אבני האפוד חלק א סה

אבל על הספק ל"ח. פ"ת ס"ק ס''ד משם המ''הץ וכבר האריך בזה ה' ראש משביר בסי' יוד' דטוב והעלה דכן הוא דעת כל הפוסקים ע"ע

קכ"ח שם ש''ע שאמר לאחד עשה לי כו"ך שלא אהרג אותך וכו' אין זה מס"לת. גוי מפי גוי שאמר שהגוי הראשון נשתבח שהרג את פ' מאחר שהגוי הא' אינו לפנינו יש לתלות שהא' לא שבח את עצמו אלא קושטא קאמר. כנ"הג הגה"בי ס"ק רמ"ט משם המ"ץ ח"ב סי' ס"ג וכ"כ הי"דא ס"ק שס"ד ובס"ק שס"ה ורמז תשו' הכ"רש סי' ט' וע' לה' באר מים חיים ח"א חא"הע סי' ד מ"ש על תשו' הכר"ש הלזו

קכ"ט אם האריך הגוי בלשונו לספר הענין ל"א להטיל אימה קמכוין ונכרים דברי אמת. יד"א מ"ב הג"הט ס"ק מ"ו משם המ"ב סי' ס"ט וכ"כ ה' ראש משביר בח"א חא''הע סי' י"א דכ"א עג"ד. אך ה' עבודת השם בסי' ט' דע''ו ע"א כתב דלא כתב ה' מ"ב כן כי אם היכא דלא מוכחא מלתא דלמרמא אימתא קמכוין וליכא למימר הכי והכי אבל בגוונא דמפורש בתלמוד ל"מ אריכות דברים יעו"ש

ק"ל שבוהו שוללים והלכו לפדותו ואמרו שהרגוהו יש לחוש דלא מהמני דאולי ברח מידם וכדי להטיל אימה אמרו שהרגוהו כנ"הג הג"הט ס"ק קכ"א משם המ"ץ ח"א סי' סח'. וע' ראש משביר ח"א חא''הע סי' ג' מה שפלפל בתשו' זו ובמסתעף אליה

קל"א גוי שאמר מעצמו אנכי הרגתי את פ' נאמן. מוה"רם ובו ב בב"י. ודין זה אמת ולא מצינו שום חולק עליו. כנ"הג הגה''בי ס"ק קמ"ט משם הת''וי. יר"א ס"ק רכ"ט. וע' ידי דוד חא''הע סי' ח' שהרבה להביא פוס' דס"לה ועמד ע"ד הת"וי י"ש

קל"ב שם בהגה וכן במקום שיש לחוש לשקרא אין סומכין עליו. גוי שהגיד שיצאנו עם פלוני ממקום פ' ביום השבת אין לומר כיון דאנן קי"ל דכל ישראל בחזקת כשרים הם חזקה הוא דאין יאודי יוצא לדרך ביום השבת ונמצא דשקר ענה הגוי דאיפשר דמחמת איזו סיבה יצא לדרך ביום השבת. ועוד דזמנין דמקרי ועביד ולא חש על האיסור ועוד דפלגינן דבוריה. עבודת השם ס' ח' הל"ג גו' שאמר מסל"ת הישראל שהיה עמי נחלה בדרך ונתנוהו לי ומת וקברתיו ואני חפץ שתתנו לי סך פ' במתנה על טרחי אינו נאמן דאדעתא לקבול מיניה הנאה קאמר. מכתם לדוד אה"ע סי' א' דק"ס

קל"ד אמר דעו שהתוגר פ' הרג את פ' לשון זה מורה שראהו שהרגו וזה כמעט נמנע שהרגו בפניו או שלא בפניו בפני אחר שכל הורג פונה כה וכה לראות אם אין איש וכל זה מוכיח שמה שהוציא מפיו הוא שקר פשיטא שאין לנו לתרץ דבריו ולהאמינו וכו' הרד"ך בית כ"ח ח"ה ד"ה אחרי וראיתי להראב"ד ז"ל (בע"ס תפארת אדם) בתשו' כ"י שכתב ע"ד וז''ל והנה בהא דחייש הרב לשקרא מהטעם שהוא נמנע שראהו לע"ד עם שאיני כדאי הוא חומרא יתירא שהרי איפשר שזה ראהו מאיזה מקום רואה ואינו נראה אי שהרוצח עצמו הגיד לו או שבאמת עמד שם וראהו דא"עג דכל רוצח פונה כה וכה שלא יראוהו היינו כדי שלא יראוהו אנשים זרים וכו' ולע"ד אין הפוס' מודים לו בזה ואין ספר בנימן זאב איתנו לראות מה השיבו לו בעלי מחלוקת דאותו נדון ופוק חזי דאפי' מוה''רי סאמוט דהחמיר הרבה באותו עדות של שלמה כרוב ונסתייע מתשו' מוהר''דך הלזו עכ"ז כתב ע"ד אלה וז"ל שדברים הללו מתמיהים לכל רוחם ויעו' בתשו' מרן סי' ג' בההיא דשלמה כרוב פ"מ ח"ב סי' ז'. מוה"רחש ח"ג סי' נ"ט. מעיל שמואל סי' את"ד

קל"ה שם ש"ע וכן אם שמע מערכאות של עכ"ום וכו' הא דהערכאות אינם נאמנים היינו כשאומרים שנהרג כדין הערכאות אבל כשאומרים שנהרג בדרך ע"י רוצחים ודאי דנאמנים. יד"א הגה"בי ס"ק שס"ז וכ"כ ה' מוהר'שג בתשו' צל הכסף ח"ב סי' ב"ך דצ"ה ע"א. וע' שערי רחמים ח"ב סי' י"ד דס"ה

קל"ו סט"ו ש"ע גוי שהסיח לפי תומו תחי' אע"פ ששאלו אותו וכו' ה"ז נאמן. ע' כנ"הג הג"הט ס"ק קפ"ה שהביא משם מוה"רי קאנדייוטי ז"ל דאם הגוי אמר מל"ת שמת אי שואלים ע"ש עירו או על שם אחר נפיק ממס"לת על אותו פרט ששאלוהו והרב הסכים לדבריו וע' יד"א הג"הט ס"ק ע"ה וע' עבודת השם סי' יו"ד דפ"א ע"ג מ"ש אני עני בהגהותי שם ואספתי כל דברי הפוס' המדברים בענין זה ושם הבאתי דעשו מעשה רבני עירנו להקל יע"וש. וכן הורה ה' מוה"רמ ב' יצחק בתשו' כי באה בס' מכתב שלמה סי' צ"ו

קל"ז גוי שעבר בחנות יאודי ושאל איה פ' בעל החנות ואיל מה אתה רוצה והשיב מאומה ושאל לו עוד מה תבקש שמא איגרת הבאת ממנו והשיב לו כי מת וכו' מסילת הוא דכיון דשאל על היאודי מסתמא דעתו היה להגיד ענין המיתה וכיון שהגוי התחיל להסיח הגם שעיקר הגדת המיתה ע"י שאלה שפיר מקרי מס"לת בא"המ סי' ס"ג דס"ד ומוהרד"ק שם סי' ס"ד וכ"כ הגאון מו''הר בס' שע"א סי' ה' ד"מ ע"ג וע' למרן בתשו' דיני גמ"לת סי' א' יד"א הגה"בי ס"ק קל"ג וקל"ה. עבודת השם סי' י"ב

קל"ח אם בא החמר עם הפרדה והמלבושים שהיה רוכב הנוסע ושאלו לו היכן פ' תהלך עמך וא"ל הרגוהו מס''לת הוי שהבאת הפרדה והמלבושים יש בו הוראת מיתה וה"ול כהתחיל הגוי יד"א הג"הט ס"ק רנ"ו משם הפ"מ ח"ג סי' י"ג וע' בא"המ סי' כ"ח דמ"ג ע"ג דהרבה עליו רעים ועמד ע"ד עי"ש ובס' עבודת השם