אבני האפוד חלק א ע

שהרגוהו ומפרש ואזיל באיזה מקום היה ההרוג מס''לת מקרי שער אשר שם וירד להציל נד"ז מכמה מחלוקייות ע"ע קס"ג אף שדברי הגוי באו ע"י שאלה ששאל לגויים מ"מ אם המגיד על המיתה לא דבר עם הישראלי רק דבר עם העכ''ום חברו בלחישה הדבר ברור דמלבד דלא היתה כונתו להשמיע דבריו להאיש הישראלי חלא אדרבא כונתו להסתיר פניו ממנו ואם היה מכוין לשקר היה מגיד דבריו אליו ה' שערי רחמים בח"ב הנד"מ א"הע סי' י"ד דנ"ט ע"א

קס"ד שם. היו מדברים ביחד מן היאודי ובא גוי ואמר במה אתם מדברים וכו' ל"מ מס"לת. דברי הריב"ש אשר מהם חקק וחצב דין זה מור"ם יש בו פירושים וחילוקים מאי דעתו לענין דינא. יעו' כנ"הג הגהב"י ס"ק פ"ט. יד"ח ס"ק קים וקימא. וע' לה"הג מוהר''ים בס' באר המים סי' ח"ן שהעלה להלכה הוא ורבני דורו ושכן פשטה הוראה בפשיטות כדעת הריב"ש קודם חזרה דכל היכא דדברי הישראל באו בדרך תשובה לשאלת הגוי אף שנראה מתוך דבריהם שכונתם לשאל ממנו יוצא מכלל מס"לת אם לא בשאלה ברורה מפורשת אם חי אם מת וכ"ש היכא דיצאה האשה מאיסור תורה י"ש וכ"כ מוהר''שג בס' צ"הכ סי' א' דס"ג ע"ב. וע' שער אשר סי' כ"ד דע"ד ע"א. עבודת השם סי' יוד דע"ט ע"א וד"ג ע"ד

קס"ה היכא דיצאה האשה מאיסור תורה ולא נשאר בה אלא איסור דרבנן גם החולקים מודו דאזלינן להקל. ה' בא"יהמ שם שער אשר שם

קס''ו שם היה ספק אם הסיח לפ"ת או"ל וכו' ספקא דאורייתא לחומ'. ע' כנ"הג הגב"י ס"ק צ"ג. יד"א ס"ק קמ"ד באר המים סי' ס"ג דס"ג ע"ד וע' למוהרש"ג בס' צ''הכ שם דהעלה מפי סופרים להקל בספק מל"ת יעו"ש ובס' ידי דוד א"הע סי' ח' דר"ו. ובס' שע"א סי' ך' דס"ט עג"ד ובמ"של בשייך לסעי' ד' וע' בס' שם משמעון הנדמ"מ בחא''הע סי' ח' דמ"ה ע"ב שכתב דרבני האחרונים הסכימו להתיר בספק נשאל עי"ש

קס"ז שם וכן בכל מקום דאיכא פלוגתא בדינים אלו אזלינן לחומ' ע' ח"מ ס"ק ל"א ב"ש סק"מו יד"א מ"ב הגהב"י ס"ק כ"ו דרך המלך ה' גירושין דק"י ע"ד ודע שמצאתי בתשו' מוהר''י בי רב סי' י"ג שכתב משם תשו' הר"אש הנמצאת תחת ידו שכתב וז"ל כתב ר' יואל בתשו' דכל פלוגתא דהתרת נשים יש לילך אחר המקל אחרי שחכמי התלמוד והגאונים הקלו משום תק"ע אתה למד לחכמי הדור הלזה לצאת בעקבותיהם ע"כ וע' מה שהאריך בזה ה' חיים ושלום ח"ב סי' א' ואסף אמבוהא דרבנן דהיכא דהוי מחלו' פוס' והוא איסור דרבנן אזלי' להקל י"ש. קס"ח אי ע"י ס"ס מתירין אשה עגונה ע' כניהג הג"הט ס"ק קנ"ה והגהב"י ס"ק צ''ז. יד"א ס"ק רמ"ד והגהב"י ס"ק קמ"ט דבמחלו' שנוי ורבים מהפוס' ס"ל דאין להתיר אשה עגונה בס"ס אם לא כשהנושאים חלוקים. וע' למוהרש"ב בתשו' באמ"ח ח"א סי' ה' דמ"ד ע"ד כפי אהרן ח"א דס"א ע"ד סי' ג'. מוהרש"ג בתשו' צל הכסף ח"ב סי' ג' דע"ב וכבר האריך בזה ה' חיים ושלום שם והעלה להתיר

