אבני האפוד חלק א שצו

לעיל לפנים בסי' ל"ו מבואר דשליח משוי שליח אפילו במילי כל שהיא נתנה רשות עש"ה

שוב ראיתי לה' אמרות טהורות לעיל בסי' ק"ך דקל"ד ע"ד שעמד ע"ד הרמב"ן הנז' והעלה דדעת הרמב"ן דכל דנתן רשות מהני ותמה על הרב"י שעשה מחלוקת בין הר"ן והרשב"א על דעתו של הרמ"בן והביא דברי הריב"ש הנז' יעו"ש ולא נרגש על מה שהביא מה"ה לעזרתו וקאי לעומתו עי"ד וס' מכמ"א שרמז אמ"א כעת הגם הלום ראיתי אחרי רואי לה' דברי אמת בקונט' י"א סי' ל' שכתב משם מוהראנ"ח ח"א סי' י"ב וז"ל ג' מחלוקות יש בדבר חדא ס' הרמ"ה והסכים עמו הרמב"ן והר"ן פ' התקבל והריטב"א דאפי נתנה לו רשות לא מהני. ב' ס' הגאון וחכמי דורו דבנתנה לו רשות מהני אבל בחלה או נאנס לא מהני כל שלא נתנה לו רשות בפירוש, והג' לבע"הע והרשב"א והרשב"ץ והרמב"ם דאין חילוק בין שליח האיש להאשה ובכולן אם נתנה לו רשות מהני ומכלל זה הרא"ש עמהם ובחלה ג"ך דעתם דמהני עכ"ד, ואין תשובות מוהראנ"ח ח"א תחת ידי לראת הדברים בשרשן דדברים, ככתבן אין להם הבנה דמלבד דמ"ש בדעת הרמב"ן וה"רן זה אינו ברור כנז' עוד בה דאנא חזינא דעירוב פרשייות כתוב כאן דהביא משם הריטב"א דקאי בשיטת הרמ"ה ואילו ה' עצמות יוסף כתב דהריטב"א קאי בשיטת ה' בע''הע ולפי דעתנו הענייה לא מצאנו בירור בדברי הריט"בא דקמן מה דעתו בזה (וכמש"ל בד''ה והנם) ותו דעירב דעת הרשב"א עם דעת בע''הע והרמ"בם ולא כן אבי דדעת הרש"בא הוא דוקא בשנתנה האשה רשות ודעת בע''הע והרמ"בם והרשב"ש אפי' בלי רשות מהני, וכמו כן ק' במה שעירב דעת הרא"ש עמהם דגם הרא"ש דעתו דוקא בשנתנה לו רשות ותו דכפי דברי הרב אין בין הסברה השנית לשלישית חילוק רק היכא דחלה ולא הי"ל לכתב רק והסברה הג' דבחלה ג"ך מהני ותו דלא הזכיר הדעה הג' דא"ץ דתינת רשות והרב לשיטתיה אזיל שכתב דהעולה מדברי הרב"י בפירוש דברי בע"הע דדוקא בנתנה לה רשות מהני וכבר כתבתי לעיל מה שנל"עד בדברי הב"י בפירוש דברי בע"הע סו"ד לא זכיתי להבין דברי קדשו של מוהראנ"ח ז"ל ונמשך אחריו ה' דב"א ומי יתן ידעתי

מצורף לזה מקש"ה אחת על ה' באר הגולה דע"ד מרן דסעיף זה שכתב דש"ק אינו יכול למנות שליח ואפי' נאנס ואפי' נתנה רשות רמז דזה דעת תשו' לגאון והסכימו עמו חכמי דורו דזה תימא דזהו דעת הרמ"ה אך הגאון קאי בשיטת היש מתירין שהביא אח"ך וכדבר האמור

וראיתי אני לה' מחנ"א בה' שלוחין סי' ה' שחתר על מי שמינה שליח לקדש לו אשה אי מצי השליח למנות שליח אחר תחתיו והביא דברי הרש"בא הנז' דמבואר דעתו דשליח האיש לקידושין יכול למנות שליח שוב דחה דבריו מכח דברי הר"ן והרמב"ן והרא"ה דפ' התקבל הנ"ל ואמר מר דע"כ לא התירו הרמב"ן והר"ן אלא באומר אמרו לפ' ופ' דבכ"הג הבעלים הם דקא משוו שליח לאלו וזה הראשון מעשה קוף הוא דקעביד (והיינו כמו שצדדנו לעיל בד"ה ובדעת) אבל כשממנה שליח ואומר אני נותן לך רשות שתמנה שליח אינו מועיל דאין כח ביד השליח למנות שליח כיון דעיקר השליחות אינו אלא מילי ושוב נרגש מדברי הרא"ש שהביא הטור בסי' קמ"א ודחי לה דמדברי הרא"ש אין ראיה דאפי' הרא"ש לא קאמר אלא כשממנה שליח שלא בפניו אבל באומר לשליח שהוא ימנה שליח אחר תחתיו איפשר דמודה דלא מהני ואסופא דמילתא כתב דכל שלא אמר לשליח קבלה שישוה שליח נראה מדברי כולם דאינו יכול למנות והביא משם המרדכי בפ' האיש מקדש משם הקדוש מורדוש דשליח קידושין אינו יכול לעשות שליח אפי' מסר הטבעת בידו דהו"ל מילי י"ש והרואה יראה דהגאון קיצר הרבה במקום שאמרו להאריך דעיקר דינו אי שליח קידושין יכול למנות שליח אחר הנה זה בא במו"רם בהגה לעיל סי' ל"ה ס"ה דבמחלוקת הוא שנוי בין הראשונים ומרן בסי' ל"ו ס"ד הביא רק הסברה האחת דאינו יכול למנות ולא עלה זה על שפתיו. והראשונים הנז' לא דברו אי נתן לו רשות בפירוש אי מהני או"ל וכבר אני הצעיר לעיל שם כתבתי דאינהו לא מיירו בנתן רשות בפירוש וגם דברי הרב בחקירתו נראה דהיינו בסתמא מבלי רשות המשלח וכמו שסיים בסוף דבריו וכמו שנסתייע מתשו' הרשב"ש דהתם הנדון הוא מבלי רשות האשה ובהביאו דברי הר"ן והרמ"בן והר"אה וע"פ החילוק שחילק יצא לידון דאף ברשות ל"מ לדעתם והלא הרא"ה בס' החינוך ס"ל דמהני ע"פ ציווייו וכאשר הבאתי אני הצעיר לעיל בסי' ל"ה ובכל זה הי"ל להביא מחלוקת הראשונים הנז' דאיכא בנייהו דס"ל דאפי' בלתי רשות יכול לשוויי שליח ה"ה הגאון וסיעת מרחמוהי אע"ג דיש ליישב זה דמאחר דהזכיר תשו' הרשב"ש וכבר המה באו שם מ"מ לא הי"ל לסתם דינו דלא מהני מאחר דאם אירע דש"ק עשה ש"ק שני ובפרט ברשות והלך וקבל קידושין או קדש את האשה הוייא ס' מקודשת והנה במה שרצה להשוות דעת הרמ"בן עם דעת הסוברים דאפי' שנתן רשות לא מהני אין להתלונן עליו בזה מאחר דהר"בי קאי בשיטה זו אך הי"ל להזכיר דברי ה"ה דהבין היפך סברתו בדעת הרמ"בן. גם במה שהעמיס בדעת הרא"ש וכן פירש ה' אמרות טהורות בסי' ק''ך דקל"ה