אבני האפוד חלק א סא

פ"ה היכא דבא בלשון הכתב דברים המורים שישראל כתבו וכגון תיבת נר"ו. ושכמ"ה עו"בי שלוניקי. מהני הגם שלא כתב מי הוא הכותב. עבודת השם ס' י"ב דצ"ה

פ"ו כשהכתב בא על ענין אחר ומחמת הענין הוצרך להזכיר שמת פ' לכ"ע משיאין יד"א הגהב"י ס"ק מ"א משם מוהרא"א ז"ל וכ"ן ברור דעת הרשב"ש בתשו' סי' רס"ד וכ"כ בס' דרך המלך בסוף הספר דק"י עב"ג

מ"ז אם הכתב הוא מהשופט הגדול לכ"ע מהני. יד"א ס"ק מ"ב וכ"כ בס' פ"ת ס"ק ג"ן יעו"ש וע"ע בס' פרשת מרדכי להג' מוהר"מ בנעט בסי' דאע"ג דכונתו להודיע עכ"ז מהני כיון דמחוקי המלכות הוא כן וכ"כ בס' דרך המלך שם

פ"ח ראובן כתב לש' תדע שפ' מת וקברתיו כתוב לבניו שיגידו קדיש אחריו יש להסתפק אם יש לסמוך על הכתב הב' דאף המקלין ע"פ כתב היינו בעד הראשון אבל בעד מפי עד מנ"ל להקל תרי קולי. ה' דוד לידא בתשו' מוהר"ם זיסקנד רוטינרבורג (הנדפסות בשנת תק"ו) סי' ו' והר"המח שם כתב דפשיטא דכשר ושכ"ך הב"ח ואפי' ג' קולות לית לן בה יעו"ש וכ"נ ברור ממ"ש הרשב"ש סי' תקי"ב והביאו היד"א הגהט"ו סק"ס

פ"ט עוד יש להסתפק היכא דהוא כתב מפי כתב אי די כל שידענו שהכתב הזה הבא לפנינו הוא מישראל ועל הראשון לא נחוש או צריך לידע אם גם כתב הראשון כתבו ישראל. הר"ד ליידא שם וה' המחבר שם כתב דגם בזה אין לחוש דהא איתא בש"ע ס"ד בהגה דבעמ''ע ואפי' לא אמר ממי שמע העדות כשר ולא חיישינן שמא עד הראשון פסול היה א"ד ז"ל

ב' שם בהג"ה אם י"ל שכ"כ משום שיצא עליו קול שמת כגון שטבע במשייאלס וכו' ה' מוהרי"ס בתשו' מרן ב"י דיני גמז"לת סי' ב' כתב דה"ה היכא שיצא קול שנהרג והעידו עליו שמת דחיישינן שמא מתוך הקול אומר שנהרג ומרן חלק עליו וכתב דע"כ ל"ק אלא בטב"ע לא היכא דיצא קול שנהרג והועד שנהרג ונמשך המחלוקת בפוס' מערכה לקראת מערכה יעו' כנ"הג בהגבי ס"ק ל"ט יד"א ס"ק זי"ן ואנן בדידן אין לנו אלא הלכתא כבתראי שהם מרן ומוהרשד"ם וכו' ראש משביר בתשו' כי באה בס' הון רב סי' ד' ד"ך ע"א ובספרו ראש משביר סי' ט' שער אשר סו"סי כ"ד שערי רחמים ח"ב הנד"מ חאה"ע ס' י"ד דנ"ט

