אבני האפוד חלק א ד

מאת ה' היתה נסיבה לישב באהלה של תורה ולסדר סדר המערכה חידושי תודה אשר לי מקודם אלה תורתי. ארבעה (1-4) חיבורים על ארבעה שולחנות ע"פ סדר הש"ע כמלאכת המאספים ונאספו שמה חידושי הראשונים ואחרונים אשר עלו בדפוס וגם הרבה כתבי יד אשר עמדי ומעט שניות על דבריהם. ובפרט על ש"ע אצ'"הע אנכי עשיתי אר"ש רחב"ה וכמו כן על חה"מ כולו כי המאספים אשר אחר הכנ"הג באו עד (סימן) חר"ן וישבו שם ואני עני שמתי רעיוני ביותר מסי' רנ"ח ואילך עד סופו. השבתי לשואלי דבר (5) על השאלות אשר ערכו לפני שייכות לארבעה טורים וכל שהוא מין כל"לא (6) כלל"א נמר'צת דברים העצ'ורין לבא בקהל במקהלות ש"ע, ולנע"מי מודע כי מימי נעורי עלה על דעתי לח'בר ח'בר על ספר החינוך להראות מוצאיו ומוכאיו ולעמד על איזה עניינים שפלפלו האחרונים על דבריו ובכל שנותי בימי האביב מפסחא ועד עצרתא הייתי מטפל בהם והייתי כותב ומטלה על ספר לאט לאט, ובבואי לארץ הזאת קבעתי עתים ללמד בו ובמשך שתי שנים קבצתים מירכתי אר"ש (7) סדרתיו, ערכתיו ועשיתיו, ויהי לחיבור גדול. מצורף לזה מילתא דאתייא מדרשה (8) דרושים אשר דרשתי בהיותי בא"מ בתוך קהל ועדה, זקני גבל וחכמיה, שריה וכהניה, בהפקד ממנו איש וביתר מקריים שונים, מאמרים תמוהים בנויים באופן אשר ינעם ל שומעים (מלבד הדרושים שדרשתי בכל מסיפת השנה מאנשי החברה צדקה וחסד אשר יסדתי בארץ מולדתי וקצת מהם באו בדפוס בקונט' מיוחד בשם יקרא אהבת חסד) קונט' הקדמות (9) לדרוש מלוקטות ליישב בהן מאמרי חז"ל לעת הצורך. מזכרת הגטין (10) שנתנו על ידי פה סופיאה משנת התרנ"ט ואילך ומה שיש לפלפל בהן ובשמותיהן ובכל המסתעף, כל אלה חוברו ועלו למנין עשרה הקטנים עם הגדולים. האמנם אזעק אהה כי לריק יגעתי, להבל ותהו כחי כלתי, והכל היה למאכולת אש בשריפה אשר שרף ה' בליל ט"ו לחדש כסלו משנת הר"סת (לפ"ק) ולא חמלת (9 נואימברי 1905) אותו היום ישבתי משתומם ומחשבותי תמהים אמרתי אל לבי מה כחי כי איחל, ומה בצע בכל אשר יגעתי, אבדה שאינה חוזרת. ואם אשובה אשנה מלבד מ"ש רז"ל למגמר עתיקא קשה מחדתא, עוד בה דלא כימים הראשונים אני אשר הייתי מוקף חומה ספרי ראשונים ואחרונים, חדשים גם ישנים, חברים ורבנים, אשר היו לי רוב אונים. והן עתה נשארתי לבדי כאלה נובלת, בדד ישבתי מבלי תועלת, ואפן כה וכה וארא כי אין איש, אבדו חכמי ובית מדרשי, כותלי בית המדרש ריקנים, ובהיותי חושב מחשבות אמר לי לבי מה לך נרדם קום קרא והחזר עטרה לישנה כי השג משיג והצל תציל, ופניתי אני לבקש את הנשאר מהשריפה ומהעלים השרופים אשר באו לידי לקטתי מהם ואספתי באמ'רים מה שיכולתי ואיזה דברים המחודשים. ובתחלה שמתי פני אל חלק א"הע כי הוא הנצרך לנו כעת יותר ועד כה עזרני ה' לבא עד סופו ומה שהנחתי לפניך אתה נוטל. תקותי תאמצני כי חיבורי זה יהיה תועלת גדול לבעלי מעשה וליושבים כסאות למשפט, כי לדאבון נפש אחס'ור דרי מרוב הטרדות ובבא לפני המורה איזה ענין תהיינה תמיד עיניו משוטטות אנה ואנה לדעת מה דברו הפוסקים בזה ועד עת בא דברו הנה לפניו ענין אחר, והן בעון קצר כח הסבל ובחיבורי זה חסיה נפשי כי ימצא הקורח מבוקשו המעט הוא אם רב. ולמוד'עי אני צריך כי מה שיכולתי להעתיק הוא רק מהספרים המצויים איתי כעת ולכן אל יאשימני הקורא אם השמטתי איזה חיבורים אשר לא ראו עיני כי אינם תחת אהליק והפרט מפורש ס' ערך השולחן חלק א"הע כי יש בו מחידושי הראשונים ולא זכיתי להשיגו קראתי שם הספר הזה אבני האפד יען הוא מיושד על אבן העזר והוקבעו בו שתי אבנים האבן האחת חידושי דינים וביאורים על סדר הש"מ והאבן השנית ש''ות השייכות לאה"ע אשר נשאלתי עליהם משנת התר"סה ואילך (כי הש''ות אשר היו מקודם השריפה לא נשאר מהן אפילו דמות צורות לבנות) והאפד הוא ר"ת שמי וכינויי ושם אבותי – ואשפך את נפשי לפניך קורא נעים, כי אם מצאת בדברי חסרון ההבנה או טעות בהלכה אל נא תבזני שא נא לפשע אחיך וחנני, ואם שגיתי ואני חי הבינני, ומתורתך תלמדני, ככל מין האנושי אשר לא ימלט השגיאה הנני, גדולים וטובים ממני שגו כמוני, ולא טוב אנכי מאבותי. מול פו"ף נפשי תע"רג אליך אלהים, עד מתי ה' עמך ישראל דוים וסחופים ילכו מחיל אל חייל, נא גבור את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח ותרום קרנו. ובני ישראל ישבו בארץ איש תחת גפנו

נאם הצעיר דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט