרה ומדברי הפוס' האחרונים נראה דלא חששו לזה. מוהר"ש בולה בתשו' הובאה בס' באמ"ח ח"א חא"הע חי' ה' וע' מכתב שלמה סו"סי ט"ו דחלק עליו גם הוא וע' באר המים סי' ח"ן דמ"ו ע"א ועוד לו בסי' ס"ה, גם מו"הר אג"ן בס' צל הכסף ח"א סי' ז' ד"מ ע"ב הביא משם ה' בני אברהם סי' ו' וה' ראש משביר סי' ט"ז דל"ד ע"א וה' חס"ל א"הע סי' ו' דח"ל ע"א וה' אביר יעקב בסי' ד' דהוכיחו מכמה גדולי הפוסקים שלא חשו להא דמוהרימ"ט ע"ע וע' שטר אשר סי' י"ג דבקש המצאה ע"י ס"ס כדי לצאת י"ח גם מס' מוהרימ"ט

רכ"ג אפילו לדעת מוהרימ"ט היינו לחומרא לומר שכונת המגיד היה על איש שהיה דר מקודם ולא עתה אבל לא להקל שאם אירע שהיה מעיר אזנימיט ונתיישב בעיר אחרת והגיד העד בלשון איזנימיטלי ל"א דעל זה האיש מעיד רק אזלינן לחומרא הכא והכא. עבודת השם ס' ט' וגדולה מזאת כתב הרב שם משם ה' בנ"א סי' ה' וה' אביר יעקב סי' י"ג דאפי' העיד העד בפירוש שהיה דר מקדמת דנא בעיר פ' ל"מ כל שלא הזכיר העיר שהיה דר בה עתה יעו"ש

רכ"ד כל היכא שמדבר הגוי עם יודעיו ומכיריו שהוא יודע בהם והם יודעים בו מודה מוהרימ"ט דיועיל לשם עירו וכמ"ש איהו גופיה בתשו' וכ"כ הפוס' ה' באר המים סי' ח"ן דמ"ו ובסי' ס"ב מדב"ה ע"ב ואילך האריך להוכיח גדולה מזאת דכל שמדברים ביניהם בנימוס דהיינו הגוי יודע על מי שדבר זידוע לו שגם השומע מבין על מי הם מדברים מהני ומעלי תחת שלש אפי' שלא הזכיר שום שם מהם אלא דאסופא דמלתא בדנ"ח ע"ג אסיק ותני דאין לסמך ע"ז למעשה כשלא הזכיר שום אחד מהשמות כיון דרבים מהפוס' לא רצו לסמך דאפי' לדעת המקלין שמו מיהא בעינן ומ"מ לשם עירו מהני ומעלי יעו"ש בד"ס ע"א וע' שער אשר סי' ח'

רכ"ה אם תשובת המעיד היתה ע"י שאלה ממנו אם פ' זה מכאן או מקרית חוצות ובאה תשו' המעיד ע"ז איזנמיטלי פשיטא ודאי שהכונה שהיה דר עתה באותו מקום דאל"ה לא השיבו על השאלה כלום ובכי ה"ג גם מוהרימ"ט יודה. שער אשר סי' י"ג והסכים לזה מוהרש"ג שם בסי' י"ד