אבני האפוד חלק א סב

ודינא רבא נפקא מביניהם וכנז' ולא ירדתי לסוף דעתם

צ"ג אמר העד הרגו את פ' ושחטו אותו אין לחוש לבדדמי. יד"א סק"סד וע' בתשו מוה"רם די בוטון דט"ו ודח"י. מוהריש בתשו' הוב"ד בס' הון רב ד"ך שער אשר סי' כ"ד

שג"ז סי"ב ש"ע מי שנשתתק ובדקו אותו וכו' סומכין על כתיבתו ותנשא אשתו. ונ"ל שכ"ש שסומכין על הרכנתו בעדות אשה דהא לגבי גט הרכנת הראש עדיפא מכתיבה וכו' עזי"ן ס"ק ע"ח וע' להגאון מ"מ בס' שער אשר סו"סי כ"ו דהאריך בזה וכתב דבהרכנת האלם ורמיזותיו יש להתיר בשופי מכח ס"ס אך בזאת דצריכין שהב"ד יבינו הדברים על בורין שעל הנעלם המבוקש הוא מעיד וליכא למיחש בשום אופן דעל איש אחר הוא רומז ונרמז עש"ב

צ"ה אם היה חולה מוטל על ערש דניי ומת מאותו חולי ובעודו חולה העיד עדותו כשר גמור הוי אפי' שלא בדקוהו אם היה בדעתו. חקקי לב א"הע סי' ז"ן דק"ח וע' זכרינו לחיים ח"א במפתחות דקל"ב ע"ב

צ"ו סי"ג ש"ע אבל אם שמע מפי שוטה וכו'. ע' ח"מ ס"ק כ"ד כנ"הג הגה"בי ס"ק ד"ן אפי זוטרי ס"ק ס"ז. חקקי לב שם

צ"ז שם או קטן. ע' כנ"הג הגה"בי ס"ק ג"ן יד"א הגה"טו ס"ק ס"ג והג"בי ס"ק צ"ד וצ"ו מים שאל חא"הע סי' א

צ"ח שם מו"רם בהגה ודוקא לאלתר אבל אם אינו לאלתר ל"מ עדותם כלל אפי' הגדילו וכו' ע' כנ"הג הגה"בי ס"ק נ"ב דבמחלוקת הוא שנוי דרא"ביה ור' אליה סוברים דאפי' לא"חז נאמן וע' יד"א ס"ק צ"ה מ"ש ע"ז דאפילו לדעת ראב"יה היינו במס"לת דוקא וע' פ"ת ס"ק נ"ט שכתב משם המ"הץ דרא"כה הוא יחיד בדבר נגד הרמ"בם ורא"בן ומוה"ריו ושמ"ורם הכריע דלא כוותיה בין להקל ובין להחמיר גם מוה"רי מברונא בתשו' סי' רכ"ג כתב דנדחו כל דברי ראב"יה לגמרי ולא קי"ל כוותיה וע' מים שאל חא"הע סי' א' והגאון מו"הר בש"עא סי' ז' הצ"ע דברי ראב"יה כי הם נגד ש"ס ירוש' בס''פב דכתובות וע"ש שהאריך. ור"דק האחרון בספ' ידי דוד חא"הע סי' ח' דר"ט ע"ד הביא משם הפוסקים דהתירו בס"ס וכגון היכא דהיה עד מפי עד י"ש

צ"ט אין לחלק בין קטן לישראל לקמן דברי ידי דוד שם משם מוהר"שך ח"ב סי' קנג

ק אם אמר איל טורקיטו או לה טורקיטה אין להוכיח מלשון זה דהוי קטן וקטנה דאיפשר דהיו גדולים ומצטרף לס"ס. ידי דוד שם

קא סי"ד ש"ע כבר אמרנו שהגוי שהסיח לפי תומו משיאין על פיו וכו'. אפי' היכא דהגיד בלי שאלה כס"פב דכתובות כל שבא לב"ד לאו מס"לת מקרי. יעו' כנ"הג הגה"בי ס"ק ס"ב. יד"א ס"ק ק"ז ומיהו ב"ד של ג' בעינן. ע' כנ"הג הג"הט ס"ק נ"ה וי"דא ס"ק ס"ט. והן עתה נד"מ ס' אמר שלמה תשובות לרבנים שבדורו של ה' פ"מ ושם סי' ב' די"א ע"ב. ומוה"רם בנבנשתי דט"וב ע"א ומוה"רש בן חביב שם סי' ג' די"ח ע"ב. ומו"הרש סאגיש' תלמיד מיהר"ימט שם דל"א יחד כולם עלו בהסכמה כן וע' פ"ת סק"ס. ירים משה סי' ד' די"ז ע"ד וסי' ה' די"ח ע"ד שם משמעון הנד"מ אה"ע סי' ג' חיים ושלום ח"ב סי' ד' דל"ה וסי' ז' דמ"ב

ק"ב לא בא לב"ד אך יש הוכחה מדבריו שכונתו להודיע המיתה נחלקו בזה אבות העולם אי נפיק ממס"לת ע' יד"א הגה"בי ס"ק קנ"ג וע' יאודה יעלה הנ"דמ א"הע סי' ב'

ק"ג במקום שאין אנשים יאודים כי אם ג' ובא הגוי להעיד בזמן שהיו יושבין במותב תלתא אי חשיב כמו בא לב"ד. וכן אני מסתפק כשהגוי בא לב"ד במקום שיש מושב ב"ד ושואל על ענין זה אחד מהדיינים ואמר שם מה שיודע הגוי מי נפיק ממס"לת דמה לו לגוי לבא למושב ב"ד לשאל בעד אותו האיש ואיני מטפל בזה אי משום דאיפשר דאין להסתפק בכל זה ומס"לת מקרי ואי משום שאינו מן הצורך לנ"ד. מוה"רש בן חביב בס' אמר שלמה שם

קמ"ד חכם מפורסם והוא דיין הקהל ובא הנוי לביתו לאו מס"לת מקרי הגם כי הוא באחד. יד"א הג"הט סק"ע. וע' ח"וש ח"ב דמ"ב דה"ד כשבא לבית החכם אבל נמצא החכם בחנות ישראל ובא הגוי וכ"ש אם בא להסתחר ובתוך דבריו הגיד מיתת היאודי לית לן בה יע"וש

ק''ה בעדות מסל"ת אי אמרינן הוכיח סופו על תחילתו. ע' מוהריב"ל ח"ג סי' מ"ו שנסתפק בזה וע' יד"א הגהב"י ס"ק קכ"ד וקכ"ה וע' שער אשר א"הע סי' ה' דמ"א לע"א מה שפלפל בזה ועוד לו בסי' כ"ה. וע"ע למוהר"ש בולה בתשו' כי באה בס' באמ"ח ח"א אה"ע סי' ה' דמ"ו עג"ד. מוהרש"ג בתשו' צל הכסף ח"ב א"הע ס' ב' חיים ושלום ח"ב ס' ט' דנ"ו

ק"ו גוי שאמר לישראל מה תבקש ואמר לו בעד מתים אני אבקש וא"ל הגוי פ' מת לא הוי מסל"ת מוהרא"ש סי' י"ב ה"ד הכנה"ג הגה"ט ס"ק פ"ה וע' יד"א ס"ק ק"ח והנמש'. ומיהו היכא דהמקום הועד לקבר שם פגרים וידוע שהולכים שם לדעת על עסקי נפש מת אז כשהתחיל לומר להם מה אתם מבקשים כונתו לספר להם בעצמו ענין המאורע והרי הוא נידון כמסל"ת. ה' באר המים סי' ח"ן וע"ע לו בסי' ס"ג דס"ג ע"ד מ"ש ע"ד מוהרא"ש הללו