אבני האפוד חלק א שעד

שאלה אלו הן הנצר"פין ומהני העדות להתיר. ה' אביר יעקב שם דצ"ט וסמך עצמו אתשו' מוהרש"דם סי' נ"ד והא"ר סי' ד' עש"ב

נ"א סי"ו ש"ע גוי מסל"ת מפי גוי מסל"ת וכו'. ע' מוהרח"ש בק"ע דטו"ב ע"ג מה שפלפל בתשו' מוהריב"ל. וע' מחזה אברהם סי' י"ח דנ"ג וסי' י"ט מ"ש בזה ושם העלה להלכה כדברי מור"ם דאפילו אם מספק"ל אם הגוי הא' היה מסל"ת תלינן להקל להלכה ולמעשה יעו"ש וע' מה שרמזתי לפנים אות קע"ד

נ"ב אפילו לס' המחמירין ע"כ לא תלינן להחמיר אלא דוקא היכא דהוי גוי מפי גוי אחד אבל אם הגוי אמר דבשנים או בג' מקומות הגידו לו על מיתת הנעלם רחק מאד לומר דכולם כיונו להתפאר או למרמי אימתא ושאר מילי אלא לכ"ע אמרינן דהראשונים היו מסל"ת. ה' מחז"א שם ד"ס ע"ג

נ"ג סי"ו מור"ם בהגה לא העיד בפי' שהגוי הא' הסיח לפ"ת וכו'. הלכו הישראלים לחקר ולדרש מהגוי על הנעלם ובא העד והעיד מה ששמע מפי הגוי ולא פירש בדבריו אם הגוי היה מסל"ת תלינן שהישראל נתחכם בדבר ונכנס עמו בדברים עד שמתוכם הסיח הגוי לפי תומו, פוסק א' הוב"ד בס' אביר יעקב סי' ט"ז דצ"ז והרב המחבר הרבה להציב אפו עליו דישתקע הדבר ולא יאמר והאריך להוכיח מדברי הפוסקים דכל שהלך לחקר ולדרש על הסתם אמרינן דדברי הגוי באו ע"י שאלה עד שיפרש שהיה מסל"ת יש"ב

נ"ד לפנים סוף אות קע"ח וכ"כ בס' שער אשר סי' י"א וסי' כ"ד וע"ע לקמן אות ר'

נ"ה לפנים סוף אות קע"ט וכ"כ ה' בני אברהם סי' ז' דכ"ו ע"א

נ"ו לפנים אות קפ"א שיטה חי. לדעתו וע' בני אברהם. סי' ז' ועוד לו בסי' ל"ו מה שפלפל על דברי הרמב"ם אלו וע' פאת נגב סי' ב'. מחז"א סי' י"ט דס"ב וכתב שם דאפי' לדעת הר"אש היינו היכא דהגוי מעיד שראה ההריגה או מיתתו אבל לא היכא שמעיד ע"פ מה ששמע מאחרים יעו"ש

נ"ז לפנים אות קפ"ג שיטה ז'. מוסבר והן הנה דברי ה' בני אברהם סי' ז' דכ"ז ע"א פאת נגב סי' ב'. נ"ח סטו"ב ש"ע וי"א דצריך שיאמר קברתיו. אם הזכיר בלשון ליש נפק מחשש בדדמי ול"ב קברתיו מוה"רי המון בתשו' בני אברהם סי' מ' וה' אביר יעקב בסי' ב' דל"ד ע"ג חלק עליו בכח ושדבריו צ"ע שאין לחלק בזה ודחה דברי ה' הפוסק שסמך עצמו על טע"ז יעו"ש נ"ט לפנים אות קפ"ה שיטה ג' ס"ק רל"ב מחזה אברהם סוס"י י"ח

ס העיד שראה שהרגוהו והפילוהו לתוך החפירה של בית הכסא או לתוך בור של מים הוי כקברתיו ה' אביר יעקב סי' י"ד דצ"ד ע"א

ס"א לפנים אות קצ"א דל"ו ע"א שיטה יוד. לכלום וע' בני אברהם סי' ז' פאת נגב סי' ב' אביר יעקב סי' ח' ד"ש ע"ב שכ"כ

ס"ב ג' אנשים נטבעו ויש עדות שראו הטביעה ושהו כדי שת"ן ואח"ך נמצאו ג' מתים סמוכים זה לזה במקום ההוא והזכירו לאחד מהם, ע' פאת נגב סי' ב' דצדד להתיר נשותיהם מכבלי העיגון עי"ד

ס"ג לפנים סוף אות קצ"ג וע' למוהר"מ הלוי ז"ל בתשו' כי באה בס' אביר יעקב סי' ז' דנ"ו ע"ג שכתב גדולה מזאת דאפילו שלא הזכיר מקום היציאה רק שאמר מקום הריגתם ואנו יודעים שאותו מקום שהזכיר הגוי הוא דרך הליכתו הו"ל כאילו אמר הגוי שהלכו ממקום פ' למקום פ' יעו"ש ולמד כן מדברי הפ"מא והרב המחבר שם בסי' ח' דס"א אחר דהאריך לתמוה אדברי הפמ"א כי סברתו תמוהה חקר ומצא ריע טוב לס' הפמ"א הוא ה' מ"ב דגם הוא הלך בסברתו ועכ"ז על שניהם הוא אומר כי סברתם נפלאת היא אך סיים וכתב כי ח"ו לסתר דבריהם ולהחמיר במקום שאמרו להקל וכ"ש שלא מצינו בפירוש חולק עליהם וכ"כ עוד בדס"ד ע"ד ואחריהם בא ה' מוה"רי אלקבץ ז"ל שם סי' ט' וכתב דאין זו כונת ה' פמ"א והמשא"ב ולפי דעתו אין להורות כן ע"ד ומוה"רם הלוי שם בסי' י"א חזר וקיים דבריו הראשונים וכתב דדינו של הפמ"א הוא רמוז בש"ס עי"ד

ס"ד סי"ח ש"ע הואיל ואנו יודעים פ' הידוע בשם זה איש אחד בהיותו בקושטא הוחזק שמו טוביה אח"ך הלך לעיר אחרת ואמר ששמו הוא ראובן ונתן אמתלא לדבריו ומת. לא חיישינן שמא אותו ראובן הנאבד הוא חי במקום אחר וזה שמת שמו היה טוביה דאיפשר שהי"ל ב' שמות טוביה ור' והילכך הוא נאמן ואשתו מותרת, בני אברהם סי' י"ו

ס"ה שם ש"ע א"א שמא אחר הוא שמת וכו'. אם האיש אשר אנחנו מבקשין לדעת ממנו כשיצא מאיתנו לא הי"ל אשה ובנים והעד המעיד אומר משמו שאמר לו שהיה לו אשה ובנים לא מספקינן לומר שמא אחר הוא אלא תלינן לומר שהמת היה משקר לומר כן מפני סיבה. רבני קושטא הו"ד בס' פאת נגב א"הע סי' א'