אבני האפוד חלק א שצד

דלא קפיד אבל סתמא בעי רשות וזה אפי' בבעל דלא הוי מילי כ"ש בש"ק דהוי מילי דדינא הוי דלבעי רשות מפורש ומצד אחר נראה להכריע דדעת הריט"בא דבעי רשות דהא אפי' בשליח הולכה ס"ל להריט"בא דדוקא חלה או אניס הא לאו הכי לא מצי משוי שליח וחלק על הרא"בד דמחלק בין א"י לח"ל וכתב ע"ד דלא נהירא דבחד לישנא אפיקנהו תנא דמתני' דבתרוייהו תנן המביא גט וחלה ולא פריש טפי בחדא מבאידך וליכא לאפרושי בינייהו אלא ודאי חד דינא הוא ע"כ וכיון דאפי' בשליח הולכה דלא הוי מילי ס"ל דדוקא חלה דהו"ל כנתינת רשות כ"ש בשליח קבלה דהוו מילי וצע"ר (וע' לקמן ד"ה והנה וד"ה שוב) ואם כנים אנחנו במה שכתבנו בדברי הריט"בא יכולין אנחנו לצרף עמו דעת הר"ן דגם הוא חולק על הבע"הע דבפ' כל הגט בחידו' על הרי"ף כתב ככל דברי הריט"בא עי"ש

אולם אני אביא דכסברת הבע"הע הוא דעת ר' ברוך בס' החכמה וכמו שמבואר במרדכי ס"פ התקבל וכ"ד הרב הכהן שהביא שמו וכן דעת חד מקמאייא בשיטה קידושין לא נודע שמו בדכ"ו ע"א דאחר שהביא דעת רבו שפירש בסוגיית הש"ס דקידושין דמ"א על ההיא דאמרו בש"ס ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח דהכונה ללמדנו שיכול לעשות שלא במצות הבעל והאשה רק מדעת עצמו דאילו לדעת משלחם לא איצטריך קרא ולכן קאמר דדוקא באיש אשכחינן ילפותא אבל באשה ליכא ילפותא דאי שוייא איהי שליח לקבלה ההוא שליח לא מצי לשוויי ש"ק מדעתא דנפשיה כתב הרב בעל השיטה דאע"ג דנכון הוא (מה שפירש רבו בסוגיית הש"ס) אין צריך לכך דכיון דחזיין לשליח שלו עושה שליח ה"ה לשליח שלה וכו' דכיון דגלי לן דאיהי נמי משווייה שליח כי היכי דשליח שלו עושה שליח ה"ה שליח דידה נמי לא שנא עש"ב

הדעה השנית היא סברת הגאון ושהסכימו עמו חכמי דורו והרא"ש הובאו בטור דנהי שידו כידה לענין קבלה לענין שליח לא מצי משוי עד דאמרה ליה בפירוש וכ"ד רבו של הגאון לא נודע שמו וכמו שהבאתי דבריו בדעה הראשונה וכ"ד הרשב"א בסו"פ התקבל וכמ"ש הרב"י ז"ל והרשב"ש שם הביא שכ"כ ג"ך בפ"ד דקידושי' והיד"א שם הביא משם ה' עצמות יוסף דהתוס' רי"ד סבר כדעת הגאון דאין ש"ק עושה שליח וכ"כ ריא"ז משמו ר"פ האיש מקדש, אך לא ידענו דעתו בנתינת רשות אי מהני או"ל. וה' מלך שלם בקידושי' דמ"ב ע"ד מהספר פשי'"טל בדעתו דברשות מהני עי"ש

הדעה השלישית היא דעת הרמ"ה הובא בטור שכתב בהדייא דאפילו נתנה לו האשה רשות לעשות שליח אחר אינו יכול דלא מסרו לו אלא מילי ומילי לא ממסרן לשליח והרשב"ש שם הביא דכן דעת הגאון דש"ק אפי' נתנה לו רשות אינו ממנה שליח עי"ד ולא ידעתי לאיזה גאון כיון דאילו הגאון שהביא הטור שנשאלה ממנו השאלה כבר כתב להדייא דהסכימה דעתו עם חכמי הדור דכל כמה דאמרה ליה בפירוש מצי משוי

והנה בחלה הש"ק הראשון אי יכול למנות שליח שני למ"ד דברשות מהני לא בא מפורש עדיין בדברי הפוס' הנזכרים רק בדברי ר' ישעיה הראשון שהביא הש"הג ר"פ האיש מקדש בשם ריא"ז דשם מבואר דחלה לא הוי כנותן רשות ובחלה היכא דהוי מילי לא ממסרן לשליח וכ"ן דעת הריט"בא דש"ק אינו יכול למנות שליח אחר אפי' חלה משום דהוו מילי דבגטין דכ"ט על ההיא דרמי הש"ס תרי מתניתין אהדדי דחדא מתניתין תני המביא גט ממד"הי וחלה ה"ז משלחו ביד אחר ומתניתא אחריתי תני אמר לב' תנו גט לאשתי או לג' כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אינהו אין איניש אחרינא לא ותירץ רבא משום דמילי ננהו ומילי לא ממסרן לשליח כתב הריטב"א וז"ל פירוש ומתני' סתמא קתני בין חלה בין לא חלה והיינו דלא מתרצים דמתני' דהתם בדלא חלה וכו' ועוד דקושטא דמילתא שאני (צ"ל שני ופירושו תירץ) דחינהו ידעי דההיא בין חלה בין לא חלה וכו' עי"ד נמצא דלדעתו ההוא מתני' דדוקא הם יכתבו ויתנו אבל שליח לא הוא אפי' חלה ועלה תריץ רבא דטעמא הוי משום דהו"ל מילי ול"מ לשליח מינה לשליח קבלה דהו"ל מילי לא ממסרי לשליח אפי' חלה. ואע"ג דהריט"בא כתב לעיל מזה דחלה הו"ל כגילה דעתו דלא קפיד איפשר דה"ד היכא דלא היו שליח למילי דהיינו להולכה אבל כל דהוי שליח למילי וכגון שליח קבלה אפי' חלה לא מצי משוי שליח דחלה אינו כגילוי דעת לענין זה. ומיהו יש לדחות דהריט"בא לא קמחלק בין חלה לנתינת רשות גם בדבר זה אך איפשר דס"ל דאעיקרא גם נתינת רשות ל"מ לש"ק וכדעת הרמ"ה וההיא דשליח עושה שליח דמס' קידושין מוקים לה דוקא לבעל ואה"ן דאם היה מהני נתינת רשות לש"ק גם חלה מהני ודוק ולפ"ז סמי בידן דדעת הריט"בא לא ברירא לן בהא מילתא דש"ק באיזו שיטה קאי (וע' לקמן ד"ה שוב) ולכאורה היה נראה דדעת הרשב"א לחלק בש"ק בין נתנה לו רשות לחלה דהתם כיון דהוו מילי בעינן נתינת רשות דוקא. לפי מה שהביא הרב"י בסי' קמ"א וז"ל לענין למנות ש"ק שליח אחר דעת הרשב"א בס"פ התקבל שאם נתנה לו רשות לעשות שליח אחר שיכול ע"כ וכבר אתה ידעת דהרש"בא הוא מכת הסוברים דבכל שליחות דעלמא אפי' שליח הולכה אינו יכול למנות אחר אא"כ חלה וכדעת הר"יף והרמ"בם והר"אש וכמ"ש משמו ה"ה בפ"ט מה' גירושין דין ל"ה והביאו הב"י לעיל מזה וכפ"ז מ"ש הרב"י משמו דבעינן באשה נתינת רשות היינו