אבני האפוד חלק א לח

בכח והעלה דהיכא דגמלתו לא בעי ג"ק בין באלמנה בין בגרושה יש"ב ובס' שדי חמד מע' אישות סי' ג' או"ח

כ"ט סי"ב ש"ע עבר ונשא מעוברת חברו וכו' מנדין אותו אא"כ ברח ויוציא בגט. היד"א בהגה"ט ס"ק כ"א הביא מחלוקת הפרישה והב"ח אי סגי בבריחה או צריך ג"ך גט וכתב הרב דדעת מרן הוא דלא סגי בבריחה אלא צריך ג"ך לגרשה עי"ד ולא עלה על שפתיו דה"בש בס"ק כ"ט כתב בדעת מרן להיפך וע' ישמח לב א"הע סי' ד' ד"ו מ"ש בזה ובדברי הרבנים המסכימים שם

מ' אם נשאה בשוגג שלא ידע שהיא מנקת חברו או שמנקת אסורה עשו מעשה בב"ד של מוה"ריע להתיר בהפרשה זה מזה ע"ס הזמן וכמבו' בתשו' בית יאודה א"הע סי' י"ח ונרמזה בס' ערך השלחן אות ח' וכן הסכימו רבני המערב הו"ד בס' תע"ל ח"א א"הע סי' ל"ב והרב המח' נר"ו שם בנדון שחל להיות בחשבונו שנשאת בחזקת בתולה ונמצאת הרה לזנונים עי"ד וע' בס' שדי חמד שם אות י"ד וט"ו שעמד בענין זה והביא דעת פוסקים המתירים והעלה שיפרישו אותם עד שתלד ואז לא תניק האשה את הולד רק ישכרו לה מנקת ותשבע ע"דר אותה המנקת יעו"ש

ל"א שם סי"ב ש"ע נשא וברח וכו' אין בכך כלום. ע' כנ"הג הג"הט סק"ו. וע' מכתב שלמה סי' ע"א שכתב דה"ה אם מת הילד למאי דביני ביני דא"ץ להוציא עי"ש

ל"ב שם ש"ע ואם קדש מעוברת או מנקת אין כופין אותן להוציא. ע' ישמח לב בא"הע סי' ד' מה שפלפל בזה ובהסכמת הרבנים שם שהעלו דדי בהפרשה ואפי' נדוי אין לנדותו עי"ש וע' למוהר"דא ז"ל בע"ס מגן גבורים בתשו' הנדפסות בה' ירך אברהם א"הע סי' א' ד"כו ע"א אודות האיש אשר קדש מנ"ח וגזר רב א' עליו שיגרשנה ולא ישוב עוד לקחתה ומ"ביר ירד להציל את האיש כי מורה א' הטעהו ואיפשר ששמע אותו מורה שהמקדש את המנקת בהפרשה סגי ליה ולא סיימוה קמיה אם היא סב' יחיד או מוסכמת וכו' יש"ב ויש לתמוה עליו ועל רבו שמתוך דבריהם משמע שכדין עשה המורה שכפהו לגרש כי סברת ר"י מאורלינש היא ס' יחידאה וז"א דרבים קיימי בהך שיטתא ולעילא מן כל מרן ועל הכל מוהר"חש שהיה רב מובהק בדורם הורה שלא לכוף לגרש וצ"ע

וראה מה שמ"כ בכ"י להר"ש פסח ז"ל וז"ל אם קדש מעוברת חברו ומ"וח אם צריכה גט או"ל ע' בס' נחמד למראה ח"ג ד"א ע"א וב' ואם יש לה כתובה ותוס' ונדונייא עמ"ש בשם ה' מ"א בס' מראה הנוגה ד"ל ע"א ואילך ע"כ ואין ס' נחמד למראה עמדי לראות הדברים בשרשן דאם הדברים כפשטן דהספק הוא אם צריכה גט או אינה צריכה דאין הקידו' חלין הם דברים תמוהים דמדוע לא יחולו הקידושין מאחר דאינה אלא גזרה דרבנן ובדברי מרן מבואר דאין כופין אותו להוציא אבל גט מיהא בעייא ואם כונתו במ"ש אם צריכה גט כלומר דכופין אותו שיגרש או א"ץ וימתין עד שישלימו ימי ההנקה גם זו מבואר בדברי מרן ומי שהספר בידו ישים עיניו בו

ל"ג סי"ג ש"ע אלמנה שהיתה מניקה את בנה וכו' דין זה פסקו גם לקמן בסי' צ"ה ס"ב וע' מה שרמזתי שם

ל"ד סי"ד ש"ע ומשמע מדבריו דה"ה לגרושה. כאשר ירדף הקו'רא בדברי מרן יראה דדעתו לפסק הלכה דגרו' אסורה אף באינו מכירה כיון דהביא י"א וי"א וכללא הוא דהלכה כי"א בתרא וע' בא"הט סק"לד שכתב שהרב ב"ח מקל והט''וז מחמיר בכל ענין. אך היד"א מ"ק הגה"בי סק"לב הביא בשם ה' תו"ח סי' ז"ן שהתיר בגרושה כל שאינו מכירה כיון דמידי דרבנן הוא ואחריו נמשך גדול בדורו ה' ראש משביר חי"וד סי' ל' והוא תימא איך פסקו היפך דעת מרן דפסק בש"הט להחמיר וע' שב"וי ח"א סי' צ"ה שכתב שדעת מרן נוטה לדעת הרש"בא ודבריו אינם מובנים וכבר ראיתי לתנא בתרא ה' עבודת השם סי' ו' דנ"ט שכתב דאין להתיר לעשות מעשה כיון דלא מצינו לשום א' מהרבנים שעשו מעשה זולת הת"וח י"ש. ואני הצעיר בהגהותי שם הנה הבאתי משם ה' ידי דוד קאראסו בסי' ה' דצ"ה שכתב להתיר וטרח וכתב דכ"ד מרן בש"ע יעו"ש וכעת אינו תחת ידי לראות דבריו וע' נודע ביאודה סי' טו"ב ה"ד הפ"ת ס"ק כ"ט שכתב דלפי דעתו כל שלא הניחה דד בפי התינוק יש להתיר לדעת מרן. וע' גנזי חיים במזה"ג שלו אות ס"ז שכן עשו מעשה רבני אזמיר י"ש וע' בס' שדי חמד שם או"ב מ"ש בדעת מרן. גם ה' עבודת השם שם העלה להתיר בנתנה בכה למנקת קודם הגירושין מטעם ס"ס יעו"ש ואח"זר ראיתי להרד"בז בס' דברי דוד סי' ט"ז שכתב וז"ל כבר ראיתי בזמני זה חכמים עשו מעשה בגרושה שהשליכה אותו על הבעל מיד אחר שילדתו וכו' ויש לדון כאשר העלה הרי"בש דאין חילוק בין גרושה לאלמנה אבל מודה אני שאם אמרה לא אנשא עד כ"ד חדש אבל איני רוצה להניק כיון דאכתי אינו מכירה הדין עמה וכו' י"ש

ל"ה בכל פלוגתא דרבוואתא דאיכא כנדונות האלו מבואר מדברי הר"בי דאזלי' בהו לקולא ככל ס"דר ואף דהוי מידי דסכנתא כ"ש היכא דאיכא ס"ס דיש להתיר, ה' עבודת השם סי' ה'. ואני הדל בהגהותי שם הארכתי קצת בזה וכתבתי דא"עג דבעלמא הלכתא אזלא דס"ס במדי דסכנתא ל"א הכא שאני יעו"ש