אבני האפוד חלק א שסה

מילואים לאפד

סי' א

א לפנים אות א' שיטה ז'. בסי' קי"ג ובסי' ח"ן ועיין מה שרשמתי שם ובהשמטות שם שיטה ך'. הנז' – שו"ר בס' רוח חיים סי' זה מ"ש בזה

ב ס"ג ש"ע אבל קודם י"ג לא ישא וכו' ע' כנ''הג הג"הט סק"ז יד"א הג"הט סק"ח והגה''בי סק"ב ומ"ש אני הדל לקמן סי' מ"ג

ג לפנים סוף אות ו'. מ"ש בזה וע"ע בס' מפי אהרן הנד"מ בסי' ב"ך דק"ט ע"א מ"ש בע"ז ובפוס' שציין

ד לפנים אות י"א שיטה ה'. יעו"ש – ובחלק הכללים מע' וי"ו אות יו"ד

ה ס"ח שיע וי"א שאפי' אם יש לו בנים ימכר ס"ת וכו', ע' בשאלתות רב אחאי גאון סדר נח סי' ה' דקאי בסברא זאת ומן התימא על הר"אש שלא הזכירו

ו לפנים אות כ"ז ע"ב שיטה ב. סו"סי ל"ב – וכ"כ מר בריה דה' שבט בנימן סי' ש' דקל"ד ע"ג וע"ע לו שם בסי' רס"ט

ז לפנים אות כ"ט שיטה ג. ול"ב ועיין עוד בני אברהם סי' נ''ב

ח היכא דכתוב בכתובה שלא ישא אשה אחרת עליה כי אם ברשות ב"ד דנסתפק מוהריב"ל אי מהני רשותה בלתי רשות ב"ד דלא נתברר לו המנהג. ע' כנ"הג הגה''בי ס"ק י''ז וס"ו שכתב דהמנהג פשוט דרשותה לבד סגי ומעשים בכל יום עבדי הכי וע"ע לו בס"ק ס"ח, וה' בני אברהם בסי' כ"ב צעק עליו מרה דמאחר דכל הרבנים כתבו דהיכא דתלה הדבר ברשות ב"ד דרשותה לא מהני ואין גם אחד שיתיר מאין נתפשט זה המנהג מה גם שהפ"מ שהוא מארי דאתרא קושטא כתב לאסר ולא הזכיר מזה המנהג וכו' איך שיהיה הלב נוקף לסמך על מנהג זה עי"ד

ט לפנים אות ל"ג שיטה ל"ח – בדבריו היטב – וע"ע לה' פמ"א ח"ב סי' מ' מה שנדרש בדברי הרשב''א הנז' ויישב ולא זכר שר תשו' מוהרימ"ט הנז'

י לפנים סוף אות מ"ז. וע"ע שדי חמד חלק הכללים מע' האלף אות הפוסקים שרמז בענין זה דהמרת דת, ועוד לו בקונט' פאת השדה לחלק הכללים מער' האלף סי' ל"ז דל"ג, ד''ה ועל מה שהאריך עוד בזה לומר דמשום חשש המרת דת אין להתיר לעשות איסור בקו"ע י"ש

י"א אשה שנסמית משתי עיניה לגמרי, ע' כנ"הג הגה"בי סק"ב שנחלקו בזה ה' המבי"ט בח"ב סי' נ"א עם מוהרא"ג לענין התרה דלס' מוהר"א גאליקו אפי' התרה לא בעייא וע' בס' מכתם לדוד סי' ט' שעמד ע"ז והכריע כמוהר"א גאליקו אך לענין דינא קשה הדבר להתיר לכתחי' בלתי התרה

סי' ב

א סעי' י"א ש"ע לא ישא אדם אשה וכו' עוברים ושבים אין להתיר להם לכנס זה את זה אא"כ יש בידם עדוייות ברורות ושמעתי וראיתי מתרעמים על הרר"פ שהתיר לאשכנזי לעשות חופה ונישואין עם אשכנזית בלתי עדוייות שהיא אינה נשואה והוא אינו נשוי וכן אנשים אין בפיהם נכונה לומר פנויים אנחנו ונמצאו נשואים וכ"כ ה' מהטוב ושמעתי שהרב גראצייאני ושאר ישיבות רבני מודינא לא אבו בנישואין אלו מב' טעמים א' שלא היה בידם עדות וראיה ברורה שלא יהיו אסורין זה עם זה מחמת קורבה ושיהיה הוא פנוי והיא פנוייה וכו' אמנם כתב הר"ן פ"ב דכתובות שמשיאין אשה בכל מקום אע''פ שאין מכירין אותו ומחזיקין אותו בחזקת ישראל כשר ע"כ ה' פחד יצחק מע' החלף ע' אורחים, וע' כיוצא בזה בס' כס"א סי' זה או"ב ומה שרמזתי לפנים ובס' זכרינו לחיים ח"ב דג"ן או"ד

סי' ג

א אס"ד ש"ע אפי' באו שנים וכו' הרי אלו נאמנין, ע' מחזה אברהם סי' טו"ב

סי' ד

א ס"א ש"ע גר עמוני שנשא בת ישראל בתו כשרה לכהונה ע' ב"ח מה שכתב דל"ד לגוי ועבד הבא על בת ישראל דהבת פגומה לכהונה דש"ה שאין קידושין תופסין בהן והושג מה' ב"ש סק"ד. וע' חסדי דוד בביאורו על התוס' דיבמות בדקכ"ב ע"ד דיצא לישע ה' ב"ח ז"ל

ב סי"ד בהגה אשה שנתעברה מבעלה סוף סיון וכו' שהחדשים גורמים וכו'. ע' מה שהאריך ופלפל בזה ה' חקרי לב חא''ה סי' פ"א. ברכות מים דקמ"ג שמחת יו"ט סי' י"א ד"מ

ג סי"ט ש"ע ופגום לכהונה ע' חסדי דוד בביאורו ליבמות דקכ"ב ע"ד

ד ישראל ערל שלא רצה אביו למולו והוא נתגדל ואינו רוצה למול עצמו עם שמותר לבא בקהל דאינו אלא מומר לדבר אחד עכ"ז אינו ראוי להתיר לו לכתחי' לישא אשה ישראלית משום גדר וסייג, תעלומות לב ח"ג סי' נ"ו

ה לפנים סוף אות ט"ז דספק ממזר מ"הת מותר רק חכמים אסרוה. איסור ספק ממזר אי הוי כודאי איסור דרבנן או הוי האיסור מחמת ספק ונ"מ בהצטרף אליו ספק אחר אי חשבינן לספקא קמא בהדיה. נחלקו בזה רבני זמננו האחרונים דמוהרי"ץ אבואלאפיא ז"ל סבר דבהצטרף אליו עוד ספק אחר עבדינן ס"ס עם ספקא קמא, אך ה' מוהר"א אלחאדיף ז''ל סבר דספק ממזר הוי כודאי איסור דרבנן וצריך ספק ספקא מלבד הספק ממזר, ע' בס' מפי אהרן הנד"מ בא"הע בסי' כ"א דק"ב.