אבני האפוד חלק א מט

בכרם בהיותי מה עם חכמי הישיבה הע"יא. חד מינן לחלק יצא דהכא לא שייך הך מחלוקת דכיון דהתורה אמרה אל תשת רשע עד והשתא מספק"ל אי זה מקרי רשע או"ל לכ"ע אמרי' בזה ספקא דאורייתא לחומ' וע"כ לא נחלקו הפוס' אלא דוקא היכא דמספ"קל אעיקרא אי צותה התורה ע"ז הו"ל וכההיא דחילק ה' כסא דברכתא שם בדילו ע"ד לההיא דהמש"ל בדין המומייא י"ש ודוק והנאני. ומ"מ כבר כתבנו לעיל מזה דמשלשה ספקות אחרות יש להתיר כנל''עד. ואח"זר מצאתי להג' בע"ס פמ"ג בספרו שושנת העמקים בפתיחת' ד"ג ע"א שכ' וז"ל ויש לי חקירה אם עבר עבירה ס' איסור תורה אם נפסל לעדות מ"הת או כשר לגמרי ומה שהביאני לזה הוא דקדוק דברי הרמ"בם פכ"ב מה' עדות עבר עבירה שחייבין עליה מלקות וכו' היה החייוב שבה מדברי סופ' פסו' מדברי' ולא כתב בקיצור עבר עבירה מדבריהם וכו' אלמא דאין פיסול כ"א ביש חייוב מלקות וכו' והיכא דליכא מ"מ מדבריהם כשר אף מדרבנן וכבר כ' הב"י יו"ד סי' רצ"ז דעל הספקות אין בהם מ"מ וא"כ אף למ"ד ס' תורה מ"הת אסור לית ביה מ"מ וכשר אף מדרבנן יע"וש ובכלל ט' שפקפק ע"ד הר"בי

כ"ב יש לעיין באותם המוחזקים לגנבים וגזלנים לעכ''ום ולא לישראל וקי"ל החשוד לדבר הקל אינו חשוד לדבר החמור אם נקראים עוברים על ד"ת או"ל וכו' וצ"ע ה' בית מאיר דט"ו ע"א ועיין שואל ומשיב מ"ג ח"א סי' רנ"ח שהעלה לאסור הבאתי דבריו לעיל בסמוך ועמ"ש שם

כ"ג שם. ואם מסיחים לפי תומם כשרים. זוהיא ס' הרי"ף והרא"ש ויש שחלקו עליהם כמ''ש בב"י בשם הר"ן בתשו' סי' ג' גם ה' המאירי בפסקיו דק"א ע"א מן הספר גבי פסולי דעבירה דאורייתא כתב וז"ל וכתבו גדולי הפוסקי' שאם הסיח לפ"ת נאמן דלא גרע מגוי ומ"מ יש לפקפק בדבר שאחר שהוא יודע אף הוא מתכוין להערים יעו"ש ונעלם דבר מהיד"א מ"ק הגה"בי ס"ק כ"א שכתב דפסולי דאורייתא אליבא דכ''ע כשר במ"סלת יעו"ש

, כ"ד עמדתי לברר דינא היכי הוי אם באו לפני ביד ב' עדים להעיד על בעלה של פ' שמת וביד קבלו העדות ואח"ך נודע שאחד מהן הוא פסול דאורייתא שאין מקבלין עדותו אא"כ הוא מסל"ת אי בטל כל העדות דמדמינן זה לההיא דפסק מרן בש"ע ח"המ סי' ל"ו דנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה וה"ן כיון דהאחד הוא פסול ואין עדותו מועיל אא"כ מסל"ת וכל שנתכון להעיד העדות בטל א"כ גם עדות הכשר מתבטל כיון דנצטרף עם הפסול. או נימא דשניין דא מן דא דכיון דעדות זה סגי בחד דאפי' עד אחד כשר להעיד מה לי ולצירופו דל מהכא הפסול הרי כאן עד אחד כשר

