אבני האפוד חלק א סט

קנ"ד כל שהגוי מאריך בלשונו לספר כל המאורע בדרך ארוכה איכא אומדנא דמוכח דקושטא קאמר ואף בשתם שנשאל הגוי שאלה ברורה מס"לת מקרי: מוהירש בולה בתשו' בא"מח ח"א א''הע סי' ה' וע' למו'הר בס' באר המים סי' ס"ג דס"ד ואילך שהביא כמה פוס' דס"לה ובא רעהו מוהר"דק וחלק עליו ולחלק יצא בין היכא דהגוי הזכיר המיתה בתחי' דבריו להיכא דהזכיר בסו"ד י"ש וע' מוהר"שג בס' צ"הכ סי' א' דס"ג שהביא דברי שניהם ומאן ימאן לא זה ולא אותו עש"ב ובס' עבודת השם סי' ח' ד"ע ע"ג ובתשו' להרב מוהרי"ח מודעי כי באה בס' חיים ושלום ח"ב סי' ט' דנ"א ע"ד. ובתשו' מוהר"יא כי באה בס' בני בנימן סי' י"ג דב"ך ע"ב

קנ"ה גויה שאמרה לישראל נון סאביס נאדה? והשיב היאודי לוקי] א"ל הגוייה אל ארקאדאש טוייו לו מאטארק וכו' מס"לת הוי ואין לפקפק על מה שהריגת היאודי הגיד ליאודי אחר שאלתו מהל עבודת השם סי' נ"ב ובהגהותי שם כתבתי דכן העלה לדינא מוה"רש חאלילייו בס' אמר שלמה סי' ב' ומוהר"יב שם דט"וב והמ"רא ח"ב סי' א' ע"ע

קנ"ו כל שהעדות הוא כ"י שאלה המוציאה מגדר מס"לת אפי' שהם ב' גויים המעידים זה שלא בפני זה דליכא למיחש שנתועדו אינם נאמנים דיש לומר דאתרמי ששניהם אמרו שקר בסגנון אחד. מו"הר מוהרא גאטינייו ז"ל בס' צל הכסף ח"ב סי' ה' דכ"ט ע"ד ושכ"כ ה מוהר"ימ ומוהר"דק בס' באר המים סי' ס"ג וס"ד וע' שער אשר חא''הע סי' כ' דכ"ח ע"ג שרמז הרב שם ובפתחי תשובה ס"ק ס"ד

קנ''ז היו מדברים עם הגוי בדברים אחרים ובסחורתו ובתוך כך הגיד משל"ת מיתת היאודי הוי מס"לת ולפי שענין א"א חמור לא אסמך על זה. כנ"הג הג"הט ס"ק ע' משם המ''ש סי' ע"ח. ודברים הללו אין להם מובן דמדוע לא סמך על זה וכבר עמד עליהם מוהר"חפ בס' חיים ושלום ח"ב סי"ד רח"ב רח"ב והעלה בצריך תלמוד קנ"ה גוי שבא למכר ליאודים טבעת אחד שהיה חקוק בו שם ישראל וא"ל היאודי מאין בא לך הטבעת והשיב שבעל החותם היה חולה ומת ואני הייתי רופא שלו ואחר שמת שאלתי שכרי מאיש אחד שהיה עמו והוא נתן לי הטבעת האריך בזה ה' חק"ל בסי' י"ג אי מקרי התחלה מענין המת מה שהתחיל הגוי ואי נפיק מכלל מס"לת והעלה להתיר מחמת ס"ס יעש"ב

קנ"ט אפי' נימא דגוי נאמן לאסר כשם שנאמן להתיר. ה"ד במסל"ת אבל לא במכוין להעיד. כנ"הג הגה"בי ס"ק ע"ט משם מרן בתשו' סי' ד'. וכן העלה ה' מכתיל בס' ב' דקמדדה ע"ג

ק"ס שם בהגה ודוקא ששאלו לאותו כותי עצמו וכו'. דין זה הוא מיסודו של מוהר"י בי רב כי הובאו בית יוסף על מעשה שבא לפניו דיאודי זימן ישמעלים בביתו ושאל היאודי לחברו שמעת מה נעשה מפ'? והשיבו הישמעלים אנו מכירין מי הרגם והתיר נשותיהם ע"פ עדות זה כיון שלא שאל לגוי והם השיבו מעצמם י"ש ובס' אשדת הפסגה א"הע סי' ג'

וחזה הוית למוהר"ם בר יצחק ז"ל (מ"ז של ה' חשק שלמה) בתשו' כי באה בס' מכתב שלמה סי' צ"ז דנשאל על מעשה שהיה בר' שהיה הולך לבקש את הנעלם ומצאהו ישמעאל ואמר לו אין אתה מתיירא לילך בדרכים האלה והשיב להם מה אעשה יש לי הכרח א"ל מה הכרח יש לך? אמר הישראל איש אחד שנעלם א"ל לא תבקשו שאנחנו יודעים שהרגוהו והרב ז"ל אגמרה בדדמי מהא דמוהר"י ב"ר ומר הוא דקאמר דנד"ז עדיף דהישראל לח שאל לו כלום אלא דרך סיפור בעלמא דהם שאלו והוא השיב הגוי שאל לו מה תבקש ולא היה כונת המעיד לשאל לו כלום דאם איתא דכונתו לשאל מתחילה היה לו לשאל להם הידעתם כלום מאיש אחד שנעלם וכיון שכן כל דברי הישראל היו דרך סיפור בעלמא ואין כאן ספק דשפיר הוי מס''לת וכו' יעו"ש. וכל לגבי דברי ההדיוט למעשה צריך ישוב ל"מ לס' האומ' דכל שאלה מפי הישראל לגוי צריך שהגוי המשיב לא ישמע השאלה יעו' ח"מ וב"ש אלא אפי' לס' האומ' דכל שאין השאלה מפי הישראל לגוי ומשיב לל"ב יעו' יד"א ס"ק ק"פ מ"מ בכי האי גוונא דנדון הרב איפשר דלא אמרוהו וע' עבודת הגרשוני סי' פ"ו ה"ד היד"א ס"ק קפ"א ואין הספר עמדי לראות הדברים בשרשן דמכותלי דבריו נראה דחולק אהך דינא ע"ע וע"ע למוה"רם ב"י הנז' בתשו' כי באה בס' מכתב שלמה סי' ק'

קס''א שם בהגה אבל שאלו גוי אחר רו שחפשו בעיר אחר יאודי וכו' מקרי מסל"ת זהו דעת מוה"רם ומוהרי"קו כי הובאו בית יוסף ודלא כמוהר"דך וע' כנ"הג הגה"בי ס"ק קי"ח יד"א ס"ק קצ"ג דר"של קאי כוותיה והגאון מו"הר בשער אשר סי' ט"ו הכריע דגם הרדב"ז קאי בשיטה זו וכתב דאפי' לפי ס' החולקים ה"ד היכא דראה הגוי החיפוש מהנעים בפניו שהגוי מבין שרצונו לשאל ממנו אך כל היכא דהישראל בא לכפר לבקש את הנהרג דהוי אין לו להבין דברי הישראל שרצונו לידע ממנו הגם שהבין עיקר מגמתו שהיא לידע מהמבוקש ובאה תשובת הגוי להגיד לו על בקשתו בהא לא פליגי ושפיר חשיב מס"נת לכ"ע יעו"ש בדס"ב ע"ג ובסי' ט"ז ידי דוד סי' ה' מא"הע דר"ה. שערי רחמים ח''ב הנד"מ אה"ע סי' י"ד

קס''ב שאל הגוי לישראל למה באת והשיבו לטייל אז ענה הגוי אנכי יודע למה באת על חברך פ'