קס"ט שם בהגה י"א דהא דאם שאלו לגוי תחי' ל"מ מסל"ת ה"ד אם שואלו ישראל אבל אם שואלים גויים אותו ומגיד מקרי מסל"ת ובלבד ששאלו שלא בפני ישראל. לאו מילתא פסיקתא היא דאיפשר דאפי בפני ישראל מהני ולפחות ספקא הוי יד"א הגהב"י ס"ק שמ"ח משם מוהרי"ל והוא דבר ק' לשמוע וגם הרב בדרך איפשר אמרו למילתיה ואפי' לפי דבריו כבר כתב דשאלת השופט לגוי גרע משאלת גוי לגוי דמסתמא כשהשופט מגיש לרוצח לפני המשפט הוא בפני התובעים של ההרוג ושליחותייהו קעביד וכו' מוהר"ש בולה בתשו' כי באה בס' באמ"ח ח"א חא''הע סי' ה' דמ"ג וס' המחבר שם סי' ו דמ"ח עמד עי"ז וכתב דכשהוא בפני ישראל ליכא מאן דפליג דלא מהני וכשהוא שלא בפני ישראל מידי ספקא לא נפקא ושרוב הפוס' הסכימו דלא מהני ועמדע"ד היד"א בהגהב"ין ס"ק שמ"ו במה שהביא משם הדין י"ש וע' שער אשר סי' יוד' דדין ע"ג ולרב נהור"אי הרב יש"א ברכה נר"ו בתשו' כי באה בס' בני בנימן סי' י"ג

ק''ע ע"כ ל"פ אתה"ד וסברי דגם שאלה מגוי לגוי מפקא מתורת מל"ת אלא בשאלה מפורשת אם ידעת מפלו' אם חי אם מת אך היכא דהגוי מפרש דעיקר שאלתו אינו אלא לידע מי היה הרוצח כ"ע יודו דשאלה כי האי אינה מזקת שער אשר סי' יו"ד דנ"ד ע"ב

קע"א במחלוקת זה דשאלת גוי לגוי בהצטרף ספק אחר יש להתיר מס"ס ע' יד"א הגב"י ס"ק שין וע' שער אשר שם ידי דוד א''הע סי' ח' דר"ו עג"ד

קע"ב שם בהגה אם שאלו ישראל והגוי הגיד שמת והגיד אומדנות המוכיחות וכו' כנ"הג הג"הט ס"ק ט"ן. יד"א ס"ק ע"ז. ובהגהיבי ס"ק שכ"א מכתיב סי' ב' דקמ"ה ע"ד ברכות מים דצ"ט וע' באר מים חיים ח"א חא"הע סי' ה' דמ"ה וסי' ו' דמ"ח. פ"ת ס"ק ע"ה וע"ו באר המים סי' ס"א דג"ן ע"ד וסי' ס"ב דס"א דהביא אמבוהא דרבנן בתראי דסמכו להקל כדברי מוהרא"י ועוד לו בסי' ס"ג דס"ה. מוהרמ"ק בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' ה' ובספרו ירים משה סי' ב' שער אשר סי' ך' חיים ושלום ח"ב סי' ט' ד"ן עג"ד

קע"ג אחת מהאומדנות שכתב מוהרא"י בפו"כ סי' לק"ט