אבני האפוד חלק א עב

ואנא דאמרי דדבריו צ"ע דמלבד דה' יד"א בהגה"בי ס"ק רמ"ט הביא משם מוהר"שי בסי' נ"ו דאין חילוק בזה בין ים לבשה ואין הספר תח"י לראות הדברים מ"מ אף דיהיבנא ליה כל דיליה וכנראה מתשו' רד"ק האחרון בס' ידי דוד א"הע סי' ז' דר"ד ע"ד דנמשך אחר סברא זו לחשבה ע"י צירוף. עכ"ז נראה דחילוק זה אינו מוסכם דאילו היתה החששה דחזר הגוי פה והלך פ"ב עם אחר היה כדבריו אבל אם באים אנו לחשש איכא למיחש דבאמצע הדרך סערת ים ושאון גלים הטילו הספינה אל איזה מקום ומשם הלך היאודי המתלוה עם הגוי ובא אחר ונלוה עמו דמידי חששה זו לא יצאנו וכדחיישי לחששה זאת מוהר''חש בתשו' סי' ל' לדעת הרמ"בם אף בספינה וכבר רמז הרב תשו' מוהרח"ש הלזו בסו"ד ולא ידעתי מה זו שתיקה מאחר דהיא עומדת לעומתו. הנה אמת דהיתר הרב לנ"ד מפורש יוצא גם לדעת הרמ"בם דכיון דעל שאלת היאודים אקיאוס צידייוס קי סי פואירון קון טי השיב הגוי שנהרגו היינו לשון הרמב"ם איש שיצא ממנו מכאן מת דדינא הוי דמשיאין את אשתו מ"מ עיקר החילוק דיכולין אנו ללמד ממנו למקום אחר נר' דאהמ"ר אינו מוסכם וכנז' וע' דב"מ ח"א חא"הע סי' י"ג דק"כז ע"א דגם הוא כותב חששא זאת. וע' יד"א מ"ב הג"הט סק"ך שכתב משם מוה"רא בן שאנגי חילוק זה באופן אחר דאפי' לדעת הרמ"בם דחיישי' לשמא. נתלוה אחר עמו בדרך או בספינה היינו היכא דהולכין לדרך רחוקה לא יום ולא יומים אבל בזמן מועט אין לחוש שבאותו זמן נחה הספינה במקום אחר ויצא משם ונכנס אחר יע"וח. גם הרב הוא משלנו רק דמחלק בין זמן מרובה למועט והוא ענין אחר. ועמ"ש לעיל בסמוך משם הרב בע"ס שם חדש. וע"ע בס' ירים משה חאיהע סי' ב' דלהציל מס' הרמ"בם הוצרך לכמה טעמים ע"ע

קפ"ב אף למאי דמשמע מדברי הרמ"בם לא אמרו אלא באיסור א"א דאורייתא אבל לא היכא דכבר יצא מאיסור תורה. ה' באר המים סי' ח"ן דמ"ו ע"א

קפ"ג אסי לס' הרמ"בם דחייש לשמא נתלוה עמו אחר בדרך ואותו האיש פירש לדרכו. אם היו שני שותפים שהלכו בחברה וחייבים שניהם לכמה סוחרים ויש להם סחורה בחנות בשותפות והקפות ליכא למיחש כי בפתע פתאום יפרדו איש מעל אחיו ואזל לעלמא. ויוסף אברהם סי' כ"ד ה"ד ה' מוהר"יא בתשו' כי באה בס' בני בנימן סי' י"ד והסכים עמו וכתב שהוא טעם מוסבר וכ"כ בס' שערי רחמים ח"ב הנד"מ בא"הע סי' י"ד דס"ב

קפ"ד העידו שספינה אחת נשברה והיו בה סך אנשים ונטבעו וידיע שבעלה של זאת היה בתוך הספינה במחלוקת הוא שנוי ע' כנה"ג הגה"ט ס"ק קמ"ג יד"א ס"ק רפ"א וע' באר המים שם דנקיט להלכתא פסיקתא להתיר ולא עלה על שפתיו המחלוקת וע"ע כנ"הג הג"הט ס"ק שנ"ג. שער אשר סי' כ"ה דז"ע

