אבני האפוד חלק א שפח

סי' ס"ג

א ס"א ש"ע הבועל את הבתולה כיון שבעל בעי"מ פורש מיד ואפי' היא קטנה שלא הגיע זמנה וכו'. מוכת עץ מנעטיק לאחד ג' שנים דליכא למימר שחזרו בתוליה אי צריך לפרש דחיישינן דלמא ראתה וחפהו ש"ז או נימא דאין להחמיר כ"כ. נחלקו בזה להלכה רבני איטאלייא הו"ד בס' פח"די מע' המ' ערך מוכת עץ דט"ל ואילך אבל למעשה הושוו כולם דצריך לפרש עי"ד

סי' ס"ד

א לפנים סוף אות ב' וע' להרב המפורסם מוה"רא חזן בס' תע"ל ח"ג הנ"דמ בסי' ז"ן או"ב שעמד בזה אי יכול לעשות החופה ביום א' אם יש בזה ליתא דחקות העכו"ם והביא דברי הפ"ת בסק"ד והעלה להתיר דאין כאן משום חוקות העכ"ום וגם רמ"א אין כונתו כן יעו"ש

סי' ס"ו

א ס"א ש"ע אסור להתיחד עם הכלה קודם שיכתב לה כתובה. מחזיר גרושתו אה לא פרע לה כתובה א"ץ לעשות לה אחרת כנ"הג הג"הט סק"ג וע' יד"א סק"ב ומעשה היה בש' התקע"ח והצריכו לכתב אחרת משום חשש גרושה לכהן ונ"ל לפום ריהטא דמשום הא כשיכתבו למטה שגרשה והחזירה היה דיו תפארת אדם בזכרונותיו מע' הך' או"ד

ב ס"ג ש"ע אם כתב לה כתובה ונאבדה או שמחלה לה צ"ל כתובה אחרת. אם מחלה מחמת שהוא רוצה להוכיחה לפי שראה בה דבר כיעור אינו אסור לשהות עמה בלי כתובה, כנ"הג הג"הט סק"י משם הרש"ט בתשו' כ"י וכתב ע"ד ואינו נ"ל ואני הדל באלפי לא זכיתי לירד לסוף דעתו מדוע לא נראו לו דברי הרב דמאחר דהטעם שאסרו חז"ל לשהת עס אשתו בלי כתובה הוי מטעם שלא תהא קלה בעיניו להוציאה כל כי האי תהא ותהא כי שנא שלח ולמאי ניחוש לה וק"ל

ג לפנים בקונט' ביאור הכתובה סוף אות ג' ואני בעניי בתשובה שהשבתי ש' התרע"א הבאתי דברי הרב"ד וראייותיו ואחר אלף מחילות תמהתי על ראייותיו והעלתי לכתב בן אברהם אבינו ושכ"כ ה' חיים ושלום ח"ב סי'

ד ראובן כן יעקב שמימי קטנותו לקחהו יצחק בביתו ויהי לו לבן וגדלו והאכילו והשקהו. וחל"ש ובעת הגיעו לפרק הנושא את האשה רצתה אלמנת יצחק שיכתב בכתובה ראובן בן יצחק ולא ראובן בן יעקב כאשר הוא האמת, העלתי אני הדל בתשו' הנז' דלא נכון לעשות כן ואם נכתבה הכתובה בשם ראובן בן יצחק הכתובה פסולה וצריך להחליפה באחרת, רק שם המשפחה יכול לכותבה לצד שמו דוקא וכגון ראובן דידיע ממשפחה פ' בן יעקב ע"ש מלתא בטעמא

ה לפנים בביאור הכתובה אחר אות ט'. וכסותייכי אם השמיט הסופר תיבת כסותייכי לית לן בה דבכג''וד כל שלא נכתב כנכתב דמי ויותר טוב שלא לכתבו ביני שיטי מלכותבו. פחד יצחק ע' כתובה ונסחה דק"ב ע"א

ו ולפנים בביאור הכתובה אחר אות י"ב ודא נדונייא דהנעלת ליה. הכי נהגינן לכתב ויש מקומות שכותבין ודין נדונייא כנה"ג ס"ק מ"ז ושם בס"ק מ"ח איכא דכתבי חסר וע' מור"ס בהגה ס"ו וי"א ובלבוש שם וע' פחד יצחק ע' כתובה ונסחה מדכ"ב ואילך שכתב משם כמה פוסקים דצריך לכתב ודא נדונייא וכו' ולא באופן אחר ומיהו אף למקומות דכותבין ודין יותר טוב לכתב חסר ואם כתבו מלא לית לן בה עי"ש חבל נביאים מרבני איטאלייא שעמדו ע"ז

ז בנוסח הכתובה וצבי איהו והוסיף מדיליה סך כו"ך גרושים או ליבוש. עמ"ש בזה לעיל ה' נ"א בקונט' זה דאיך נקנה המטבע יעו"ש

ח בנוסח הכתובה כתנאי ב"ג וכו' ע' כנ"הג לקמן סי' קי"ח הגה"בי סק"ך שכתב משם מוהר"דך ומוה"רי הלוי דתנאי ההשבון צריך שיהיה תנאי כפול וכל משפטי התנאים וה"ד ה' אביר יעקב בסי' ל"א דקנ"ב ע"ד. אמנם הר"הג מוהר"יח ז"ל בתשו' כי באה שם בסי' ל"א דקנ"ח כתב דמוהרש"דם ומוהר"חש ומוה"רש חסון פליגי אהר"דך ומלבד זה מצא תשו' שלימה להרמ"בם שהביאה הר"בא סוס"י י"א דבתנאי השייור לא בעינן משפטי התנאים ושכ"ד מוהרא"י בפ"וכ יע"וש וע' לה' משנ"ל פ"ג מה' זכייה ומתנה דין ח' שכתב דהניתן מתנה לאחר ואמר שאם ימות בלא זרע שתחזר המתנה ליורשיו ולא כפל תנאו דלית לן בה דהו"ל כאומר נכסי לך ואחריך לפ' וכ"כ הר"בד ז"ל בא"הע סי' כ"ו מדנפשיה. ולפי קע"ד אחר שאלת המחילה אלף פעמים מנייהו מלכי אין זה דומה לאחריך דהתם שאני דלא נקנה לו כלל בגוף וכמו שכן ראיתי לה' אביר יעקב בסי' ז"ך שהאריך בזה לתמוה ע"ד הרבנים הנז' דאין הנדון דומה לראיה וכדאמרן וכתב דאישתמיט מנייהו דברי מוהר"דך ומוה"רי הלוי הנז' יעוש"ב

האמנם ה' מט"ש בסי' רמ"א הג"הט ס"ק ס"ה כתב דדעת מרן בס' אבקת רוכל כה' משכ"ל ז"ל גם הח"קל בתשו' הנז' הציל לה' מש"ל ממאי דק' עליו דאישתמיט מיניה תשו' מוהר"דך דיש לחלק בין הנדונות יעו"ש. ואנן בדידן כפי הנוסח שלנו שכתוב שיהיו התנאים הבאים כתנאי ב"ג וב"ר אע"ג דמידי מבוכה לא יצאנו ע'