אבני האפוד חלק א מד

מוה"רם שיצא לחלק מזמן הש"ס לדורות דא''חך דשכיחי פרוצין ולכן לצאת י"ח סברות אלו דבשבועה גם הם יודו דנאמנת מהני השבועה וכן כל כיוצא בזה אבל היכא דמן דינא שלים רבנן חשו להך חששה אינו מהימן בשבעה וכזאת וכזאת חילק ידע הר"הג רל"ץ אי"ש ירושלים נר"ו בתשו' כי באה שם בסי' י"ג דמ"ה ע"א דה' עדו"בי וה' פני אריה מא"ח ומא"ח ונ"פ י"ש והיינו בשיטת מו"הר ז"ל וע"ע בתשו' כמוהר"יץ אשכנזי נ''רו שם בסי' י"ב דמ"ב ע"א

ועיניך תראינה למוה"רש מאטלון ז"ל בספרו עבודת השם סי' כ"ט דקנ"ט דלא נחה דעתו בתירוץ מו"הר מוהר"אג וחזר לקיים דבריו הראשונים ומר הוא דקאמר עוד הפעם דאין קושייא מההיא מתני' לה' עדו"בי דמ"ש. במשנה עד שתביא ראיה לדבריה דמשמע דבלתי ראיה אינה נאמנת אפי' בשבועה היינו משום דהתם מיירי כדי למשקל כתובה דבאשת כהן שנאנסה איירי דאית לה כתובה וכו' יעו"ש. ואנכי לא ידעתי הבינהו דמשמע דבעבור דאיכא כתובה והני הוצאת ממון מבעלה אינה נאמנת בשבועה ולהכי לא נקט עד שתשבע ואה"מר אין תירוץ זה מספיק דמאי איכפת לן דאיכא כתובה הלא בשבועה יכולה להוציא מבעלה וכמו שכיוצא בזה מצינו דפסקו הפוס' גבי האיש הטוען על אשתו שהיא עוברת עד"מ ויהודית והיא מכחישתו ואין עדים דגובה כתובתה בשבו' וכמ"ש הטו"שע בסי' קט"ו ס"ב ומה שנא זו מההיא? אבל לפ"קד נ"ל דהאמת כמ"ש הרבנים הנז' דלא קאמר ה' עדו"בי כי אם בנ"ד דהענין אינו אלא לצאת י"ח ס' מוה"רם. וכן בההיא דהריט"בא שהביא עוד ה' עדו"בי שם אבל היכא דרבותינו הס בעצמם חששי לזה נעשה כחשוד לאותו דכר שאינו נאמן עליו אפי' בשבועה וכ"ן דעת המ"ץ בח"ג סי' ד' די"ג ע"ד

ומכל מקום הך דה' עדו''בי דחידש לן דבאשה האומרת גרשתני והיא נשבעת שהי"ח כן דנאמנת אפילו בדורות הללו אף לס' מוה''רם לא שבקוה להלכתא פסיקתא ואתה תחזה למו"הר שם דנפק דק ואשכח דמתשו' מוהרי"קו סי' ע"ב מוכח שאינו כן דכתב דהיכא דאיכא אמתלא גם מוה"רם יודה דמוקימינן לה אדינא דש"ס ואם איתא דע"י שבועה פלטינן מסברת מוה"רם מה לו למוהרי"קו לבא מחמת הוכחה ואמתלא דבזה חלקו עליו הו''ל לבא מטעם שבועה י"ש. האמנם בזה נראה דיפה השיבו ה' עבודת השם שם דאה"ן דגם ע"י שבו' מהני אך מוהרי"קו מילתא פסיקתא נקט אף היכא דאינה רוצה לישבע דהע''בי אם תרצה לישבע קאמר עי"ד וע' פתחי תשובה סק"ט מ"ש משם תשו' גלייא מסכת ואיהו גופיא חלק עליו וע"פה יש תקנה בדבר ע"י שבועה לפי שיטת ה' עד עדו"בי ז"ל וע"ע בת עו' מוהר"יץ אשכנזי נ''רו שם דמ"ג ע"ד שהביא משם ה' אהל יצחק א"הע סי' ו' וה' חק''קל תא"הע סי' ס' דפקקו על הוראת ה' עדו"בי. ועמ"ש לקמן סי' קט"ו על ס"ז וע' בכ' שערי רחמים חא"הע ד"ג מה שהאריך על דברי מו"רם וע"ד ה' עדות ביעקב ז''ל

