אבני האפוד חלק א שפ
Avnei Ha-Ephod part 1 380 · אבני האפוד חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ג לפנים סוף אות י"ט וכ"כ ה' אביר יעקב סי' כ"ד דק"ול ע"א
ד לפנים סוף אות ל' ובס' אביר יעקב שם דק''מג ע"ד
ה לפנים סוף אות ל"ב וע' בס' אבי"ע שם שגם הוא מהמקלין ועוד לו בסי' כ"ה. מח"זא סי' ב"ך או"גד
ו לפנים סוף אות ל"ד ובס' אבי"ע שם דקל"ו ע"א
ז לפנים סוף אות ל"ה וע' אביר יעקב שם
ח לפנים סוף אות ל"ז אביר יעקב שם
ט לפנים. אות מ' שיטה ב' מחזה אברהם סי' ב"ך או"ד
י לפנים סוף אות מ"ג אביר יעקב שם דקל"ז
י"א לפנים אות מ"ה שיטה ח'. בזה וע' אביר יעקב שם
א ס"ב ש"ע אם אחר שבא לידו וכו' אינה מקודשת ע' מה שפלפל בזה ה' מחזה אברהם סי' ב"ך אות א'
ב לפנים סוף אות יוד. וכו' מחזה אברהם שם דס"ט
ג אפי' לס' האומרים דהוייא ספק מקודשת ז"ד היכא דאח"ך אמר לה בלשון הגון הרי את מקודשת לי. אבל היכא דבדבורו דא''חך ליכא הוכחה על המקדש והמתקדשת. יודו דבלישנא קטיעא דאין לחוש. מחז"א שם
ד לפנים סוף אות כ"ז וע' משכנת הרועים מע' הק' אות כ"ג דר"כד
ה אם האורח נתן לבע"הב עצמו כוס של יין מהמזומן לפניו לקדש בו בתו ע' כנ"הג הג"הט ס"ק ס"ח והנמש' משכנת הרועים שם באות כ"ג והביא תשובת הרב בע"ס ערך השלחן שכתב משם הרדב"ז ומוהר"חש דס"ל דהוו קידושין, ולא שבקינן פשיטותייהו בעבור ספקו של ה' מק''וב. והרב המחבר שם פקפק ע"ז עי''ד
ו לפנים אות ל"ח שיטה ב'. גט וע' משכנת הרועים מע' הק' אות כ"ט
א ס"ב בהגה נוהגין תחת החופה לשאל לעדים וכו' ע' מוהרי''קש בהגהותיו וע' משכנת הרועים מע' הק' אות ח"ן
ב שם. נוהגין לכסות פני הכלה וכו' ע' כנה"ג לקמן סי' ל"ד הגה"ט סק"ה שכתב שיש מקומות שנהגו לגלות פני הכלה קודם הקידושין. וע' פ"ת סי' זה סק"ה וע' תעלומות לב ח"ג בקונט' הליקוטין דק"א ע"א מה שרמז בה וכתב שהמסוה שמלפניה כיון שהוא דק אע''פ שפניה מכוסות לית לן בה עי"ש
ג לפנים אות ה'. בסופה ושם עמד ע"ד ה' שער המלך שהביא ה' פ''ת בס"קו היכא דפירש בהדייא בכלי שש"פ ואינו ש"פ באותו מקום י"שב פלפ'לא וארי"ך
א לפנים סוף אות א' וע"ע לה' שמחת יו"ט בסי' ח' דל"ג ע"ב כתב ג"ך מנהג ירושלם הנז"ל ושם: בדל"ד ע"א כתב דכך הוא המנהג בכל ערי טורקיאה לברך ברכת אירוסין בקידושין ע"י שליח יעו"ש. ולשירי לן מר דאין כן מנהג שלוניקי וכן פה סופיאה נוהגין כמנהג שלוניקי לברך בקידושין ע"י שליח ברכה בלי ש"ומ: ובשעת קידושין מברך בש"ומ. וע"ע משכנת הרועים מע' הק' אות ב"ך
א לפנים אות א'. הדברים פשוטים כמו שאמרתי אחז"ר ראיתי להרש"בא בחידושיו וה"ד היד"א בהגה"בי ס"ק כ"ו שכתב להדייא כדברי דמ"ש בש"ס מלמד שהשליח עושה שליח היינו כשנתנה לו רשות יעויש וכן פירשוה הריטב"א והר"ן בגטין על דכ"ט עלץ לבי. וע' לה' מחנה אפרים ה' שלוחין סי' ו' ומ"ש אני הדל על דבריו לקמן בקונטריס זה סי' קמ"א על סמ"ג. וע' להגאון חקר הלכה חקירה י"ז פלפול עצום בעיקר המחלוקת ובדברי הב"ח יש"ב
א ס"ב בהגה אבל אם מת השני או גרשה תוך ל' וכו'. מחלוקת הראשונים הובא בטור, וע' להגאון חקר הלכה חקירה י"ח כמה ארכן הוא בדברי הראשונים ובמחלוקותם ובדברי מוהרימ"ט בחידושיו לך נא ראה
א ס"א ש"ע אבל האיש שאנסוהו וכו'. ע' בס' חקר הלכה: חקירה ג' פלפול עצום בדין זה ובדברי הראשונים
ב לפנים סוף אות ט' וע' משכנת הרועים מע' העין אות מ"ה
ג לפנים אות י"ג שיטה ה'. מהלכה וע' משכנת. הרועים מע' העין אות ס"ו שהציע דברי התוס' הנ"ל. וע' ח"קל א"הע סי' ך' ורמזתיו לקמן אות ט"ו
ד ס"ה ש''ע אבל בפיסו"ע דרבנן או בעדים שהם ספק פיסולי תורה וכו' לכאורה היה נראה דפירוש ספק פיסולי תורה ר"ל שיש ספק אם העברה היא מ"הת או מדרבנן אבל אם העברה שעשה היא גופא אסורה דאורייתא ההוא יקרא פסול דאורייתא. אולם אין כן האמת דאף: