אבני האפוד חלק א עא

היא דנפק קלא דלא פסיק שמת פ' ומינה דן ה' מוהר"מק בתשו' שם דה"ה כשיצא קלא דל"פ שנטבע פ' בספינה סנז' ומת והשיגו הגאון מו"הר מוהר"אג בהסכמתו לשם דיש הפרש גדול בין קלא דל"פ שמת או נהרג לקלא דל"פ שנטבע דאיפשר שהנעלם יצא למקו"א דזהו חשש חז"ל שהחמירו במ"שאלס ושכ"כ ה' ח"וש ח"ב סי' א' ד"ט ע"ג על סברת ר' משולם עי"ד

קע"ד סי"ו ש"ע גוי מסל"ת מפי גוי מל"ת וכו' ודברי מור"ם בזה ע' כפי אהרן ח"א סי' ג' מה שפלפל למען דעת דעתו של מרן בזה וע' תעלומות לב ח"א סי' ז"ך. באר מ"ח ח"ב סי' ו' מוהר"שג בס' צל הכסף מ"ב סי' ג' דס"ט ע"א וע"ע שם משמעון הנד"מ סי' ו' דמ"ב ע"ג דהתיר מס"ס הרב מוהר"י אלישר בתשו' כי באה בס' בני בנימן סי' י"ג וי"ד ובתשו' הר"הג מוה"רא אשכנזי שהובאה שם סי' ט"ו

קע"ה מו"רם בהגה לא העיד בפי' שהגוי הא' הסיח לפ"ת אזלינן לקולא. אם זה דוקא היכא דהוי גוי מפי גוי אבל ישראל המעיד מפי גוי בעינן שיעיד בפירוש דהגוי היה מסל"ת או אפי' בסתמא ל"ש נחלקו האחרונים ע' יד"א הגה"בי ס"ק רכ"א ומאחר דפשטה ההוראה דגוי מפי גוי תלינן להקל פשיטא ודאי דגם בישראל דינא הכי וכהסכמת כל האחרונים רק היכא דאיכא למיקם עלה דמלתא ולברר הדבר ע"י כתבים חיישי' לס' מוהרי"בל ודעי' הסוברים דמבררינן הדבר. שער אשר סי' יוד' דג"ן ע"ד ופלפ"לה וא'ריך ע"ד דרבנן יעו"ש

קע"ו היכא דיצאה האשה מאיסור דאורייתא אפי' דאיפשר לברר לא מבררינן ואמרינן גם בישראל מפי גוי דהגוי היה מסל"ת שער אשר שם

קע"ז סטו"ב ש"ע יצא גוי וישראל מעמנו ובא גוי ואמר וכו' דוקא כשדבר עם אותם שראוהו יוצא משם אבל אם אמר סתם למי שלא ראה אותו אע"פ שידענו שפ' יצא עמו חיישינן דלמא פעם אחרת יצא אחר עמו. כנ"הג הגה"ט ס"ק קל"ו משם מוהרש"דם סי' רמ"ג וע' יד"א ס"ק ר"ח חוקי חיים סי' ח"י ובס' עבודת השם סי' ח' דע"ב כתב דס' מוהרש"דם היא יחידאה

קע"ח ב' ישראלים שהיו הולכים בקאאיק א' עם גוי ויצא הישראל האחד והניח לחברו שם ובבקר מצאו הגוי וחמר טו טוביסטיס מזל קי טי סאליסטיס קי סינון טי אאוגאבאס קומו סי אאוגו טו חבר ודאי ליכא למיחש באחר דכיון שאמר טו חבר על מי שהניח בקאאיק קאמר ואפי' אם היה אומר לו קומו סי אאוגו איל אוטרו ראש משביר ח"א סי' ח"י דט"ל ע"ד

קע"ט אפי' לס' מוהרש"דם ה"ד היכא דלא הזכירו בשמו אבל היכא דהזכירו בשמו לית לן בה יד"א ס"ק ר' משם הפמ"א יע' עבודת השם שם דחילק בזה ואגמרה בדדמי מדברי פוסקים אחרים ולא זכר שר כי כ"כ בהדייא הפ"מא וכמ"ש אני הדל בהנהותי שם

ק"ף אפי' לס' מוהרש"דם היינו כשהישראל לא גילה דעתו לאיזה מקום היה רצונו לילך או אפי' גילה דעתו מ"מ אין אנו יכולין להבחין המקום שהיה הולך אם הלך לשם אם לא הלך דחיישי' שהלך למקום אחר אבל היכא שהוא באופן שיכולים אנו לידע אם הלכו לאותו מקום שאמרו אם לאו וכבר נעשה החיפוש באותו מקום ולא הלך ודאי שאלו שאומר הגוי שמתו הם. ה' סם חיי בסי' נ"ד וה' ראש משביר בסי' ט"ו דל"ג החזיק במעוז סברא זו. ודן מינה ה' חוקי חיים בסי' ח"י ד"ל דה"ה היכא דהוי דרך ים ובא רעהו הרב בע"ס שם חדש והשיגו שם בד"לא ע"ד דיש חילוק בין דרך ים ליבשה דנדון ה' סם חיי הוא יבשה שפיר איכא למימר כן לא כן דרך ים כי לא לאדם דרכו אלא הוא ית"ש הנותן בים דרך ורוח סערה השיאו על אחת הערים אפי' גילו דעתם ל"מ יעו"ש. ורד"ק האחרון בס' ידי דוד א'הע סי' ז' דר"ג ע"ד סבר כה' חוקי חיים ועיין בסמוך

קפ"א שם ש"ע איש שיצא עמי מכאן מת משיאין א"א. ע' כנ"הג ס"ק קל"ו דנחלקו הפוס' בדעת הרמ"בם דאיכא מאן דס"ל דלדעתו צריך שיאמר דוקא תיבת מכאן דאם לא אמר איש שיצא מכאן רק אמר איש שיצא עמי מת חיישינן שמא אותו האיש שיצא עמו מכאן נפרד מעמו ונתלוה אחר עמו בדרך ואותו הוא שמת י"ש וע' יד"א ס"ק ר"ז דרבים מהפוס' כתבו דאין לחוש לדעת הרמ"בם ומהם שחשו לדעתו ראש משביר חא"הע סי' ט"ו דל"ב וע' שע"א סי' י"א דנ"ו ע"ג שעשה ס"ם בזה ועוד חילק חילוק אחר י"ש ובדברי מוהר"שג שם סי' י"ב דח"ן ע"א. חיים ושלום ח"ב סי' ט' דס"ב. ידי דוד א''הע סי' ז' דר''ג. שערי רחמים ח"ב א"הע סי' י"ד דס"ב

ותבט עיני למוהר"שג בתשו' כי באה בס' ידי דוד סי' ט' די"ד ע"א שכתב דאפי' לפי סברא זו ה"ד ביוצא דרך יבשה דבידו לחזר ולבא ולחזר ולצאת לא כן ביוצא דרך ים בספינה של אחרים דאינו בידו להחזיר הספינה ולצאת אח"ך עם איש אחר דבעל הספינה לא יאבה לו ולא ישמע אליו וכי איתרמי דאיתיה בחזרה קלא אית ליה וגם אותו האיש שהלך בתחילה בתוך אותה ספינה לאותו דרך העיר ההיא אין בידו לילך לו לבדו אלא דוקא בספינה ובכי הא ליכא למיחש לכולי האי ולומר דהגוי חזר ובא ונפרד ממנו אותו האיש הא' ויצא אח"ך עם איש אחר ועל הב' האחר הוא אומר שמת וכתב שמצא למוה"רש יולה בסי' נ"ו שכ"כ משם חכם א' ושמוה''רשי כתב ע"ז דהוא חילוק דמסתבר ושכ"כ ה' בית שלמה בא"הע סי' ח' י"ש.