אבני האפוד חלק א סד

הבא לפנינו מעיד לנו משם גוי ששמע מפי גוי אחר שנהרג פ' ולא ידעינן אם הגוי הראשון אמר לגוי הב' הענין בקש"ד ואשמועי' דתלינן שהראשון אמר הענין בקש"ד ואם אמת היה הדבר הזה מה חידוש היה בבית המדרש? הלא אפי' אי ידעינן בבירור שלא נאמרו הדברים בקשר עכ"ז מהני ומעלי העדות דבין גוי לגוי לא בעינן קש"ד וכמ"ש הכנ"הג בהג"הבי ס"ק ק"ב והי"דא גופיה לעיל בס"ק קנ"ד ובמ"ב ס"ק ס"ב, שוב בא לידי ס' סם חיי וראיתי הדברים בשרשן דהתם קאי בישראל המעיד מפי ישראל ששמע מפי גוי ובכגו''ד אשמועינן דתלינן שהגוי הא' אמר הדברים בקשר אבל בישראל המעיד ששמע מפי גוי ששמע מגוי אחר על מיתת פ' והעיד כן בלי קש"ד לא דבר הרב וחזינא לה' כפי אהרן בח"א סי' ג' דס"ג שעמד בזה וכתב משם ב' חכמי דורו מוה"רא אדאדי ומוה''רדח דס"ל דבכגו"ד לא בעינן שיהיו דברי הב' בקש"ד וגם בזה תלינן דהעד הא' דבר אתו בקש"ד וחרד' ותי"מה ע"ד דכיון דלטעמו של הר"ן הוא דחיישינן דמשקר וכונתו להעיד מאי אהנייא לן מה שאמר שדברי הא' היו בקש"ר סוף כל סוף אימור דמעולם לא ראה ולא שמע והכל שקר וז"פ יעו"ש ובס' ידי דוד שם

קי"ח אפילו לדעת הר"ן ה"ד כשטרח הגוי ובא אצל ישראל שמורה שכונתו להודיע מיתתו אבל כשהישראל בא אצל הגוי כדרכו והגוי הגיד לו מיתתו אפי' לדעת הר"ן ליב קש"ד. מו"ר דיינא בס' יאודה יעלה חא"הע סי' ב

קי"ט שם ש''ע וישראל ששמע מפי גמל"ת מעיד ששמע ממנו. ישראל השומע צריך שיאמר בפני ב"ד דברי הגוי כהוייתן וב"ד יבחינו הדברים אם דברי הגוי מסל"ת היו אם לא המבי"ט ח"ב סי' מ"ט וק"ד ונראה שסתר את אהלו בח"ג סי' ר"ך וכמו שכ"ר לה' בני דוד בתשו' דכ"ח שהציע דבריו ומהתימא על ה' עז"ן בס"ק צ"ז והכנ''הג בס"ק ק"ס שלא נרגשו בזה ודברי הכנ"הג בזה תמוהים במה שרצו להשנות דעתו עם מוהרי"בל ע' יד"א בהגה"טו ס"ק ס"ח וע' למוה"ר בס' שע"א א"הע סי' יו"ד ד"ן ע"ד שיישב תשו' המב"יט הנז' ואסיק לענין דינא דכל שאמר היאודי שהגוי היה מסל"ת דנאמן יש"ב וע' לב שמח סי' ד' שכתב כן עי"ש. ולמוהר' שג בתשו' צל הכסף ח"ב סי' כ"ה דצ"ה ע"ג

