אבני האפוד חלק א ה

לילא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי לפ"ק

ספר אבני האפד

האבן האחת

חידושים על שלוחן ערוך אבן העזר

סימן א

א ס"א ש"ע חיב כל אדם לישא אשה. בקידושין צ"ט ע"ב איתא האב חיב בבנו למולו ולפדותו ללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ותלתא קמייתי פסקום הפוס' כל חד בדוכתיה אבל תרתי בתרייתי לא ראינו להפוס' שפסקום ובקידושין שם ל' ע"ב יליף מקרא דתנו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים. וחייוב האב להשיא את בתו הנה זה בא לקמן בסי' קי"ג ומינה דכ"ש בנו דמיניה קיליף. אולם החייובים אינם שוים דת"ת ופדיון הבן ומילה הוו ד"ת והנך הוו דרבנן וכמ"ש הרמ"בם בפ"ך מה' אישות לשון צוו חכמים וכמו שכ"כ הרב החסיד בארעא דרבנן אות תק"טו. ברם אי חייוב זה הוא מממונו של אב או של בן עמד בזה ה' חסד לאברהם בא"הע סי' א' ד"ג ע"ג ואילך והעלה דאף שיש לו ממון לבן עכ"ז החייוב הוא משל אב והכריע כן מדברי הפוס' י"ש ונהירנא שבס' לב מבין ה' ת"ת עמד בזה וכעת אינו מצוי אצלי לראות מה עלתה לו? וה' הון יוסף בסי"ד האריך להוכיח והעלה כן להלכה דהחייוב הוי מממון האב וכופין ע"ז י"ש. שוב אחז''ר ראיתי לה' לב חיים ח"ב סי' קס"ו שעמד בזה והביא מדברי ראובן שהחייוב הוא מממון האב ועמד ג"ך ע"ד ה' לב מבין עי"ש. ולא זכר שר דברי החס"ל הנז'

ב מי שיש לו ב' בנים גדול וקטן אינו רשאי להשיא לקטן קודם הגדול אך אם נישאו מנכסי עצמן אין רא שהקטן ימתין לגדול. יד יוסף הנד"מ לא' מרבני גליצייה נ''רו בא"הט סי' י"ב

ג ש''ע שם כדי לפרות ולרבות. צ"ע למה לא כתבו הפוס' שלא ישא אשה שלא נשאת עד מ' לפי דברי ר"ח בב"ב דקי"ט דאשה שנשאת בת מ' אינה יולדת ואף למי שקיים מצות פ"ור נמי אסור וכבר קצת מרבוואתא הזכירוה. הרב החת"ם המאסף מוה"רח מדיני בס' שדי חמד חלק א"ד ע' אישות סי' א' אות מ"א

ד ס''ג ש''ע ב"ד כופין אותו לישא. ע' חק"ל א"הע סי' א'

ה ס"ו ש''ע נולדו לו זכר ונקבה ומתו וכ"ו אע"פ שהזכר בן בתו וכ"ו. ע' יד"א הג''בי סק"ה וע' ידי דוד א''הע סי' ג' דקצ"ה

ו שם בהגה היה הבן ממזר. הב"ש בסק''יא כתב דה"ד כשידוע שהוא ממזר אז חי וע' למוה''רא הכהן זצ"ל בכ' טהרת המים מע' המ' אות מ"א וע"ע להגאון מנחת חינוך הנד"מ ביאור על ס' החינוך כ' בראשית ד"א שהקשה דאיך יוצא י"ח בבן ממזר שמרבה פיסולים בישראל ואם ישא הממזר שפחה יהא הולד עבד ובתר דידה אזלינן ולא יתייחס אחריו כלל. גם שם האריך אם הוליד טומטום או אנדרוגינוס או הוליד בן ונעשה פצוע דכא אם קיים המצוה יש"ב ותמצא חקירות הרבה השייכות לסי' זה וע' בס' דברי חכמים סי' ט"ן דמ''ה שעמד בזה אי ממזר מצווה אפ''ור דאחד מרבני הדור כתב דאינו מצווה ומ''כיר חלק עליו והוכיח מדברי מו"רם אלה דמצווה ייש ובס' מטה לחם הנד"מ למוהר"חמ ז''ל סו''סי כ"ג דס"ד ע"ג שכתב