אבני האפוד חלק א עד

העידו שהרגו לפ' ואת משרתו דמהני על שלשתן וכ"כ מסברא דנפשיה ולא נסתייע מדברי הפוס' הנז'

ר"א חתן פ' הוי כמזכיר שמו. כנה"ג ס"ק ר"ל משם מוהר"חש. ומשם מוהריאנח כתב דהוי כמזכיר ש"א ושהכל אחד. וע' יד"א ס"ק של"ה וש"לח ובהגה"בי ס"ק קי"ח וע"ע לה' באר המים סי' ס' דנ"א ע"א שהביא משם הפוסקים דסגי כאילו הזכיר שלשתן וע"ע עבודת השם הי' יו"ד דפ"ו

ר"ב העידו שהיה מומר לדת הערלים מבלי הזכרת שמו וש"א לא מהני להשלים שמו וש"א הגם שהזכיר שם עירו. צל הכסף ח"א סי' ו דמ"א ומיהו לצירוף סימן מהני וכמו שנראה מתשו' מוהרי"קו סי' קכ"ו. אבל אם אמר העד מערבי. יאודי, מכשף. שהמיר דתו בירוש' ובא לראמלה וחזר לדתו. מת. הורה הרב יאודה בורלא ז"ל בס' מקור ישראל סי' ל"ז דסגי בהכי ולא בעינן שום אחד משלשתם והסכים עמו הר"הג מוהרי"טא ז"ל

ר"ג אם לא הזכיר שמו אך הזכיר שם אומנותו. חזינן להכנ"הג בס"ק רמ"ד שכתב משם המ"ץ בח"ג סי' ס"ג וז"ל אמר היאודי המוציא ראקי נהרג הרי הוא כמזכיר שמו ואם לא נחסר מאותה העיר כ"א פ' המוציא ראקי אשתו מותרת ע"כ נראה ברור מדברים אלו דהזכרת שם אומנותו אפי' שלא הזכיר שמו ולא שם אביו מהני ואילו לעיל ס"ק רנ"ו כתב משם המ"ץ בח"א סי' ס"ח דפלוני הקאזאז לא הוי כמזכיר שמו וש"א יעו"ש ולפ"ז המ"ץ סותר דידיה אדידיה דאילו בח"ח לא הועיל שם האומנות להשלים שם אביו אע"פ שהזכיר שם המת ואילו בח"ב הועיל לו שם האומנות אע"פ שלא הזכיר שם המת ועלה בדעתי לומר דבח"ב לא התיר רק ע"י חיפוש שהרי כתב דאם לא נחסר מאותה העיר כ"א יאודי המוציא ראקי משמע דנעשה חיפוש ע"ז ובח"א מיירי בלי חיפוש ולא נתיישב לי היטב ואין ס' מ"ץ ח"ח איתי לראות הדברים בשרשן

ופניתי אני לראות תשובתו דח"ב ושם ראיתי דהרב לא התיר רק מטעם אחר דהיינו שהיו מדברים על הידוע והוא שורש אחר מתשו' הר"ן הידועה וטע"ז דאומנות לא נקטיה רק לסניף בעלמא הביטה וראה שם בדק"ם ע"ב שתחילת דבריו היו שכיון שהערל נתפס על הריגת אותו יאודי דמהו לתשו' הר"ן ושוב כתב דכיון דהיון אמר היחודי המוציא ראקי על הידוע קאמר ונסתייע מתשו' מוהרש"ך בח"א סי' כ"ו על סופר הספינה ושוב נרגש וכתב וז"ל והנה לאחר שאמר הנער שהיה היאודי מוציא ראקי שנאבד רק זה הוי צלף ע' מוהריב"ל ח"ג סי' י"ח והגם שאח"ך דחה הדבר התם שאני וכו' משא"כ בנ"ד שהעידו שלא נאבד מוציא ראקי כ"א דוד הנז' וכו' ואפי' אם נאמר דבנ"ד לא סגי באמרו שהיה מוציא ראקי להתיר דוגמא מ"ש שם מוהריב"ל דאפי' למ"ד דשמו וש"א סגי מ"מ לא נימא הכי כשאמר פ' הצורף או הקונה שוורים וכו' וא"כ נימא הכי בנ"ד מאחר שהוא תפוס על דוד הנהרג א"כ מה שהודה על הידוע הודה ע"כ הרי בהדייא דהמ"ץ יסודתו ועיקר היתרו אינו אלא בעבור שהיו מדברים רק על הידוע ולא נקט שם אומנות רק לסניף בעלמא. מינה דהיכא דאין לנו ידיעה על שמו רק בשם אומנות לבד לא סמך להתיר המ"ץ וכמו שראינו לו בח"ח שלא רצה להתיר בשם אומנות אף שהזכירו שמו וכנז'