צ"א לא כתב מוה"ריס כן אלא באומר המסל"ת מת או נהרג אבל אם אמר ראיתי לפ' הרוג ליכא למיחש ע' יד"א הגה"בי ס"ק ס"א הפוס' שציין וע' לה' לב שמח סי' ד' שכתב להפך ודבריו תמוהים עמדו עליהם מו"הר בס' שע"א סי' ס"ד דע"ד ע"ג ומוהר'"שם בס' עבודת השם סי' יו"ד וכתב ה' ע"הש דהיכא דאומר דטלטלו גם הרב יודה יעו"ש ומה שרמזתי לעיל ס"ג ע"ד מורם בהגה צ"ב בטעם הדבר שחילקו מרן ומוהר"שדם בין טביעה למיתה חקרו הפוס' להבין הדבר על בורייו. ע' יד"א ס"ק פ"ו הפוס' שרמז בזה וע' להטו"ז דקאי בס'. מוהר"שדם ואסברא ניהלן טעמא וז"ל אם יצא קול על א' שמת ועי"ך נמצא בכתב ישראל שמת אע"פ שאותו הקול לא היה בו בירור גמור שכן הוא לא פסלינן הכתב לומר שמחמת הקול כתב כן דאם הקול הוא אמת אין כאן ריעותא כמו שיש בההיא שזכרנו וכו' ע"כ הנך רואה בעיניך טעם הדבר מתוק לחיך דהיכא שהקול היה שנהרג כיון דאם הקול אמת יש להתיר בודאי לכך נאמר כשהעיד שמת הוא שנתברר לו הקול אכן בקלא דטביעה אף אם נתברר לו שנטבע מה בכך לו יהיה אמת שנטבע דלמא יצא במ"קוח רק שהוא אומר שמת מטעם דרוב הנטבעים מתים ולכן לא מהני עדותו

וראיתי בתשו' מוה"רם מלובלין סי' קכ"ח דרוח אחרת אתו ומר הוא דקאמר דיש לחלק היכא דהעד שינה דהקול הוא שנטבע והוא העיר שמת בזה לא תלינן שמת כדרכו ולא כמו שיצא הקול שנטבע רק אמרינן דגם הוא ידע מהטביעה כמו שהוציא הקול רק שנדמה לו שמת בעבור כי רוב הנטבעים מתים מש"אב היכא דיצא הקול שמת או נהרג והעד לא בא לשנות ולהוסיף על אותו הקול דודאי בזה לא חיישינן שיאמר העד שמת אם לא שנתברר לו בהחלט יעו"ש. והגאון מו"הר בש"עא סי' כ"ד דע"ז ע"א ה"ד וכתב שכ"ד מוה"ראא בקונטרי' דק"ד וק"ה וע"פד הוליד מו"הר שם דלפום דעתייהו דרבנן מוהר"שדם ומוהרי"קא הה"ן במי שיצא קול שנטבע והעד לא הוסיף על השמועה כלל רק שאמר שנטבע פשיטא ודאי דל"א דמקול הברה שמע והגיד כן אם לא דנתברר אליו ידיעה ברורה שטבע ופשיטא ודאי דליכא מאן דפליג דלפום דעתייהו הדין כן יע'וש ומי יבא אחרי המלך להפיל משערת חילוקו ארצה ובפרט דגם מדברי מוהר"חש בתשו' סי' ל"ו והסכים עמו הכר"ש בסי' ו' מבואר דאין דעתם לחלק בין ים ליבשה (הגם דבעיקר החילוק גבהו דרכיו) ול"פז דינו של מו''הר יוצא בדימוס

אך כשאני לעצמי מדברי הטו"ז מבואר דעיקר החילוק הוא מים ליבשה ולפי יסודו דינו של מו"הר הוא להפך וכדברי הגאון מו"הר מוה"רא גאטינייו שהביא שם בשע"א ואיך כתב בפשיטות מו"הר מוה''ראק דליכא מאן דפליג דלפום דעתייהו דרבנן מוהרש"דם ומוהרי''קא הדין כן איברא דה' פתחי תשו' בס"ק נ"ד שכתב וז"ל ע' ב"ש בשם ב"י ודבריו סתומים קצת והכונה בזה ע' בתשו' מוהר"ממ ס"י קכ"ח והוא מכוון לדברי הט"וז ע"כ והרי תנא דמסייע למו"הר דמוהר"ממ והט''וז אמרו דבר אחד

אך תורה היא וללמד רני צריך דלע"ד גבא טורא בנייהו