אבני האפוד חלק א שצט

ג לפנים סוף אות כ"ח עיניו בו, אך מה נעשה ביום שידובר בנו דברי מרן בש"ע יו"ד סי' של"ד ס''וד שכתב דאם ראו ב"ד לנדות שלא יזמן בג' וכו' ולא ימולו לו בן רשאים הם והוא מתשו' הרש"בא במיוחסות סי' רמ"ד והובאה בב"י שם גם מו"רם פסקה שם בס"ו דקיהיב טעמא הרש"בא דכל שהוא למהדר מילתא רשאין ב"ד לעשותו דב"ד עוקרין דבר מ"הת בשב ואל תעשה יעו"ש וכבר ראיתי לה' חינוך בית יאודה בסי' ע"ז הובא לצי'ון בס' פחד יצחק מע' המ' דקמ"ז ובס' פ"ת ביו"ד שם ס"ה דאיכא מאן דסבר לחלק בין נולד קודם הנדוי לאחר הנדוי דנדחו דבריו וגם נכד הרב סבר לחלק בין מילה בזמנה לשלא בזמנה ע"ע ואין נראה כן מתוך דברי הרש"בא ונראה שתשו' ר' האיי גאון המובאת לפנים שכתב שהוא מנהג רע נעלמה מעיני הרש"בא ז"ל

א קנ''ו א לפנים סוף אות ג'. אות א' ועיין פ"ת לקמן סי' קס"ד סק"ה ויש לחלק ביניהם כמו שיראה המעיין

ב לפנים אות ז' שיטה ה'. שרצה להתיר וע"ע פחד יצחק מע' היו"ד ד"ד ע"א בנדון שנולד מת וכבר היה נרקב מימים מקדם ולפי עדות המילדת לא היו לו צפרניים והיה חפץ להתיר ה' בנימן הכהן ומוהר"ם זכות ז"ל חלק עליו וכתב דבשום אופן אין להתיר בלתי חליצה ושכן הורו חכמי הישיבה עי"ד

ג לפנים סוף אות י"ד, וע' בתשו' שמש צדקה ח"מ סי' ל"ח ומה שרמזתי לעיל סי' ע"א

סי' ז"קן

א לפנים אות ה' שיטה י"ד. הקידושין י''ש וע' עבודת השם א"הע סי' מ"ב כמה ארכן הוא בענין זה ובהפקפוקים שנאמרו בהך תנאה ועמד בזה עם מו"הר מוהרא"ק ז"ל ועמדו ותקנו הנוסח המועיל וכמובא שם ובס' שער אשר במזכרת החליצות דקכ''ח ע"ב

ב לפנים אות ו' סוף העמוד תיבת משמו הכתובה שם הוא ט"ס, וע"ע במה שרמז בע"ז מר ידידינו המגיה נר"ו בס' ירים משה בזכרונות מע' היו"ד אות י"ב

ג לפנים סוף אות ז'. דבמחלו' הוא שנוי וע"ע בס' שדי חמד כללים מע' האלף אות שע"ג ובקונט' פאת השדה מע' זו אות קנ"ג ושם באו"ק ב' אייתי עובדא באחד שמת בלא בנים ולא נודע אם יש לו אח כלל רק אלמנתו אומרת שפ"א שמע מבע' שאמר שיש לו אח גם פ"א שלחה לו אמו במכתב פרישת שלום מאחיו שלמה ובשעת מותו צעקה לאמר כי תצטרך לחליצה ואינה יודעת מקום דירת אתיו והשיב הנפטר אל תראי ישמע וקשה לסדר גט בתחילה. כי אינך זקוקה ליבם ולא הספיק לומר יותר כי אישתקיל מילוליה וחלי"ש וחתרו ודרשו אחר אחי המת ולא יכלו לידע אותו ורב גאון העלה להתיר מכמה טעמי במה שגלה בשעת פטירתו יעו"ש

סי' קנ"ט

א ס"ב ש"ע היבמה חולץ לה ואח"ך מותרת לאחרים ה' הלבוש והכנס"י סי' ס"ז כתבו דלעיכובא מגרש תחי' והשב יעקב סי' ח' חולק ויעו' בחת"ס ח"ב סי' ע"ט דסבר כדברי השב יעקב ומעשה היה באשה אלמנה שנשאת בעודה זקוקה ליבם והיא טוענת שחשבה שאינה צריכה חליצה וקרוב לודאי שהיא היתה מודה אך הבעל היה שוגג ואף שהפרישוהו לבעל ממנה קרוב הדבר שלא דינא הוי להקל לחלץ קודם נתינת הגט לאחר שנעשה כל המועיל להשיג הגט ולא עלתה בידן. ה' שבט סופר הנמ"מ סי'' ל

ב ס"ה בהגה אם נפלה לאחד שומרת יבם אסור לישא אחרת עד שיחלץ ליבמתו. יבם שיש לו על אחיו טענות ותביעות בעסקי ממון ותובעה לדין ומעכב החליצה והיא מסרבת לבא לדין ואומרת כי אין רצונה להנשא עוד רק לעשות נח"ר לבעלה אם ירצה יחלץ. מותר לישא אשה קודם שיחלץ לה ובשבועה שמיד שתתרצה לעמד בב"ד ולפשר הדבר יתן לה חליצה בלי עכוב. ה' שבט סופר שם סי' ק"ס

א לפנים אות ח' שיטה ג' המעות לידה וכו' בתשו' הרש"בא קו"ק סי' תל"ט

ב לפנים סוף אות י"ב. סי' נ"ט וע"ע פאת נגב סי' כ"ג וסי' כ"ה דנ"ט

ג כל שעדיין לא יבם נכסי בחזקת האחין קיימי. ע' כנ"הג הגה"ט ס"ק ז"ך וע' יד"א סקב"ך דהביא מחלוקת בזה. וע' בס' פאת נגב סי' כ"ג מה שהאריך בזה

ד ר' מת בלא בנים ואלמנתו זקוקה ליבם אך יש בני אחים שכבר מתו ושניהם הסכימו על היבום אך עדיין לא ייבם אם היבם מוחזק אין מוציאין מידו ואוכל פירות הנכסים אך אם אינו מוחזק נותנין אותם ביד שליש עד שייבם ה' פאת נגב שם

סי' סס"ג

א לפנים אות ב' שיטה י"ד, מילתא בטעמא ונעלם דבר מה' עבודת השם א''הע סי' מ"ג שעמד בזה ופלפל בחכמה על תשו' ה' מקור ברוך והעלה דהיכא דאין שום א' מהם מוחזק יש לילך אחר הרוב ואין היבם נוטל אלא כשאר האחין ולא זכר שר תשו' ה' בני אברהם