אבני האפוד חלק א סו

סי' ח' דס"ט וע"ע לו בסי' יו''ד דפ"א ע"א שעמד ע''ד הי"דא בש"ק רנ"ה בהשגתו על מוהר"שבח דירד להצילו ואסו"ד מר הוא דקאמר דהיינו משום דקאי היפך דעת הפ"מ הנז' יע"וש

קל"ט שם בהגה אבל שאלו אותו תחילה איה חברנו וא"ל שמת אין זה מקרי מס"לת. דין זה הוא מהנמ"קי בשם המפר' ומביאו ב"י ומבואר בח"מ סק"ל דאפי' שהשאלה היה ששאל ממנו יאודי אחד זה זמן רב ואח"ז העיד הכותי הזה לפני יאודים אחרים מס"לת שמת ס' אינו נאמן יעו"ש וע' יד"א ס"ק קו"ל. פאת נגב סי' ז' דט"ל ע"א. אשדת הפסגה א"הע סי' ג'. פ"ת ס"ק ס"ז. שב שמעתתא הלכה ז' פרק חט"י. וכתב מוהר"שג בס' צל הכסף ח"ב חא"הע סי' ט"ז דה"ד היכא דבריר לן דבתחי' דבריו עם העד הא' היה ע"י שאלה אבל אי מספ"קל עם מי דבר תחילה אזי אזלינן לקולא ואמרינן מי זה אמר דבתחי' דבריו היה ע"י שאלה דלמא תחילת דבריו היה במס"לת ושוב דבר ע"י שאלה וכתב שכן ראה למוהרי"בל ח"א סו' סי' יוד. אמנם מוהר"דק שם ובספרו ידי דוד סי' י"א חלק עליו וכתב דלא אזלינן לקולא ל"מ היכא דסמי בידן לברורי דמגלינן למילתא אלא אפי' היכא דלא סמי בידן לברורי לא סמכינן להקל דגם מוהרי"בל לא סמך על טע"ז לחוד ושכ"כ הפמ"א ח"ו סויסי נ"ל וע' בס' שם משמעון הנ"דמ סי' ח' דמד'

ק"מ הגם שבאמת תחי' דבריו עם העד הא' היו ע''י שאלה ואח"ך היו דבריו עם הב' אין לפקפק דע"כ ליכא לספוקי בזה אלא דוקא היכא דבדברות שנייות בעינן נמי שיהיו דבריו במס"לת. ברם היכא דבדברות שניות לא בעינן שיהיו מל"ת וכגון היכא דהזכירם בחזקת מתים דבזה אף שהוא ע"י שאלה ודאית מהני הגדה של גוי אז אפי' דדבריו הא' באו ע"י שאלה לית לן בה. מוה"רש גאטינייו בס' צ"הכ שם

קמ"א היכא דהשאלה מהגוי התה אם יודע את הרוצח שהרג את היאודי ואומר הגוי שראה את היאודי הרוג במקום פ' חשוב מס"לת לכ"ע ואין לנו לסבב את השאלה דכונתו למצא את הרוצח לברר הענין אם נהרג. פאת נגב סי' ז' דט"ל ע"ג וד' ועש"ה

קמ"ב כל היכא דהגוי נש"ל על הדבר הגם שבתשובתו יאמר שישאלו את פי גוי אחר ושאלוהו ואמר כדבריו ל"מ דשמא נתייעצו. ה' מ"ץ ח"א סי' ד' דל"ת ע"ב ומיהו ה"ד כשאומר שישאלו לגוי אבל חם אמר שישאלו לישראל הא ודאי לא שייך החששא ההיא ומהנייא עדותו אף שהוא ע"י שאלה דמתיירא שלא יתפס לשקרן. צ"הכ ח"ב סי' א' דס"ד ע"ג

