אבני האפוד חלק א ז

ציין דכן משמע מתשו' הרש"בא. והרואה דברי הרש"בא בשרשן כי הובאו בית יוסף יראה דכן דעתו להדייא וע' כנ"הג סק"ן. ובהגהות מוה''רלח אות י"ב כתב דהוא ר' שמעון בר אברהם ולא ר' שלמה בן אדרת ובס' שד"ח שם האריך להוכיח שהוא להרש"בא המפורסם

כ"ב מי שעלה לא"י ולא עלתה אשתו עמו ושלח לה גט ע"י שליח משער הזמן שהגיע גט לידה ונושא אחרת המב"יט בח"א סי' ר"י. והובא בכנ"הג הגהב' ס"ק כ"ג וע"מש ע"ד וביד"א מ"ק ס"ק כ"א ובמ"ב סק"י וע' להגאון תפארת ישראל על המשנייות בקונט' אבי עזר שבס"ס נשים ד"ב שכ"כ מדנפשיה וקיהיב טעמא דבדרבנן סמכי' אחזקה שליח עושה שליחותו. וע' זל"א ח"ג דק"טו

כ"ג בעל שאומר לאשתו התרת לי חרג"מה והיא מכחשת ע' כנ"הג ס"ק ע"א. יד"א סק"ן צל הכסף ח''א סי' ו' דכ"ט. וע' לקמן לענין שבועה

כ"ד אם תקן רג"מה במורדת על בעלה במחלוקת הוא שנוי וכן היכא דאיכא שבו' שלא לישא אחרת עליה ע' כנ''הג ס"ק ל"א. יד"א ס"ק נ"ד וע"א ומ"ב סק"ז. עבודת השם א"הע סי' ח'. שדי חמד שם במע' אישות דכ"ה. דברי שמואל חא"הע סי' ח'. וע"ע לקמן סי' ע"ז ס"ב

כ"ה מי שרוצה לצאת מעירו בשביל חוסר מזונות ואשתו אינה רוצה יכול לישא אחרת עליה אפי' במקום חרג"מה או שבועה. יד"א ס"ק כ''ג משם הפוס' וע' בתשו' מוהר''שג כי באה בס' צל הכסף ח"א סי' ו' דל"ב דהעלה כן וכתב דס' מוהרא"דב הנראית חולקת ע"ז לענין שבועה היא יחידאה עי"ד

כ"ו אשה שחלתה ברגליה ואין לה רפואה אם אינה יכולה לבא עליה כדרך כל הארץ ישא אשה על אשתו ואין תרג''מה מונעו יד"א מ"ק ס"ק ט"ל משם ה' עוללות הכרם סי' ו'. מיהו כל זה אינו אלא כשלא שהה עמה אחר שנשאה כשנולד לה המום מש"אכ היכא דשהה עמה אחר הנישואין כמה שנים ולא ערער עליה חיפשר לומר דאריא דשבועתא רביע עליה דכיון דראה ושהה עמה ומחיל חזרה להיות כמו שאר נשים. ה' עבודת השם א"הע סי' כ"ו דק"מא ע''ג וע"מש לקמן בסי' קי"ז על ס"ט

