אבני האפוד חלק א לג

בעלה שהיא לא תסתתר ולא שמעה. דב א' מדכני גאליצייא נר"ו בס' יד יוסף הנד"מ א"הע סי' ד' וכתב שהסכים עמו הגאון שואל ומשיב. ולפי מה שכתבתי בתשו' הנ"ל יש לפקפק הרבה באיזה טעמים שנתן הרב רק נוטל אחת מבנתיים ואינו מפקפק דהיינו מה שצוה לה על היחוד ועברה על ציווייו וע' מה שרמזתי לקמן סי' קט"ו ס"ז

י"ד אם טענה היא שהיתה ישנה בעודו מגפף ומנשק ואפי' שבא עליה היתה ישנה אינה נאמנת שרחוק שנאמר דהיתה משוקעת כ"כ בשינה עד שלא הרגישה בגפוף ונשוק. כנ"הג הג"הט סק"יג ובהגה"בי ס"ק כ"ח ומוהר"חפ בס' חיים ושלום ח"א סי' יו"ד עמד ע"ד ותמ"ה יקרא עליו מכמה דוכתי בתלמוד דאונס שינה חשיב אונס וירד להציל ואש"וד זו הלכה העלה דאשה הטוענת שהיתה ישנה ומחמת השינה נאנסה אפי' בביאה הרי היא נאמנת שכן הסכימו רוב הפוס' יע'וש ובה' שדי חמד מע' אישות סי' ב' אות י"ט וך'. גם גדול הדור האחרון האי"ש הישר בס' מעשה איש חא"הע כי' ט"ו האריך הרחיב בזה והעלה דאונס שינה הוי אונס גדול דמהני אפי' להתירה לכהן היכא דלא הוי תחתיו יע"וש

ט"ו גרסי' ביבמות דצ"ז הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה מדרבנן. ופסקוה הרי"ף והר"אש שם והרמ"בם בפ"ב מה' א"ב אך הטור וה"שע לא הביאוהו וכבר תמה עליהם הכנ"הג בהג"הטו ס"ק כ"א וכתב על הטור דאיפשר דסמך אמ"ש בסי' ט"ו דבת ארוסתו מותרת לו לאחר מיתה דמשמע דבחיים לא יעו"ש וכן נאמר בדעת מרן. וכתב מוה"רש בן עזרא בתשו' הובאה בס' בעי חיי חא"הע סי' ג' דע"כ לא אסרו רבנן אלא בפנויה אבל הנטען על א"א ולא הוציאוה מתחת בעלה מחמת שלא מצאו דבר הראוי להוציא מותר הנחשד ליקח את בתו שאם נאסר אותו לקחת את בתה אנו מחזיקין הקול הראשון ואיכא לעז ואם היה האופן שכבר עברו דברים מקודם לישא ר' חת בת הנחשדת ואחר יצא קול רננה צריך למעבד כל טצדקי דמצינן למעבד שיקחנה כדי לבטל הקול הראשון יעו"שב והסכים עמו הכנ"הג שם בסי' ד' וע' מים החיים חלק מי גבאים סי' ה'

ט"ז ס"ד ש"ע י"א שאם באו עדים שא"א זכתה צריכים דו"ח. וגם ע"ד מור"ם בהגה כתבתי בזה מה שחנני ה' בתשו' שהשבתי בחשון התר"סו ושם העלתי דאם לא עשו ד"וח בדיעבד מהני אך אם קבלו העדות שלא בפניה גם בדיעבד ל"מ רק שיחזרו ויעידו בב"ד כדין יש"ב וע' לה' פ"ת בסקי"ח שהביא משם הנו"ב שכתב משם ה' המאירי בחידו' לפ' הגוזל שהסכימו חכמי ברצלונה שבענין איסור מקבלין שלא בפני בע"ד ומר יליף לנ"ד שהוא לאסר אשה לבעלה עי"ד. מיהו דאיתי להרד"בז בח"ד סי' נ"ד דכ"א ע"ג שכתב משם ה' המאירי להיפך דדוקא לקבל עדות שנתקדשה מקבלין שלא בפניה אבל לא לאסרה על בעלה י"ש ואין תחת ידי ס' נו"ב ולא דברי ה' המאירי בשרשן והן עתה באדר ב' התרס"ח בויכוח שהיה לי עם הרב חיים ש' שור נ"רו אבד"ק באקערעשט אודות אשת כהן שערער עליה בעלה על ערות דבר הארכתי בענין זה באורך והעלתי דבשום אופן כל שהוא לאסרה לבעלה אין לקבל עדות שלא בפניה י"ש

י"ז ס"ה ש"ע הנטען משפחה ועכ"ום ונתגיירה ה"ז לא יכנס. בטעם הדבר נחלקו רש"י והרשב"א והובאו ב"י דלדעת ר"שי טעמא הוי דאת לאחזוקי לקלא קמא ולדעת הרש"בא טעמא הוי דאתו למימר דלא נתגיירה אלא בעבור אהבתו של זה ונ"מ בין ב' הטעמים דלדעת ר"שי כשנודע שבא עליה בודאי מותר לנשאה אפי' לכתחי' וזוהי דעת מוה''רא אבן נאחמיאס אולם מוהרח"ש חלוק עליו דגם לדעת ר"שי אסור לכתחי' לישא אותה אף בודאי בא עליה וכמו שרמז כל זה היד"א מ"ק הגה"בי ס"ק מ"א ומי"ניר תמה ע"ד מוהרד"בן מדברי הרשב"א וגדול בדורו מוהר"ש מאטלון ז"ל בס' עבודת השם אה"ע סי' ד' רמ"ט ע"א כתב עליו דדבריו גופייהו תמה'ים מד"רש ופלפל בחכמה על מחלוקותם דרבנן והביא מתורתן של ראשונים דהבינו בדעת ר"שי כדעת מוהרח"ש והיה דעתו להתיר מכח דהוי ספקא דרבנן אך פקפק דאיכא ס"ס להחמיר ואף דהוי ס"דר עכ"ז אזלינן להחמיר יש"ב ובס' תעלומות לב ח"ג הנד"מ סי' כ"ט ובמה שאכתב בסמוך

י"ח ע"כ לא נחלקו הפוס' אלא היכא דבא עליה באקראי אך אם לאחר זמן רב שיושבת תחתיו ומשמשתו כדרך איש ואשתו בפומבי ולית מאן דימחי בידייהו וע"כז באו להתגייר לכ"ע מותרת להיות עמו ואין לגרשה ואין כאן שום לעז ושום לזות שפתיים עבודת השם שם וכ"כ מו"הרי ספיר בס' אבן ספיר ח"ב דק"ע והוסיף תת כח ה' ע"הש שם דהיכא דכבר הם נשואים דמי לכנס דקי"ל אל יוציא יש"ב ושם בהגהותי הכה הבאתי דברי הגאון שואל ומשיב מ"ב ח"ג סי' ט"ל וע' בס' תעלומות לב ח"ג סי' כ"ט ל' ול"א דדעת הרב המח' נר"ו ודעת הרב כמוהר"א בן שמעון נר"ו להתיר בכה"ג עי"ד גם בספדו נוה שלום דמ"ט הביא מעשה רב שעשה הר"הג כמהר"ם פארדו על גייורת שהיתה באיסור שנים רבות עם איש ישראל וילדה לו בנים ובנות בגיותה ונתגיירה בזמנו וב"ב שנתגיירה נתקדשה לו ונשאת וגם איהו גופיה עבד הכי עובדא רק שהצריך אותה ז"ן י"ש ובדל''ח ע"ב

ואח''זר ראתה עיני בס' חיים ושלום ח"ב סי' ק"ח פסק ארוך להר"הג כמוהר"א פאלאגי, ז"ל בענין