אבני האפוד חלק א שעג

מ"ק הג"הט ס"ק קפ"א והגה"בי ס"ק קי"א, וע"ע בתשובתי הנ"ל מש' התרע"א מ''ש עוד בזה

ל לפנים אות קי"ג שיטה ד'. קל"ה – ובס"ק קנ"ג לעיל אות ק"ב. בני אברהם סי' ג' די"ז ע"ג

ל"א לפנים סוף אות קט"ו. סי' יו"ד – וכ"כ ה' מחז"א בסי' י"ח דאם בא גוי ואמר מכאן היה אותו פ' שהרגוהו במקום פ' דאפי' לדעת הר"ן מהני יעו"ש

ל"ב לפנים סוף אות קי"ז. דכ"ז ע"א – מחזה אברהם סי' י"ח דנ"ג וסי' י"ט דס"א ע"א

ל"ג לפנים סוף אות קי"חי סי' ב' – וכ"כ ה' מחזה אברהם שם דס"א ע"ג

ל''ד היכא דאיכא למיחש להנאת עצמו עמש"ל אות ק"ך ולאו דוקא הנאת ממון אלא אפי' שאר הנאות שאינן ממון חיישינן להו. ה' בני אברהם סי' יו"ד

ל"ה לפנים סוף אות קכ"ז ע"ע – וכן העלה בס' בני אברהם שם

ל"ו לפנים סוף אות קכ"ח. הלזו – וע"ע בס' אביר יעקב סי' ח''י על דין זה

ל"ז אם המעידים הם רבים לא אמרינן דבדו מלבם כל הדברים שרחוק הוא לומר כן שכולם לסיגנון אחד נתכונו מר בריה דה' אביר יעקב בתשו' כי באה בס' אב''יע סי' י"ט

ל"ח סט"ו ש"ע גוי שהסיח לפ"ת תחילה, גוי שהעיד שהרג סוחר אחד ולא הגיד מי הוא ושאלו ממנו מי הוא? והשיב שהיה פ' היה נראה להתירו דאע"ג דנחלקו הפוס' בשאלו לו על זה שאומר שמת אם הוא פ' דיש מי שמתיר ויש מי שאוסר מ"מ כששאלו לו סתם מי הוא זה שאתה אומר שמת נאמר דחשיב מסל"ת כיון שכן דרך העולם לשאל מ"מ יש להחמיר וכו'. ה' פאת נגב א''הע סי' ג' וחלק על הרב המתיר יעו"ש

ל"ט לפנים סוף אות קמ"א – וכ"כ ה' בני אברהם סי' ז"ך דס"ח סע"ב

מ לפנים אות קמ"ג שיטה חיי. פלאי – וע' בני אברהם סי' כ"ז דס"ב ע"א ודס"ח

מ"א ישראל ששאל לגוי איך היתה הליכת היהודים מהמלון והוא השיב להם סדר ההליכה אשר מתוך הדברים יוצא לנו עיקר מבוקשינו ה' מוהר"ם הלוי ז"ל בתשו' כי באה בס' אביר יעקב סי' ז' דנ"ז ע"ד פשיט"ל דזה מקרי ע"י שאלה. אך ה' המחבר שם בסי' ח' דס"ג וס"ד כתב דלא מקרי זה ע"י שאלה כיון שאינה על הריגת המת אלא כיצד סדר ההליכה אם בקרון או בסוסים ואם נתלוו בדרך אחרים או"ל וע"ע למוהר"ש הלוי שם בסי' י"א דס"ח ע"א

מ"ב היכא דשאל הגוי מה חידוש מהספינה וכו' עמ"ש: לפנים אות ק"ן ומ"מ אפי' לס' האוסרים דס"ל דבשאלת מה חידוש מהספינה היינו שרוצה לידע כל פרטיה ה"ד היכא שהשואל הוא איש זר שאין לו שייכות בספינה אבל אם השואל הוא בעל הספינה ולא שאל אלא על ממונו ולעצמו הוא דורש ובכגו"ד לכ"ע מסל"ת הוי, סרכין תלתא בתשו' בני אברהם סי' ל"ז ושכ"כ מוה"רי הלוי בתשו' כת"י והסכים עמהם ה' מוהר"א מיוחס שם וכ"כ בס' פאת נגב סי' ז'

מ"ג לפנים אות ק"ן שיטה ה'. דמ"ג ע"ג וע' לה' פאת נגב סי' ז' דבתחילה עלה על דעתו לומר דאם השאלה היתה מה נעשה מהספינה שנטבעה דגם המתירין יודו לאסר כיון שהזכיר טביעה ושוב הדר ביה דאע"ג שהזכיר טביעה אינו מזיק לסברת המתירין יעו"ש

מ"ד לפנים אות קנ"ד שיטה ט'. עש"ב ובתוך דבריו הביא משם רב אחד בתשו' מוהר"י קצבי סי ב' והובא בס' באמ"ח שם דאריכות דברים אדרבא מגרעות נתן לשלא יחשב מסל"ת י"ש וכן ראיתי לה' בני אברהם בסי' יו"ד דהאריך להציל נ"ד מאריכות דברים שספר הגוי דהיה מקום לחשב כי בערמה דבר ונפיק ממס"לת וכמו שנראה מדברי מוהרד"ך בבית ך' והוא ירד לומר דדברי הגוי שבנ"ד היו מצודקים ומה שהאריך לית לן בה שכן דרך האנשים שמאריכים בסיפורים ובעבור זה לא נפיק ממסל"ת יעו"ש. ועוד לו כד"לב עג"ד, גם ה' מחז"א בסי' י"ט דס"א ע"ג הביא משם ה' משא"מ ח"ב סי' א' דמביא תשו' מוהרי"בל בס"ג סי' פ"ט שכתב להדייא דכל המוסיף לאמת הענין לאו מסל"ת הוא ושזה הפך מ"ש בראשונות סי' ב' וה' מחז"א חש לה ובקש להציל נ"ד מפקפוק זה

מ"ה לפנים סוף אות ק"ס שו"ר לה' אביר יעקב בסי' ח' דס"ב דהאריך לסתר דברי הח"מ וב"ש הנז' והעלה להלכה דאפי' היה הגוי המשיב בפניו כיון שהשאלה לא היתה לו מקרי מסל"ת ומדבריו שם בדס"ג מתבאר שהוא ריע אהוב לה' מוה"רמ בר יצחק ז"ל עי"ש

מ"ו לפנים אות קס"א שיטה ד'. כוותיה וע' אביר יעקב סי' ח' דס"ב שהאריך להוכיח דהלכתא אזלא כדעת מוה''רמ ומוהרי"קו

מ"ז לפנים אות קס"ד שיטה י"ב. דס"ג ע"ב גם ה' אביר יעקב סי' י"ד דצ"ב האריך בזה והעלה להתיר כדברי הריב"ש דקודם חזרה י"ש

מ"ח לפנים אות קס"ו שיטה ג'. קמ"ד – פאת נגב סו"סי ג'

מ"ט לפנים סוף אות קע"ב אביר יעקב סי' ט"ז

אם הכירו את המת הגם דעדות ההכרה בפ"ע לא מהני מאומה להכשיר וגם עדות הגוי היה ע"י