קפ"ה שם ש''ע וי"א שצריך שיאמר קברתיו. כבר עלתה הסכמת הפוסקים דביבשה א"ץ לקברתיו ודלא כס' הרמב"ם ע' כנ"הג הג"הט ס"ק קנ"ב. יד"א ס"ק רל"ב. באמ"ח ח"א חא"הע סי' ג' וסי' ה' וסי' ו. צל הכסף ח"ב א"הע סי' ח' וי"א. גם הרב מוה"ר שלמה פיפאנו ז"ל אחי אבי אבא בתשו' כ"י כתב משם הרב הגדול מר זקנינו כמו"הרר חיים חנוך פיפאנו ז"ל בתשו' דהעד העיד בנו שכל גדולי הפוסקי' ראשונים ואחרונים הם אמרו שכל בתי דינין שבשלוניקו נהגו שלא לחוש ביבשה להצריך קברתיו את"ד וע' מכת"ל חא"הע סי' א' דלא רצה להקל אפי' ביבשה ועוד לו בסי' ב' דקמ"ה ע"א וע"ע כפי אהרן ח"א א'הע סי' ג'. באר המים סי' כ' דנ"א עג"ד, מוהר"א לבית הלוי ז"ל בתשו' הנד"מ בס' עין משפט סי' א' וב'

קפ"ו כשהאשה עצמה היא היא העד אי צ"ל קברתיו ע' למוהר"דח בתשו' כי באה בס' תעלומות לב ח"א סי' כ"ו

קמ"ז שרפוהו עדיף מקברתיו יד"א הגהב"י ס"ק ש"ב מוהרד"ח בתשו' שם ובתשו' כי באה בס' חיים ושלום ח"ב סי' ה' ומוה"ריט דאנון שם סי' ה' והרב המחבר שם סי' ז' דע"ג. קפ''ח טלטול דהוי כקברתיו ה"ד בפני המגיד אבל שלח בי''ד ל"מ פ"מ ח"ב סי' ז"ך ואהמ"ר אינו כ' הוא הרחיב הדברים לפי דעתו אבל לפי הדין כל שנתברר מפי המגיד הרי גופו וטלטולו מ"ל בפניו מ"ל שלא בפניו מ"ל ראה זו ידע או שמע וכן דעת מר"ן ומוהר"ם מלמד וכ"כ בפירוש הפמ"א בח"ב סו"סי כ"א הרב באר המים סי' ס"ו דע"ג ע"ג וע' שע"א סי' ח' דמ"ו ע"ד

קפ"ט היכא דההורג עצמו הפשיטו ליכא למימר דלא מהני הטלטול דחיישינן דעשה עצמו כמת כדי שיחשב מכהו שכבר הרגו ה' שע"א שם משם הפוס' ודלא כהרב בית שלמה בסי' י"א

ק"ץ בנטבע במים שא"לס דבעינן קברתיו ע' לקמן ס"גל ושם רמזתי מעט מזער בזה

תנ"א שם ש"ע וכן אם יצאו יוד בנ"א כאחד ממקום למקום וכו' רבני האחרונים נסתפקו בדעת הרמב"ם אי בעינן לכולהו מנין ומקום ההליכה והיציאה וסימן יעו' בכנ"הג הג"הט ס"ק קמ"ד והסכמת קצת האחרונים דדי בשתים שהן שלש ה"ה מנין ומקום שלם דהיינו היציאה וההליכה או מנין ומקום היציאה או הליכה וסימן אחר ע' יד"א הגה"ט ס"ק רכ"ב וע' למו"הר בס' שער אשר סי' יוד' דנ"א שפלפל בחכמה ע"ד דרבנן. והיכא דליכא מנין והוא באחד אך איכא מקום שלם וסימן הסחורות ה'