אבני האפוד חלק א לז

או תברח או תוציאנה בגט או אנו מנדין אותך ואותו האיש גרש וצעק מרה הרב משום גט מעושה עי"ש וע' בס' ישמח לב ח"הע סי' ד' ד"ו ע"ב שהצ"ע דבריו. ושני המאורות רבני ירוש' תו' שם יישבו דברי הכנ"הג ע"ע

כ"ב סי"א ש''ע גזרו חכמים וכו' ולא מינקת חברו. מינקת בן חיש אחר שאינה אמו הסכימו הפוס' להתיר רק אם מכירה יש לכופה שתניקהו בשכר עודה תחת בעלה. ע' כנ"הג הג"בי ס"ק ל"א. יד"א מ"ק הגה"בי סק"ך. מ"ב סקי"ד ברכ"י אות י"א. חפי זוטרי סק"כא עבודת השם סוסי' ו' דס"א

כ''ג ראובן נשתמד ונשאר נשוי עם אשתו היהודית וילדה בן ומת ר' ונשאר התינוק ישמעאל מפורסם ורוצה אשת המשומד להנשא לישראל כיון שאמו ישראלית ולדה כמוה. יד''א מ"ק הגה"טו סק"טו משם הזק"א סי' קפ"ה. והרב שמעון פסח ז"ל בכ"י כתב דמדברי הנו"בי א''הע ח"ב סי' ח"ל דט"ו ע"ב דכתב שם דמי שזנתה ערבי או עם עבד כנעני ונתעברה ממנו דזו חינה בכלל מינקת חברו וכו' נראה דבנדון הז"קא מותרת להנשא לדעת ה' נו"ב והאריך בזה. ול''עד יש לפקפק דמלבד דעל הוראה זו דהנו"ב רבני אשכנז האחרו' חלקו עליו וכמו שרמז בס' פתחי תשו' ס"ק י"ח עוד בה דבכה"ג אפשר דגם ה' נו"ב יודה דע"כ לא קאמר אלא בערבי וכותי ממש אבל ישראל משומד אע"ג שכתב מרן בא"הע בסי' קכ"ג דישראל שהמיר הרי הוא ככותי לכל דבריו איפשר דגם הוא נכנס בכלל חברו ואע"פ שחטא ישראל הוא ואע"ג דלא יבצר דעל ידי השתמדותו חילל שבת בפרהסיא וכתב ה' טל אורות בדט"וב ע"ג משם הר"אם בתשו' סי' פ"ג כ"ג שכתב שכל העברות שעבר אדם עליהן עדיין שם ישראל עליו אלא שנקרא בשם ישראל רשע ואילו בחילל שבת מי שעבר לא בשם ישראל יכונה אלא בשם גוי ממש לכל דבריו יע"וש. וכן מתבאר מדברי מוהרש"דם בא"הע סי' יוד' מ"מ אם באים אנו לזה אוי לנו תסמר שערת בשרנו כי הן רבים עתה מחללי שבתות בפרהסייא ובפרט במחנה הזה רבו מהרבה ה' הטוב יכפר בעדם ואהי כמחריש. וע' כנה"ג לעיל סי' ד' הג"הטו ס"ק כ"ט מ"ש לצדד על האנוסים שנשתמדו דאם בא אחד מהם על אשת חברו דהולד ממזר מאחר שבא מזרע ישראל וישראל שנשתמד לעולם נקרא ישראל עי"ד. וכזאת הביא ה' יד"א לעיל סי' ו' משם הב"ד בא"הע סי' ג' דבישראל מומר לחלל שבת בפרהסייא אמרינן אע"פ שחטא ישראל הוא וז"ל ר' סעדיה גאון בתשו' הגאונים שבס' שערי צדק ש"א הי' נ"ה ישראל משומד שבא על א"א הולד ממזר גמור ואינו כגוי ועבד הבא על בת ישראל שהולד כשר כי לענין גטין וקידושין חליצה ומיאונין וממזרות וכדומה להן מכל המצות הרי הן כישראל לכל דבריהם א"ד ז"ל

כ"ד שם ש'ע בין שהיא גרושה. ע' פ"ת סקטו"ב שהביא משם תשו' גלייא מסכת דאם בשעת הקידושין עשו גמר שנקבע החייוב על האשה נידונית כאלמנה לכ"ע ואם הבעל קבל עליו בפירוש עסק טפול הולד והוא אמיד דמותרת להנשא י"ש. ובסוג הא' ע' לה' שדי חמד מע' אישות סי' ג' או"ד מ"ש בזה ולענין הסוג הב' ע' בש' עבודת השם שם ד"ס ש''ככ משם הב"ח בתשו' ח"ב סי' ח"ן וכנסת יחזקאל סי' מ"ג אך אין נראה כן מדברי התו"ח ס"י ז"ן ולכן הן ולאו ורפייא בידיה וכ"ש במכירה י"ש ובס' ידי דוד ח''הע סי' ה' דק''צו

כ''ה היכא דמתחלה היתה בעיר אחרת ובעלה והילד בעיר אחרת לכ"ע מותרת לינשא. ע"הש שם

כ"ו שם ש''ע בין שהיא מזנה. היכא ששניהם מודים שממנו נתעברה יש להתיר ובכי הא ל"ח דכשם שזנתה עם זה כך זנתה עם אחר. ב"ש סק"כג וע' יד"ח הגה"ט סק"יק. והרב עבודת השם שם בסי' ו' האריך בזה ומסיק להתיר ואני הדל בהגהותי שם הנה הבאתי עוד רבני האחרונים שהסכימו להתיר י"ש וכן הסכימו סרכין תלתא מרבני ירוש' להתיר ואפי' אם הוא כהן וכמו שבאו דבריהם בס' ישא איש לגאון ירושלם נר"ו בחא''הע סי' ג' יע"וש ובס' פני יצחק ח"ה א''הע סי' ד'. והנה אמת שראיתי בתשו' כת"י להרב שמעון פסח ז"ל אחד מח"ור זמנינו שהעלה להתיר בששניהם מודים ומיהו דוקא לישראל אבל לא לכהן נעלם ממנו כמה מרבני האחרונים שהתירו אף לכהן וכנז"ל

כ"ז שם ש"ע או שאינה חולבת לעולם שיש לה צמוק דדים. זהו דעת הרא"ש ובב"י כתב שכ"כ הריב"ש בסי' תס"ב. והנך רואה בעיניך דמלבד דבסי' תס"ב לא כתב מזה אלא אדרבא בסי' ש"ס כתב להיפך דצמוק דדים אין זה מצטמק ויפה לו. וכבר הוו ביה רבנן דהכנה"ג בהג"בי ס"ק מ''ה הבליעו בנעימה והיד"א סק"ל הרגישו בחוזק ע"ע. והן עתה נד"מ ממש תשובות הריב"ש החדשות אשר היו עד עתה בכ"י והמה באו בס' זרע אנשים ושם בסי' ה' נשאל ע"ז וז"ל מ"מ במעשה זה שאמרת שצמקו דדיה לגמרי וכבר הולד עם המנקת זה יוד' חדשים ואינו מכיר את האם ואין כאן סכנת הולד מסכים אני להתיר לינשא לכתחילה בשבועת המנקת עד"ר ובהקמת הבעל ובקנס עכ"ל מבואר דדעתו לאסר אם לא ע"פ התנאים הללו

כ"ח שם ש''ע וכן אם גמלתו בחיי בעלה. אם הוא דוקא באלמנה או אפי' בגרושה. ע' כנ"הג הגה"בי ס"ק מ"ב דבמחלו' הוא שנוי וע' פ"ת ס"ק כ"ה. ואדרבא בגרושה אם צריך ג"ח קודם או די בפחות מזה נסתפק הרב מוה"רי ן' אדון ז"ל בתשו' כ"י והעלה דגם בזה צריך ג"ח קודם מיתת בעלה וה"ד ה' עבודת השם שם וחלק עליו