אבני האפוד חלק א לה

פסקי תוס' היפך ס' הב"ח בתשו' וכדפריש לנו הגאון יד שאול. ואף כי הב"ח עצמו מאן ימאן פירוש זה בדברי הרמ"בם בפסקי תוס' יקרב את הרחוקים כי היכי דלא לפלגון מלוהי למ"ש בתשו' ודוק

ג יבם אי יכול לקדש תוך ימי ההבחנה ע' מה שרמזתי לקמן סי' קס"ד

ד שם בהגה אבל מותר לעשות שידוכין בלא אירוסין. ע' בא"הט סק"יד. כס"א. חיים ושלום ח"ב סי' ע"ב

ה שם ומיום כתיבת הגט מונין וכו'. הגאון רע"קא בתוס' על המשנייות למס' יבמות סי' נ"א נסתפק אי מונין משעת כתיבה או משעת חתימה והכריע דהיינו משעת חתימה וע"ש מה שפלפל. וע"ע להרד"בז בתשו' ח"ד ויהיו נקראין דברי דוד סי' יו"ד ובדברי ה' המגיה שם

ו ושם בהגה וי"א דמונים מיום נתינת הגט וכן ראוי להחמיר. ע' במז"הג שלי סי' ס"ז אות י"ג דכתבתי דכן מנהגנו

ז אם נתגרשה ממומר יש לסמך לעת הצורך אפוס' דסברי משעת נתינה כיון דאיכא כמה גדולים דסברי להתיר בגט מומר על ידי הזכייה ולדעתם כבר נגמרה הנתינה מעת זכייה וא"כ הרי איכא הכא ס"ס להתיר אפי' עיקר ההבחנה מדאורייתא. אם הדרך הנ"דמ סי' טו"ב וי"ח

ח ס"ה ש''ע שפחה וגייורת צריכות להמתין וכו'. מדברי הרב"י נראה שאין כאן מי שסובר להיפך. אולם ה' מוהר"א הלוי בס' עין משפט הנד"מ על ידי חא"הע סי' ד' נפק דק ואשכח דאיכא מאן דס"ל דא"ץ להמתין וכבר הזכיר זה הפמ"א ח"א סי' כ"ו וכתב שזהו דעת ר"שי י"ש

ט גייורת שהיתה באיסור שנים רבות עם איש ישראל וילדה לו בנים או בנות בגיותן והיא רצתה להתגייר עשה מעשה ה' המ"פה ז"ל בע"ס שמו משה שבו ביום שנתגיירה נתקדשה לו והפך בזכותו מר ידידנו ה' מוהר"א חזן נר"ו בספרו נוה שלום דמ"ט דנתברר להם בעת ההיא שלא היתה מעוברת ואיהו גופיה נר"ו עבד עובדא כיו"ב דשהתה שנים רבות ולא נתעברה ולא ילדה דהא חזינן שנתהפכה יפה יפה וכמ"ש מעין לזה הפ"מ בח"ג סי' מ"א ולכן השיאה אחר ז"ן א"ד נר"ו וס' פ"מ אין עמדי ובעיני הדבר תמוה מאחר דהחמירו אפי' בעקרה והן עתה יצא לאור ס' תעלומות לב ח"ג להרב הנז' נר"ו ושם בסי' כ"ט חזר וכתב בזה ובסי' ל' הביא תשובת מודעתנו הרב מוה"רא בן שמעון נר"ו שהתיר במנקת בצירוף שיש זמן מועט שילדה ובסי' ל"א הרב המחבר יצ"ו רמז תשו' הר"הג אי"ש ירושלם נר"ו יאיר בס' ישא איש שהעלה שאם ילדה בנים לאיש הזה בגייותה שצריכה להמתין ג"ח ומנ''יר כתב דהיכא דאיפשר נכון הדבר י"ש

י שם ש"ע ואפי' גר ואשתו שנתגיירו מפרישין אותם וכו' איש ואשה שהמירו ונשאו זל"ז בחזקת העכו"ם ואח"ך חזרו לדת האמת. ה' עדו"בי סי' י"ב כתב דא"ץ הבחנה. והתו"ח סי' ס"א ופ"מא ח"א סי' פ"ז כתבו דצריכים הבחנה רמזם היד"א בהג"הט סק"חי וע' בס' עין משפט לה' מוהר"ר אברהם הלוי בא"הע סי' ד' שכתב שמעשה זה בא לידו בשלוניקי בט"ו אייר השע"ב ואחר שעמד בזה העלה דל"מ כשנשאה בגייותו אלא אפי' נשאה בהיתר ואח"ך נשתמדו צריכין הבחנה ומ"מ אם נשאה לא עבדינן להו כשאר הנשים לכפות למקדש שיברח וכו' רק מודיעין להם שצריכות להמתין י"ש

יא אם היתה מעוברת כשנתגיירו. עמ"ש בזה היד"א הג"הטו סק"ז משם המש"ל פי"א מה' גירושין. וע' ישא איש א''הע סי' ז' שערי רחמים ח"ב סי' ז'

י"ב ס"ו ש"ע וכן המזנה א"ץ להמתין וכו'. פסק כס' רוב הפוס' דפסקו הלכה כר' יוסי לקולא ומה גם דקבלנו הוראותיו ה' בעי חיי חא"הע סי' ז' וע"ע נשמת חיים הא"הע סי' א'

י"ג שם מפני שמתהפכת עצמה בשעת תשמיש וכו'. אשה מזנה שנתעברה פעם אחת ואח"ך זנתה פעם אחרת יצאת מכלל מזנה וצריכה להמתין ול"א דאיפשר דבפ"א לא חששה להתהפך או לא נתהפכה יכה יפה לאו הכי אלא כיון שראינו שנתעברה פ"א ודאי לא ידעה להתהפך וכו' וכן יראה מדברי הריב"ש (סי' רי"ז) למדקדק בדבריו. יד"א מ"ק הגה"בי סקי"א. וחזה הוית להרב שמעון פסח ז"ל אחד מח"ור דורינו בתשו' כ"י דאחר שהביא דה' בעי חיי הא"הע סי' ו' כתב להדייא היפך מזה ונסתייע עצמו מדברי הריב"ש וכפי הנראה מבואר מדבריו שם הוא דשם פניו כלפי הפ"מ והתלונן עליו הרבה והעלה להתיר דא"ץ המתנה ומני"ר הוסיף לתמוה על ה' יד"א דהביא דינו של הפ"מ בסתם כאילו הוא מוסכם ולמה לא כתב דמתשו' הר"ן סי' ס"ח מבואר להדייא דלא כהרב פ"מ והצ"ע והביא ג"ך מתשו' ה' אהל יעקב ששפורטש סי' ט"ל ומ' ומ"א דכ"כ דאפי' נתעברה וילדה כמה פעמים לס' ר' יוסי דק"יל כוותיה ל"א דאינה מתהפכת אא"כ מיוחדת אצלו דוקא ואף גם הוא העלה להתיר את"ד בקיצור נמרץ. ולי איש צעיר אחר דה"פמ עינו ראה תשו' הרי"בש וע"כז לא נרגש ממנה ואדרבא נסתייע עצמו מדבריו מה תוסיף תת כח תשו' הר"ן דהיינו כתשו' הרי"בש וכמו שיראה המעיין וק"ל

י"ד שם ש''ע וכן אנוסה ומפותה א"ץ להמתין לס' האומרים דצריכה להמתין משמע מדברי הנ"י דאפי' באנוסת עצמו צריכה להמתין דפירש בס"פ ד' אחין צריכות להמתין קודם שינשאו להבחין בין זרע כשר לזרע פסול ומשמע מדבריו דאפי' באנוסת ומפותת עצמו דצריך להמתין ולא כדמשמע לכאורה דדוקא באנוסת אחרים מיירי דסוף סוף זרע