אבני האפוד חלק א לב

לו כל האחרונים אחזו צערי בדברי הגה זו ויש מהם שהגיהו אם לא נאסרה לו וע' יד"א מ"ק הגה"בי ס"ק ל"ז דרצה לפרש בגירסא זו דהכונה דאם הבועל מודה שבא עליה אך הבעל לא ידע דאז אסורה לו וגם ה' שי"וב פירש כן דברי מו"רם ולא זכר שכבר קדמו היד"א ועוד לו במ"ב ס"ק כ"ו. ולשונם תהלך באירש עפ"ד ה' ב"ש בס"קג מדברי התוס' והר"אש דכל שהבועל יודע שבא עליה אסורה היא לו כאילו היו כאן ק' עדים. וע' כנ"הג הג"הטו סק"ד שכתב משם ה' תומת ישרים דנחשד שאמר שבא על אשתו בעודה א"א אינו נאמן דאין אדם מע"ר. וזה היפך כל האמור. ובתשו' שכתבתי בניסן התר"סט על מעשה שאירע בוידין הארכתי בזה וכתבתי דדברי ה' תו"י בשם מוה"רי טאיטאצק ז"ל אהמ"ר אינם עומדים בפני כמה גדולים שאמרו דלא שייך בכ"הג טעמא דאין אדם מע"ר ושם העלתי דכל שניכר מהענין שכבר הוא רשע גם מוה"ריט יודה דנאמן יעו"שב

ג ראובן יש לו אח משומד ובעבור זה כשבא לישא אשה התנה עם אשתו תנאי גמור שאם יפטר בלתי ז"שק יהיו הקידושין בטלין למפרע, האשה הנז' הפרה ברית בעלה ושכב איש אותה שכבת זרע ושוב מת הבעל בלי זש"ק נמצא שלא חלו הקידושין מעיקרא אי אמרינן אסורה לבועל עמד בזה אלופי ומיודעי בס' יאודה יעלה א"הע סי' א' ונטה דעתו יותר להיתרא ע"ע ומ"ש אני הדל בהגהותי שם

ד שם או שהיו יוצאים ממקום אפל. ע' בתשו' מוה"רא ישראל כי באה בס' נשמת חיים חא"הע סי' ב' וע' פ"ת סק"ו שהביא משם הגאון רע"קא ומפוס' אחרים דמה שהעידו שראוה באישון לילה ואפלה אצל הנחשד לא מקרי עדי כיעור שהשומרים סובבים דרך שם ועוברים ושבים מצויים וכו' יעו"ש וכ"כ בס' עבודת השם סי' כ"ח דק''לד ע"ב דמה שנכנס עמה הנחשד בחדר באישון לילה אינו נקרא כיעור כיון שהבית היתה פתוחה לרוחה ובאכסדרה היו אנשים יעו"ש ובס' בני בנימן סי' יוד' די"ד ע"א

ה שם ש''ע אם הוציאה בעלה בדבר מכוער כזה ה"ז לא תנשא לנטען. ל"ד דבר מכוער כזה דאיכא עדי כיעור אלא אפי' קול בעלמא שנשמע עליה חשש זינות ואפי' שלא הוציאה בעלה מחמת זה ואפי' נתאלמנה עכ"ז לא תנשא לכתחילה. כ"כ אני עני בתשובה שם יועו"שב

ו שם ואם עבר ונשאה והיו לו בנים ממנו לא תצא. מבואר מדברי מרן דפסק כהר"יף והרמ"בם דתלתא בעינן להוציאה מהבועל עדי כיעור וקלא דל"פ ואין לו בנים ובבציר מהכי לא מפקינן לה והכי קי"ל לענין הלכה ע' כנ"הג הגה"בי סקי"ב. יד"א סק"ח, וע' לה' שפת הים סי' ב' מ"ש ע"ד הכנ"הג ובס' סמיכה לחיים סי' ח' דמ"ב ובס' ידי דוד סי' ק"ו דנקיט להלכה דבבציר מהני תלת לא מפקינן מהנטען ולכן התיר בנ"ד כיון שכבר היתה מעוברת מהנטען יע"ש ובס' שערי רחמים ח"ב הנד"מ סי' י"ב דנ"א

ז אפי' לס' האומרים דבעדי כיעור מפקינן לה מבעלה ה"ד בכיעור שיש לחוש שבאתו פרק נעשית העברה אבל בכיעור דבריא לן דבאותו פרק לא היה עברה שניחוש שעשו בא' עברה לא חיישינן ולכן בנ"דז שראו העדים שגילו ערוותיהם זה לזה בעד החלון דודאי באותו פרק לא עשו טברה לכ"ע ל"ח. רב פוסק א' הו"בד בס' שערי רחמים ח"ב הנ"דמ א"הע סי' י"ב דנ"ב

ח אם הוציאה הבעל מחמת הנטען וגרשה ע"מ שלא תנשא לו ועבר ונשאה בערכאות אי מלמדין את הבעל שיחזר ויקחנה ויפטרנה בגט בלתי שים תנאי כי היכי שלא יהיו בניה ממזרין. כ' הרד'בז ז"ל בס' דברי דוד סי' י"א דל"ע הכי אלא הלעיטהו לרשע וימות ואף אם הבעל נתפייס בזה ועשאו עשה מעשה הרב שם בסי' י"ב וגזר שלא יהיה שום עד בשבעה ברכות ובכתובה י"ש

ט שם ש"ע והוא שלא היו לה או לו שום אויבים שמעבירים את הקול. ל"ד אויבהם דאפי' אויב האבי של הנטען או הנטענת. כנ"הג הג"הט סק"ט. וה"ה אם היה אש קטטה בינה ובין הבעל והוציא הבעל את הקול וכ"כ המאירי בחידו' ליבמות להדייא. ה' ידי דוד בסי' ק"ו

י שם בהגה ב' עדי כיעור מצטרפין. ה"ה ב' עדי טומאה א"עפ שלא ראו המעשה כאחד. ח"מ וב"ש וע' פ"ת ס"ק ט"ו ולקמן סי' קט"ו סק"לה. אהל יצחק בהשמטות סי' ל"ח ונדפסה שנית תשובה זאת בס' צל הכסף ח"ב סי' ג'

י"א שם ע"א בדבר מכוער לאו כלום הוא. עמ''ש בזה בס' עבודת השם שם בסי' כ"ח דק"נד ובס' צל הכסף ח"ב סי' י"א דח"ל עג"ד ובתשו' שהשבתי לעיר פיליפופולי באלול התר"סז

י"ב היכא דיש חשדת זנות אך אין בירור בדבר אין להשביע להאשה ולהנחשד אבל יש להטיל חרם בכל תוקף חיים ושלום ח"ב סי' ע"ג ושמה תראה סדר הדברים

י"ג אשת איש שנשמע עליה קלא דלא פסיק שזנתה ואביה ובעלה ראו בה דברים מכוערים עם ערל א' מותר לגרשה בע"כ אפי' יש לו בנים ואין חשש לחרג"מה כיון דאיכא קלא דל"פ ועדי כיעור וא"עג דאין כאן אלא ע"א והוא אביה כיון דאיכא בהדיה קד"לפ לדעת הח"מ סק"ה אסורה לו כיון דמאמינו רבי תרי ואף לדעת הבש' סק"יב דבעינן עדים כשרים היינו לכ"ף לבעל להוציאה אבל אם רוצה לגרשה גם הב"ש מודה ומה גם דכבר התרה בה