אבני האפוד חלק א מ

אחיו וכו' ע"כ ומדבריו מתבאר ד"סל דל"ד במקדש את השנית ע"י טעות וכגון ששמע שמתה אחותה וכדברי הש"ע פה אלא דה"ה כשמקדש בזדון מדכתם וכשנאמר כן מוכרחים אנו לומר דלדעתו ל''ד באחות ארוסתו וארוסת אחיו דה"ה בכל עריות. דהא בשלמא אם נאמר דדוקא היכא דהקידושין היו ע"י טעות דמיתה וכיוצא הוא דחייל אבל בקדש בזדון לא שפיר איכא לחלק בין אחות ארוסתו וארוסת אחיו דשייך בהו טעות דלאחר מיתה שרייא אבל חם נאמר דאפי' דהקידושין היו בזדון חיילי מ"ש הני מהנך וכמו שכן ראיתי לה' מוהרי"ח כ"רו בתשו' שם בד"ן ע"א שהביא משמיה דה' עצי ארזים בסי' מ"ד סקי"ב שהבין כן בדעת הש"ע וחלק עליו דלפי סברתו אין הדין כן ומני"ר נר"ו כתב דאין לדחות דברי הח"מ ובפרט לקולא מה גם דרבים וגדולים הם נושאי כליו של הש"ע הבאים אחר הח"מ וראו דבריו ולא השיגוהו. והרב המחבר גאון ירושלם שם הוסיף להביא לה' ד"דח דקכ"א ע"ג דס"ל להדייא כהח"מ וכן הסכים הוא ז"ל ושדברי ה' עצי ארזים אין להם מקום יעו"ש ועתה עינינו הרואות דיש לו אילן גדול לסמך עליו גדול האחרונים רש"ל ביש"ש שהביא הג' מנ"ח ז"ל והוא פלאי איך נעלם מעיניהו דרבנן. ואין אתי ס' יש"ש לראות הדברים בשרשן

ט סכ"ח בהגה אם בא בזנות על אחות אשתו ומתה אשתו וגיסו י"א דאסור לישא אח"ך אחות אשתו וכו'. מבואר דאם זנה עם אחות אשתו פנויה דמותרת לו דאין כאן איסור סוטה ודין זה צ"ע דמ"ש מסי י"ח סע"ז דנטען על השפחה וכותית וכו' דה"ז לא יכנס מטעם קנס דעביד איסו' ולזה י"ל דהא דפסק מו"רם דמותרת לו היינו מה"ת אבל מדרבנן אסור אף בפנויה ולכתחי' לא יכנס. ושוב עיינתי בפסקי מוהר"אי ס"י כ"ט ומשמע שם דאף מדרבנן מותרת לו וצ"ע. הגאון בע"ס פ"מג בספרו שושנת העמקים כלל כ"ב דל"ז

סימן מ"ז

א ס"א ש"ע אבל הבא על העכ"ום דרך זנות חייב מדרבנן וכו' יש לדקדק דלענין אישות כתב ב' החלוקות הן ישראל הבא על העכו"ם והן הבא על ב"י ובשלילה דרך זנות לא כתב אלא ישראל הבא על העכ"ום אבל ישראלית הנבעלת לעכו"ם לא קתני משמע לכאורה דבכה"ג איכא איסו' אפי' מדרבנן וראיתי לה' חוקי חיים בסי' י"ד דעמד ע"ז והכריע דאדרבא מדברי הש"ס דע"ז דל"ו ע"ב משמע דיותר חמור בת ישראל הנבעלת לעכ''ום מעכו"ם הבא על ב"י והו"ד העלה הרב דגם בזה איסו' דרבנן איכא יעו"ש