ק"ך שם אם היה שם אמתלא בשיחת הגוי שמא נתכון לדבר אחר וכו', כל היכא דאיכא למיחש להנאה שהגוי אומר כן להנאת עצמו לא הוי מס"לת. כנ"הג ס"ק ס"ו. יד"ח ס"ק קי"ו בהג"הבי. ולכן אם נדר הישראל לגוי מושטיליק קודם שיעיד כתב מוה"רם אלשיך בסי' ק"ה דלא הוי מס"לת ויעו' כנ"הג ס"ק ס"ט והיידא ס"ק ק"ך הביא דמוה''רשק בתשו' ד"ן סי' כ"ט חולק בזה. ומו"הר בס' שער אשר חא"הע סי' ה' כתב דלא פליגי ועל מעשה שהיה בגוי שבא לבקש לישראל בחנותו ושאלוהו שמא איגרת הבאת ממנו? והוא השיב לא כי מת ואני יודע כי בלי ידיעה אינה נשאת האשה ואני רוצה ללכת אצל אשתו שיתן לי באקשיש (דורון) ופקפק בה מוהר"שג בתשו' צל הכסף ח"ב כי' א' דס"ה ע"ב ומו''הר בס' שער אשר שם ראה וית"ר הגם דזכירת הממון היה מפי הגוי כיון דלא התנה על שכרו ובלא"ה כבר הגיד המיתה י"שב

קכ"א מי שאמר לישראל תוליך האיגרת הזה לפלוני והוא ענה כבר מת אין לחוש דשלא לטרח בחינם אמר לו כן ומשקר עבודת השם סי' ז' וכתב לחלק שאין זה דומה לתשו' ה' בני יעקב סי' ז' הביאה היד"א בהגהב"י ס"ק רצ"ה דהתם עיקר הטעם דחיישינן לדדמי עי"ש

קכ"ב היכא דהוי מילתא דעבידא לגלוי די אם הוא כדבריו אף דאיכא הנאת ממון ולהנאתו קמכוין לית לן בה וכמו שלמדנו מתורתו של מוהר"ם שהובאה בב"י וע' כנ"הג הגהב"י ס"ק קי"א והנמש' יד"א ס"ק קכ"ז והנמש'. פ"ש היכא דאומנותו בכך דחזקה לא מרע נפשיה באר המים סי' ח"ן דמ"ה וסי' ס''ג דס"ה וע"ע מטה יוסף יקואל סי' י"ג

קכ"ג אם יש הוכחה שלהזיק לרוצח מכוין במחלוקת הוא שנוי אי נאמן ע' כנ"הג הג"הט ס"ק קכ"ג. יד"א הג"הט ס"ק קפ"ז והנמשכים וע"מש בזה מוהר"שב בתשו' כי באה בס' בא"מח ח"א חא''הע סי' ה' באורך וברוחב ובדברי הרב המחבר שם סי' ו' דע"ז ע"ג. באר המים סי' ס' דמ"ח ומ"ט

קכ"ד היכא דדברי הגוי בהראותו את הרוצח הוא לתועלת עצמו שהוא יטול חלק מהממון שיוציאו ממנו גם החולקים יודו דנאמן. ה' באר המים שם

קכ"ה גוי שאמר אם תתנו לי אלף לבנים אראה לכם הרוצח. המ"ש סי' ע"ד ס"ל דאינו נאמן דלא מקרי זה מלתא דעבידא לגלויי וחכם א' הוב"ד שם ס"ל דנאמן ורמז מחלוקת זה הכנ"הג ס"ק קי"ב וההכים עם המ"ש וע' יד"א ס"ק קפ"ו. באר המים שם דמ"ט ופלפל בחכמה ע"ד ונראו לו דברי הרב החולק דנאמן יע"וש וע' שער אשר סי' ך' דס"ט ע"א דאפי' להאומרים דנאמן היינו היכא דלא עברו ימים רבים הלא"ה לא הוי מלתא דעבידא לגלויי

קכ"ו ברוצח שהודה שנחלקו מוה"ריקו ודעימיה עם מוהר"יבל ודעימיה ע' ידא' הגה"בי ס"ק קצ"ח והנמש'. וע' ברכות מים דצ"ט וע' שער אשר סו''סי יוד' מ"ש בע"ז. חיים ושלום ח"ב סי' ד' שערי רחמים ח"ב הנד"מ א"הע סי' י"ד ד"ס ע"ד

קכ"ז לא חיישינן לאמתלא זו דשמא נתכון להרע אלא כשברור לנו הדבר וכגון דמוכחא מלתא טובא