קמ"ג הא דאם שאלוהו ומשיב לא מקרי מס"לת דוקא בשאלה ברורה כגון איה חברנו אבל אם היה מדבר עמו בעבור אחר והזכיר את פ' בחזקת חי והגוי הודיעו שמת וכו' או הזכירו בחזקת מת או נהרג רק דשואל ממנו אופן המיתה והגוי אינו מכוין להודיעו חידוש המיתה מס"לת מקרי. כנ"הג הג"הט ס"ק ח"ן משם מוה"רש סבע ודעי' ושמוהר"יט הכהן חולק בזה. וע' יד"א הג"הט ס"ק ע"ד שהביא מחם הכר"ש שכתב שדעת מוהרי"קו כדעת מוהר"יט הכהן ושגם איהו פסק כוותיה ואתה תחזה בדברי הכר"ש בגופן שלהן שסובר שכן דעת מוהר"חש. ומן התימא על מוהר"שג בתשו' צ"הכ ח"ב א"הע סי' ה' דס"ו ע"ד ובסי' ג' דס"ט ע"ד ושם בסי' ו' דפ"א ע"א שכתב שמוהר"יט הכהן הוא חיד בדבר הזה י"ש ובסי' ט"ו מאחר דמוהרי"קו ומוהר''חש והפ"רש קיימי כוותיה וכ"ן דעת מ"ז מוה"רא גאטינייו והו"ד בס' דב"מ חא"הע סי' י"א והדב"מ עצמו שם דנטו להחמיר כמ"ש היד"א שם. גם ה' פאת נגב סי' ז' כתב דהר"דבז בח"ב סי' אר"י קאי בהך שיטתא והוא פלאי וע' חס"ל חא"הע סי' ז' דכ"ו וז"ך מ"ש בס' מוהר"יט הלזו וע' עבודת השם סי' ז' ח'. מימר חיים א"הע סי' מ"א ד"ק ואילך ובד' ק"ד

, קמ"ד ע"כ לא כתבו הפוס' דעדות גוי ע"י שאלה לא מהני ה"ד היכא דתכף לפגיעתו של גוי שאל לו וכגון ההיא עובדא דפונדקית דהתם ודאי הגוי הוא מבין בפשיטות דאותו הוא מבקש אבל היכא דשאלתו היתה אחרי זמן מופלג שהעד היה עוסק במלכתו בספינה זמן מה ולעת האוכל שאל שאל מהאיש הנעלם איפשר לומר דלא מקרי שאלה ותשו' אחר דידוע הוא שכן דרך בעלי מלאכה דיושבים לאכל נוחים ממלאכתם שבשעת עבודה ומספרין זל"ז דברי עראי וכו' לא נפיק ממס"לת דמימר אמר הגוי בלבבו אם הישראל היה מבקש לא הוה שתיק מלשאל קודם אכילתו. מוהר"שג בס' צ"הכ א"הע סי' א' דס"ה ע"ד. והנה הוא בא לחלוק על ב' רבני דורו ה' מוהר"ימ ומוהר"דך הו"ד בס' בא"המ סי' ס"ג ס"ד שפסלו עדות זה יען היה ע"י שאלה עי"ד. וע"ע שער אשר איהע סי' ה'

קמ''ה אמר הישראל לגוי היאודי שהלך עמך לא הנך לשלום עד עיר פי? והשיבו מת במקום פ' מס"לת הוי דמשמעות זאת השאלה נראה דידוע לו בבירור שאינו בעולם אלא דשואל ממנו לדעת אם אחר שהלך לעיר פ' מת ועד אותו מקום הלך לשלום או קודם וע"ז ענהו הגוי דמת קודם השאלה כזאת אינה מזקת וכמ"ש מוהרא"ש וכו'. מוהרש"ג שם. ועיניך תראנה דסרכין תלתא מוה"ר מוהרי"מ בס' באה"מ סי' ס"ג ומוהרד"ק שם בסי' ס"ד ומוה"ר בש' שע"א סי' ה' פסלו גם עדות זה דמקרי ע"י שאלה עי"ש