ב שם ואם יחדה בזנות חייב משום נדה. צריך טעם למה היה הפרש בענין נדה בין יחדה לו לבא עליה דרך זנות דבין כך וב"כ נדה היא. ואחר החיפוש מצאתי להר"אם ז"ל בביאו' ע"הת ס"ס בלק שכתב דכל שהוא במקרה דרך זנות סובר שאינה נדה ולכן ליכא למגזר שמא יבא על ישראלית נדה דהיא דאורייתא משא"כ כשיחדה לו דא"א בלא"ה יעו"ש

ג שם ש''ע ואם היה כהן לוקה מן התורה משום זונה זהו דעת הרמ"בם פי"ב מה' א"ב מכח סוגיית הש"ס דתמורה דכ"ט וע' בית שמואל סק"ג דלס' התוס' והר"אש לא לקי אלא בודאי נבעלה אבל בס' לא י"ש אבל מדברי רש"י בע"ז דל"ו ע"ב מתבאר דאפי' ודאי נבעלה אין כאן אפי' איסור תורה שכתב בד"ה משום נש''גז וז"ל ואם כהן הוא יש כאן לאו דזונה ולא לאו ממש אלא גזרה משום זונה ישראלית שנבעלה לאסור לה ויעו' בתוס' שם וע' להגאון מנחת חינוך ס' אמר דע"ו ע"ג שכתב דר"שי ג"ך קאי בס' התוס' עי"ד

ד ס"ב הבא על העכ''ום אם לא פגעו בו קנאים וכו'. סוגייא דסנהדרין ד"פב הבועל כותית קנאין פוגעין בו ואם לא פגעו וכו' וע' תה"ד סי' רי"ט שהביא משם המרי פ' החולץ דה"ה ישראלית הנבעלת לא"י קנאין פוגעין בה והוסיף איהו מדעתי דה"ה משומד או משומדת ול"ד כותית י"ש. ותמה הגאון בע"ש פמ"ג בספרו שושנת העמקים סוף כלל פ"ב שלא נזכר כלל בפוס' דהבא על מומרת קנאים פוגעין בו דהלמ"מ לא נאמרה בכותית וכן בנבעלת לגוי לא מצאו בשום מקום ואיפשר איהי לא עבדא מעשה וע' סנהדרין דע"ד ע"ב וע"ז ל"ו ב' דמשמע דבגוי הבא על בת ישראל אין קנאין פוגעין בה א"ד י"ש ונעלם ממנו דזו של כת הקודמין היא וכבר עמדו ע"ז האתנים מוסדי אר"ש ע' כנ"הג הג"הט סק"ב. יד"א סק"ג

וראיתי בכ"י להרב שמעון פסח ז"ל שכתב ע"ע זה וז"ל וע' בס' שרשי הים ח"ב דס"ח ע"גד דהביא דהרמ"בם וה"רן וה"בי וגם ר"ת לא ס"ל כהגה"מר וה"ט דבישראל הבא על הגויה מוליד בן לע"א דהולד כמוה והו"ל כח"כ דחייבים מיתה אבל גוי הבא על בת ישראל דהולד כמוה וכשר אפי' בא"א ולא הוי בכלל ג"ע ודאי דאין קנאים פוגעים בה וע' בס' ראש דוד ס' וארא דמ"ד ע"ב וע' בס' פני מבין ח"א דק"סא ע"ד דהביא מהשאלתות דרב אחאי גאון ס' פנחס דמתבאר מדבריו דבישראלית הנבעלת לגוי ל"א קנאים פוגעים בה. באופן דהרמ"בן וה"רן וה"בי וגם ר"ת ומרן בתשו' והשאלתות ומוה"ריצ פארדו כולם ס"ל דהנבעלת לגוי ל"א קנאים פוגעים בה. וע"ע בס' פני מבין שם בדק''ס והלאה מ"ש ע"ד עכ"ל

ה שם מורם בהגה הבא על הגויה בפרהסייא וכו' בטור כתוב לעיל בפני יו"ד מישראל וע' ב"י דיליף לה מפרהסייא דקידוש ה' וע' יד"א הג"הט סק"ב ובמ"ב