כ"ז ש''ע שם ולא פשטה תקנתו בכל הארצות. ע' כנ"הג ס"ק ס''ג ויד"א הגה"בי ס"ק מ"ב שכתב משם הפוס' דהיכא דנוהגין להשביע לחתן משמע שלא קבלו עליהם חרג"מה וכ"כ הפ"מא בח"ב סי' ס"ו על עירינו שלוניקו יע"א כי ממה שנהגו להשביע לחתן ע"ז משמע שאין לנו מרג"מה ושכ"ן מפשט דברי מוהרש''דם חי''וד סי' ק"ס שלא נתפשט חומרת חרם זה כ"א בין האשכנזים ואף בזה נחלקו אם הוא עד אלף החמישי וסיים וכתב ומי לנו גדול ממוהרש"דם מארי דאתרין יע''וש וכ"ד ה' ראש משביר בחא"הע סי' א' ועוד לו בסו"סי ל"ב. וגם ה' מוה"רש מאטלון ז"ל בע"ס עבודת השם בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' יו"ד דל"ו ע"א עמד בזה והעלה כן. אך זו בלבד אגלה אזנך דבמ"ש שם משם מר"ן בתשו' דיני נישואין סי' י"ד דכתב דבעיר עז לנו שלוניקי לא נתפשטה תקנה זו אהמ"ר לא כן אבי דהתם קאי להכריע דחרג"מה אינו אלא עד אלף החמישי וע"ז כתב וז"ל והנה בשלוניקי וקושטנדינא ואנדרינופולי ויתר קהלות תוגרמה אשר שם קהלות גדולות מאשכנזים וגם במלכות הזה מעולם לא נשמע שנדו לשום אשכנזי מפני שנשא אשה על אשתו ואיך יקים הוא לעשות דבר שלא נשמע וכו' כי הוא ספרדי שמעולם לא קבלו עליהם תקנת רג"מה ע"כ ויען דקאי מר קודם לכן דלא היתה גזרת רג"מה כ"א עד אלף החמישי הכריח מעובדי הנ"ל דאף שהיו אשכנזים לא עשי דבר וזה אות ומופת שלא היתה רק עד הזמן הנ"ל והיינו גם לאשכנזים אך לא דבר אם אעיקרא בשעת הגזרה נתפשטה בין העיירות הללו והעד הנחמן ע"ז הוא הקדוש ה' פמ"ח שם דאחר שעינו ראה ת' מוהר"יקא הנז' לא נסתייע ממנה לעיר שאלוניק. רק הבין בדברי מוהרי"קא כפשטן דכונתו לומר דאף האשכנזים לא קבלו רק עד אלף הה' אבל בין הספרדים לא נתפשט כלל. וא"עג דבתו"ד קאמר שלא חל עליהם החרם אחר האלף הה' ומשמע דמעיקרא חל ריהטא דלישנא הוא. וע' בס' שארית הפלטה סי' כ"ו שכתב משם הח"קל ח"ג יו"ד סי' פ"ז שהבין בדעת מוה"ריק כה' עבודת השם ואין הספר מצוי אצלי ומ"ש נ"ל חמת וצדק

ואת זה חזיתי ואספרה בתשו' מר"ן א"הע באותו מקום שכתב והנה בשלוניקי. כתוב בצדו מכ"י לאחד מהקדושים אשר בזמן מוהר"חש וז"ל זה כעשר שנים שהיה מעשה פה עירינו שלוניקי י''עא שמזמר הק"ק לקח אשה על אשתו ששהתה יו"ד שנים ולא הי"ל ממנו בן וכפו אותו הרבנים ועל ראשם רבינו הגדול ר' חיים שבתי ז"ל להוציאה ממנו ולה ידעתי למה ומה טעם היה באותו מעשה וכן אנו נוהגים עד היום והיום בכלל שלא לישא ב' נשים, יעקב עזריה אשכנזי ז"ל ע"כ וכונת הרב הכותב פשוטה דבא בהשג יד על מוהר"חש דלפי מ"ש מרן דלא היה חריגמה כ"א עד אלף החמישי למה כפוהו. אולם מוהר"חש לשיטתיה קאזיל במ"ש בתשו' א"הע סי' ג"ל שלא רצה לסמך ע"ד מוהרי"קא באשר היה נ"ד באיש אשכנזי, וכ"מש מוה''רש מאטלון ז"ל דבעבור זה הוא דהחמיר מוהר"חש אך לענין הספרדים של שאלוניקי ואגפיה לא דבר כי מחמת השבועה מורה דאעיקרא לא קבלו חרג"מה. וע"ע שדי חמד מע' אישות ד"ס ע"א שהביא משמה פוסקים שכתבו דממה שמשביעין לחתן הוי הוכחה שלא קבלו עליהם תרג'מה