אבני האפוד חלק א ו

משם הגאון שערי דעה דקרוב לומר דמצות פ"ור ל"ש בממזר י"ש. וע' למוהרי''קש בהגהו' מ"ש ע"ש תשו' הרד"בז והיא לו' נדפ"סה בס' דברי דוד סי' ב' וע' לה' המגיה שם מ''ש בזה

ז ס"ז ש"ע היו לו בנים כשהיה גוי ונתגייר ה"ז קיים מצוה. דוקא אם היו לו בנים בגייותו מן הנכרית כיון דזרעו מייוחס אחריו קיים בגרותו ג"ך אבל אם היו לו בנים מישראלית כיון דאין הבנים הולכין אחריו דקי"ל נכרי ועבד הכא על בת ישראל הולד ישראל וא"כ לא היה הזרע מתייחס אחריו אף שנתגייר לא קיים המצוה. מנחת חינוך שם

ח ס"ח ש"ע אע"פ שקיים פ''ור אסור לו לעמר בלא אשה. ע' ב"ש סק"יג. כנ"הג הג"הט סק"יב דאיכא מ"ד דהוי דאורייתא והפוס' האחרונים האריכו למעניתם בפרט זה קבצם כעמיר בס' שדי חמד חלק הכללים מע' האלף אות ר"טו. ועוד לו בחלק אסיפת דינים מער' אישות סי' ב' אות כ"ד או"ק ב'. ועיניך תראנה דהנשיאים הביאו משם הר"יף דסבר דהוי דאורייתא ואנן קא חזינן להגאון מוה"רי אבן מיגאש בתשו' סו"סי קכ''ט שכתב משם רבו דהאי מילתא היא מדרבנן עי"ע וידוע דרבו הוא הר"יף ז"ל

ט קיים פ''ור ונשבע שלא לישא אשה. ע' כנ"הג שם. יאודה יעלה למ"ור דיינא מוה"רי קוצו ז"ל בח''יוד סי' ז"ך ובס' שדי חמד חלק אסיפת דינים מע' אישות סי' ב' ד"ע ע"ג עמד בזה בקוצר

י נשא אשה ושהתה עמה יוד' שנים ולא ילדה וגרשה ונשא אחרת ושהתה עמה יוד' שנים ולא ילדה וגרשה אע"פכ חייב לישא אחרת ול"א איתחזק מילתא דלאו בר אולודי הוא. הרד"בז בס' דברי דוד הי' א'

י"א שם וצריך שישא אשה בת בנים. היינו משום ולערב אל תנח ידך וחייוב זה הוא מדרבנן כמ"ש הרי"ף והרמ"בם והר"אש והובאו בית יוסף. וע' לה' שדי חמד שם שהצ"ע על הרכ"ח שכתב בי''וד סי' רכ"ח דהוי מדאורייתא יעו"ש

י"ב ס''וד ש"ע ר"ג החרים על הנושא אשה על אשתו. אי חרם ר"ג הוי ספקא דאורייתא ככל ספק חרם או"ל נחלקו האחרונים ע' ב"ש סקי"כא. פתחי תשו' סוס"קיד יד"א ס''ק כ"ב וכבר נקבצו באו בס' שדי חמד במע' חישית סי' ב' אות י"ט וחות כ"ד סק"ד י"ש. וע''ע עבודת השם חא"הע סי' א' דמ"א

י"ג עד אחד מעיד שמתה אשתו אי אמרינן דל"מ כיון דאיתחזק איסורא או נימא דמהני כיון דהוי מדרבנן והוא מילתא דעבידא לגלויי. ע' ב"ש לקמן סי' קנ"ח ס"א

או"ת סק''יד. ערך השלחן סק"ו. שדי חמד מע' אישות סי' סק"יד דבמחלוקת הוא שני ורבים מרבני האחרונים נקטי להקל. ומה גם אם הוא ע"פ כתב מהערכאות י"ש

י''ד אם העד ת"ח יש להעדיף כחא דהיתרא אף לסברת האוסרים בע"א. שדי חמד שם וע' למוהר"ש גאטינייו ז"ל בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"א סי' ה' דכ"ט ע"ד שכ"כ י"ש ובדברי הרב המחבר שם וארמזם לקמן על סעי' י"ב בס"ד. וע"ע בחידו' לי"וד סי' קכ"ז

ט"ו אפילו להמתירין בע"א היינו ע"א דמיתה אבל ע"א דגירושין לא דרוב אנשים אינן מגרשין נשותיהם ורוב נשים אינן מתרצות להתגרש הו"ל תרי רובי וחזקה דאיסורא ואין ע"א נאמן. ה' שד"ח שם משם הגאון שם אריה וכ"ן דעתו ואין הספר הזה מצוי אצלי כי לכאורה דברי ה' נו"בי סו"סי קל"ו שהביא הפ"ת בסקי"ד הויין תייובתיה דלא חילק בין מיתה לגירושין והוא פלא גדול שדברי הפ"ת בס"ק זה הזכירם באות זה כמה פעמים. ומוכרח דכונת הרב לחלק בין מעשה כ"ד שאינו מקויים לכתב ע"א ומקויים ומכותלי דברי הנ"בי אין נראה כן ודוק וגם ס' נוב'י אמ"א לראות הדברים בשרשן. ועמ"ש עוד לקמן בזה בס"ד לענין שבועה בסעי' י"ב

ט"ז אפילו היה אנוס שחשב שגירש את אשתו ונמצא פיסול בגט מפרישין אותו. רש"ל בתשו' הביאו הכנ"הג ס"ק כ"ח וע' שדי חמד שם דמ"ג ס"ק כ"ח דלא פלט מהמחלוקת

י"ז ש"ע שם אבל ביבמה לא החרים, ע' יד"א סק"לג ל"ד צל הכסף ח"א סי' י"ג דפ"ב

י"ח שם בהגה אמנם י"ח וס"ל דחרג"מה חל אפי' במקום מצוה. אף אם לא קיים פ"ור כגון דיש לו ב' זכרים או ב' נקבות אפ"ה חל עליו חרג"מה. כנ"הג סק"מה בשם מוהר"שך ח"א סי' ך' ונרמז ג"ך בכנ"הג סי' קי"ט הג"הט אות כ"ו וביד"א שם ס"ק ב"ך וע' בס' עבודת השם א"הע סי' כ"ט דק"סד שכתב דמדברי מוה''רם מפדוואה בתשו' נראה שחולק ע"ז ותמה על סיד"א שלא הביאו. ומיהו כ"ז לענין תרג"מה אבל לענין שבועה עמ"ש לקמן סי"ב בס"ד

י"ט שם בהגה כגון שנשטתית וכו' ע' כנ"הג סק"לה יד"א ס"ק כ"ה וכ"ו. וע' להרב המאסף לכל המחנות חת"ס עדיף בס' שדי חמד סי' ב' מאות א' עד אות י"א שאסף וקבץ הפוס' המדברים בזה רבני אשכנז וספרד וע"וש. וע' מה שארשם לקמן סי"ב ע"ע שבועה

אם אחר שהתירו לו ב"ד לישא בעבור שנשתטית נתעצל הבעל מלישא ונתרפאית חוזר הדבר לאיסורו פ"ת סס"ק ט"ז משם הגאון מטקטין. וע' שדי חמד שם דנ"ו ע"א שכתב דאין הדין כן בשבועה דאם הותרה הותרה לגמרי יע"וש מילתא בטעמא

כ"א מו"רם שם יש להקל להתיר לישא אחרת. המציין