ולפום ריהטא צד זה הוא המכריע וליכא לדמותו לממון דאפי' דסגי בב' אם איכא שלש מתבטל גם עדות הב' אע"ג דסגי בב' דגבא טורא בין עדות עגונא לעדות ממון דבשלמא בעדות ממון דמן התורה צריכי ב' עדי' ובחד לא סגי אמרה תורה דאם נמצא אחד מהם קו"פ עדותן בטלה ומכח היקשא דקרא דע"פ ב' עדים או ג' עדים גמרינן דאפי' דאיכא תלתא דבחד מנייהו מתקיים העדו' עכ"ז כל שנצטרף עמהם הפסול עדות כלן בטלה. אבל הכא דלא בעינן אעיקרא ב' עדים רק באחד סגי נמצא דמעולם לא באו לכלל צרוף לא נאמר בזה נמצא אחד מהם קו"פ עדותן בטלה

וכיוצא בזה שמענו דנחלקו הפוסקים היכא דנמצא אחד ק"ופ דעדותן בטלה אי מהני העד הכשר לחייבו שבועה והביא מקנוקת זה הכנ"הג בח"המ סי' ל"ו הגהט"ו סק"א דיש מהמורים שלמדו מדברי התוס' במכות ד"ו ד"ה אר"י דהעד הכשר מהני מיהא לעד א' לחייבו שבועה ושמוה"רא קאפסאלי חלק עליהם דהתוס' לא כ"כ הלכה למעשה וגם לא כתבו אלא לדעת ר"י דמחלק בין דיני נפשו' לדיני ממונות ואנן ק"ל כר' דאין חילוק יעו"ש (וכבר כתבתי בזה בתשו' לא''הע אדר א' התרס''ח) ואנת דאמרי דל"מ לדעת האומרים דנשאר הע"א בכשרותו לחייבו שבועה דמכ"ש נפקא לנ"ד דכשר העד האחר אלא אפי' לס' החולקים איפשר דהם לא אמרו אלא עדין ממון דכשבאו להעיד באו שניהם לחייבו ממון וכיון דהורע כחו של הכשר על הממון הורע כחו על השבועה דקשה הדבר לומר דעד המעיד בדבר אחד יהא כשר למקצת ויהא פסול למקצת דכיון דנפסל נפסל לגמרי אבל בענין עדות מיתה דאעיקר באו להעיד על המיתה ובהא כל אחד לבדו כשר למה יגרע כחו בצירופו עם הפסו' ולא נימא דל מהכא הפסו' ובהא איפשר דאפי' החולקים יודו ודוק

אולם אשובה אראה שם בכנ"הג שכ' וז"ל ובתשו' למוהר"י בי רב סי' ע"ו כתוב דדיני איסור לא דמו לד"מ ונפשות לענין זה וכ"ן מסתמייות דברי הפוס' דלא נאמרו דינים הללו אלא בד"מ וד"ן ולא באיסורין אבל מתוך דברי מוהר"י בי רב סי' ה' ע"ד וע"ה נראה דאפי' בדיני איסור הדין כן וכן מוכיחין בפי' דברי מוה"רם אלשקר בסי' י"ו וצ"ע ע"כ וכפ"ז נמצא דעיקר חקירתנו במחלוקת הוא שנוי דגם עדות להתיר אשה עגונה הוא איסור ובתשו' מוהר"י ב"ר שבידי ליתא לתשובה זאת וכעת חין תשובת מוהרמ"א עמדי אבל לבי אומר לי דאינהו קיימי בענין קדושין ובהא הוא דנחלקו אי שייך בזה דינא דנמצא אחד מהם ק"יופ דמר קאמר דאין ביניהן הפרש ומר אמר דשאני איסורין ואם אמת הדבר אין להביא ראיה למתי דאנן קיימין דשאני קידושי' דגם בהו בעינן ב' עדים המעידים