אכן ראיתי לה' כר"ש סי' ח' דמתבאר מדבריו דשם אומנותו ממלא כשמו וע' יד"א הגה"ט ס"ק ש"ח מה שהביא בזה שו"ר להבאר המים סי' ס"ב דנדון שלו היה דהזכיר שם אומנותו לבד מבלי הזכרת שמו והביא משם ה' מוהרש"פ בס' כהונת עולם סי' ט"ו שעמד בזה והעלה דמהני ומני"ר דחה ראיותיו ובד' נ"ו אחר שכתב דבס' מוהרש"ב קיימי ה' כהונת עולם שם והכר"ש כתב דליתא להא וכסברת מוהרח"ש והפ"מ בכמה מתשובותיו והפמ"א דשם אומנות ל"מ להשלים את שמו' יעו"ש ובסי' ס"ב דנ"ט רע"ג ולא ראיתי שבא בפיו תשו' המ"ץ הנז' לא לעזר ולא לחולק. גם מו"הר בס' שע"א סי' ד' תמה על הכר"ש ומדבריו נראה דנקיט להלכה כס' הפמ"א וכן דעת ה' עבודת השם בסי' ח' דע"ה ע"א [אולם בתר דנא חזה הוית למו"הר בס' צל הכסף ח"א סי' ז' דמ"ג דאחר שהביא תשו' המ"ץ דח"ג סי' ס"ג ודברי הפמ"א החולק האריך להוכיח דשם אומנות חשיב כשמו ושבסברא זו עומדים שלמים וכן רבים ותמה על ה' בא"המ שעשה יסוד מדברי הפ"מ שהנם תמוהים ושהדין הוא דשם אומנות חשיב כשמו אע"פ שלא הזכיר כלל יעו"ש והתימה שלא זכר שר מתשו' המ"ץ ח"א הנז'

והנך ראה בעיניך דאע"פ שמזכיר שמו רק שלא הזכיר שם האב לא הושוו הפוסקים אי מהני שם אומנותו להשלים שם האב וכמ"ש משם המ"ץ הנז' והכנה"ג בס"ק ר"ח והיד"א ס"ק ש' ועמ"של בשמות האב בס"ד

ור"ד אפילו למ"ד דשם אומנות חשיב היינו באומנות קבוע אבל אקראי בעלמא לא חשיב אומנת יד"א הגה"ט כ"ק רצ"ח משם מוהרח"ש והפ"מ וובס"ק ש"ג לענין אי בעינן חנות קבועה וע' באר המים סי' ס"ב דנ"ז ע"ד דהביא ס' הפוסקים דאף ברוכל המחזיר בעיירות נקרא ע"ש אומנותו וכן העלה ה' שע"א בסי' כ"ג ובסי' ט"ז דס"ג ע"ב

ר"ה היה שמו יאודה והגויים הסבו את שמו יאקו ועדות הגוי היה שהרגו ליאקו חשיב עדות ברור על שמו כיון דיאקו הוא שם העצם ולא שם מקריי ובהא יודה פ"מ שכתב בח"א סי' מ"ב בנדון שלו דל"מ. אפילו ה' עבודת השם סי' י"ב דצ"ד ע"א וכ"כ בס' מכתב שלמה סי'ץ'