י"א שם ש"ע אבל אם קדשה אחר שלא בפני בעלה אין קידושין תופשין בה עד שתביא ראיה לדבריה וכו' חלקו זוגא דרבנן בסי' דברי רבינו בש"ע. חכם אחד הוב"ד בס' שערי רחמים א"הע סי' כ''ה דמ"ו ע"ג הבר דהקידושין תלויים ועומדים עד שיתברר ולאחר שתביא ראיה דמגורשת שפיר הוו קידושין גמו'. והרב המחבר שם חלק עליו וס"ל דלא חלו הקידושין כלל כמקדש א"א גמו' דבחזקת א"א היתה עומדת ולאחר שיתברר הדבר אז יכולה לקבל קידושין יעו"ש וע' כיוצא בזה בס' יד יוסף א"הע סי' ה' ורמזתיו לקמן בסי' קמ"ד

י"ב שה ש"ע וכתב הר"אש דכל שהוא בעיר כשנתקדשה לאחר וכו': ע' כנ"הג הגה"בי סק''יד. עבודת השם א"הע סי' י"ד דק"ו ע"ד. וע' אפי זוטרי סק''טו מ''ש ע"ד מרן בבד"ה ולא ירדתי לסוף דעתו

י"ג שם בהגה וי"ח דבעי' בפני בעלה. היכא דהתילה לדבר שלא בפני בעלה אי מהני שתאמר אח"ך בפניו כן היכא דנשמעו הדברים לבעל במחלו' הוא שנוי ע' ת' הרש"בא שהביא הרב"י פה ולקמן בב"י פי' קנ"ד. כנ"הג שם הגה"בי סק"יח וכ"א. יד"א. סי' זה הגה"בי סק"יב פ"ת סק"א ולקמן סי' קנ"ד סק''טו. שערי רחמים שם

י''ד שם בהגה וי"א דאינה נאמנת לענין ממון כלל וכאשר ירדף הקורא בעיניו יראה דדברי מו"רם ז"ל באו בכפל וכאשר נרגש בזה הרב המציין וכתב נתבאר לעיל וכבר ראיתי להח"מ והב"ש והדברי מאיר וחפי זוטרי סקי"ח כולם כאחד ענו ואמרו דמו''רם בא לחדש כברה אחרת שלח הזכירה עד עתה דאף דנאמנת לינשא אינה נאמנת ליטול כתיבה י"ש. ולפי ק"ד המעט עדיין אין כל חדש דה"ז בא מפורש באר היטב בהגה"מ כיו"ד דקידושין בשם ר"י ומו"רם ז"ל זכר עשה לדברי ההגה"מי לעיל והרב המציין הטמינו ברמז דכשכתב דאינה נאמנת לינשא לאחר בנה ציו'ן להר' ז"ל ושוב כשכתב או ליטול כתובתה רמז על הארש' דברי ההגה''מי להעירנו דפלגן בהדייהו וק"ל

ט"ו כ"ג ש''ע אשה שהלך בעלה למד''הי וכו' אפי' ע"א נאמנת. נאמנות ע"א באשה אי הוי דאורייתא או דרבנן הוא מחלוקת כמבו' בבית הכנסת הג"הט ס"ק ב"ך ובי''דא סקי"א ופלפל בזה הרב המופלא מוה"רש מאטלון נ''דו בכת"י ואני כתבתי בהגהותי שם (שעדין לא נדפס) וע"ע: