אבני האפוד חלק א כח

בסי' ס"ח הח"מ סק"ח והב"ש סק"יג והי"דא שם הג"הט תק"ג. וע' פ"ת שם סק"ג מה שהביא משם הגאון בית מאיר המנגד לזה ומ"ש אני הדל בחידו' שם דכמה פוסקים לא חששו לזה כשלא ניכרה פגמה רק ע"פ בעלה עי"ש

י"ד שם ש"ע וטען שמצאה דרוסת איש נאסרת עליו וכו' הראשונים נחלקו בטוענת בריא שקודם שנתארסה נאנסתי אי נאמנת והובא מחלוקותם ביתה יוסף וע' ח"מ וב"ש וכנ"הג הגה"בי סק"ד ודבריו באו יותר מבוארים בתשו' בעי חיי שם וע' יד"א הגה"בי ס"ק ט"ז. פתחי תשו' לקמן סי' ס"ח סק"חי וה"רד סתהון נר"ו רב אחד מחכמי המערב בתשו' כי באה בש' מעשה איש חא"הע ס"י י"ד עמד בשרשן של דברי הפוס' וברוחב מבינתו עלה בק'בץ דג' דעות בדבר יש אוסרים בכל גוונא ובכל מה שתטעון האשה אין חוששין לדבריה ויש מכשי' בטוענת בריא נאנסתי קודם הקידושין ולדעתם בטוענת נבעלתי קודם הקידו' דאבדה חזקת כשרותה חינה נאמנת וס' הג' דמותרת ונאמנת אף בטוענת שזנתה קודם האירוסין א"עג דאיתרע חזקתה ומר הוא דקאמר דמנקט מלתא מציעתא עדיף להכשיר בטוענת דוקא נאנסתי קודם הקידושין ומה גם דהן רבים ה"ה מוה"רי בן מיגאש והר"ר יונה והר"אש ור"שי והרא''בד והרמ"בן והרש"בא והתוס' ור' שמשון והריט"בא והר"אה ורי"ו ושה"ג ושיטה ישנה ורא"בן וגם האחרו' הלבוש וה"בש וה"חמ כולם כתבו להדייא להתיר באשת כהן ופלפל שם ע"ד הכנ"הג ונו"ב ויתר הפוס' פלפ'לח ואר"יך יע"וש וע' לקמן סי' ס"ח

ט"ו סטו"ב ש"ע ותהיה היא ובתה מותרת לכהן. היכא דשניהם מודים שממנו נתעברה ע' פ"ת ס"ק ט"ו וט"ז שהביא משם הגאונים ק"הי ורע"קח שכתבו שמותרת לכהן ע"ש וע' עבודת השם א"הע סי' ה' מה שכתב והעלה לאסר יש"ב

ט"ז סי"ח ש"ע. ראוה שנבעלה או שנתעברה בעיר אפי' לא היה שוכן שם אלא גוי אחד. ע' להג' חת"ס חא"הע סי' יוד שכתב דאשה מזנה בודקת ומזנה מישראל אבל לא מגוי ערל י"ש ובסי' ח"י ובהגהותי לס' עבודת השם שם אנכי העירותיהו מתוך דברי מרן הללו ודחיתי ראייותיו וכבר כתבתי בזה לעיל סי' ד' על סכ"ט

י"ז כשיש לישראלים שכונה בפ"ע ואין דרך עכ"ום מפסקת אי הוי כעיר בפ"ע ע' ב"ש ס"ק ל"א שכתב דהוי כעיר בפ"ע וע' פ"ת ס"ק ט"ז שכתב משם הנ"וב דאפי' בית מיוחד ליאודים הוי כעיר בפ"ע ואם יש קרובים בבית הו"ל קבוע ותלייא בפלוגתא דהרמ"בם והטור. וע' משה ידבר די"ג. וה' עבודת השם שם פלפל על כל זה והעלה דאפי' בשכונת ישראל יש לנו לילך לחומרא כ"ש היכא דאינו ידוע בבירור נבעלה בשכונה עצמה או"ל עי"ד ובהגהותי שם י"ח כשהולד כשר לבא בקהל כשר ג"ך לכהונה וא"א לחלק ביניהם כגון אפי' ברוב ממזרים והיא אומרת לכשר נבעלתי כשר הולד אפי' לכהונה. ב"ש סס"ק ל"א ואין כן דעת הטו"ז. והרב עבודת השם בדנ"ה עמד בזה והעלה דדבר זה במחלוקת הוא שנוי דלס' הב"ש והב"ח והת"ויוט הדין כן אבל לפי דעת הט"ז ומורם והלבוש והר"עב וה' קול הרמז הגם דכשרה לבא בקהל לכתחי' אסורה להנשא לכהן דלגבי קהל שאני דא"א כלל להתירה לינשא אבל לכהן איפשר שתנשא לישראל. וכתב עוד דאפי' לדעת הב"ש ודעי ה"ד הינא דאיכא בעיר ממזר אבל היכא דליכא בעיר ממזר כלל אין חילוק בין אמה לבתה יעו"ש וע"ש עוז שנ"ו ע"ד מד"ה חזרתי על המקרא

סימן ז

א ס"א ש"ע שבויה שנשבית וכו' אסורה לכהן מפני שהיא ספק זונה. אפי' בדקוה הנשים בדיקה מעלייא ונמצאת בתולה אסורה לכהן דחיישינן להטיה או להעראה או לבעילה שלא כדרכה. כנ"הג הגה"ט סק"ה משם מוהר"ם אלשקר ס"י צ"ה וכ"כ הרד"בז בס' דברי דוד סי' ג' וע' ב"ש פ"ת סק"א

ב ס"ב בהגה ומסל"ת ל"מ רק להקל אבל לא להחמיר ע' פ"ת סק"ז מ"ש משם הנו"ב במ"ב סי' י"ח ועי' מ"ש אני עני בתשו' שהשבתי לפיליפופולי באלול התרס"ז

ג ס"ו ש"ע ואם באו לה ב' עדים א"חך שנטמאת אפי נשאת וכו' ה"ז תצא וכן אם אומרת נשבתי וטהורה אני ונתארסה ונשאת ב"ב ושוב נמצאת בעולה ה"ז תצא אע"ג דליכא למימר זנתה תחתיו דהא כיון שנמצאת בעולה בודאי שנבעלה בעודה שבויה. הרד"בז בס' דברי דוד סי' ג'

ד סי"א בהגה אם נתיחדה לשם זינות יש להחמיר ע' ח"מ שכתב דקאי אפנויה ולאסרה לכהן אבל בא"ת אפי' אשת כהן אינה נאסרת מבלי קינוי והב"ש בס"ק ל"ד חלק עליו וכתב דיכול להיות גם בא"א וקאי על אשת כהן יעו"ש וכ"ז אינו אלא ב תיחדה אבל השכירה עצמה בשוק של זונות ולבשה בגדי זונות חסו' לבעלה אפי' ישראל לכ"ע ואין רצון גדול מזה. מו"הר מוהר"ש ארדיטי בס' דברי שמואל סי' ז'

וראה זה חדש אשר ראיתי בתשו' הריב"ש החדשות הנד"מ ממש בספר הנקרא זרע אנשים ושם בסי' כ"ה על מעשה שהיה שהרגישו בשתי נשים שיצאו מביתן בלילה וכאור הבקר הלכו ב' אנשים לבקש לדעת את מהלכן ומצאו אותן בבית ישמעל אחד מקום המיוחד לקדשות משחקות ונוהגות ק"ר וזו אומרת לזו התעלל ביך הישמעאל הנז' כתב לזה הרב ז"ל אם ראוי לקהל לחוש משום מגדר מלתא נראה בעיני שדבר זה דינו כדין מכוער אחר שנמצאו בבית הקדשות ואין להם מענה על מה נכנסו שם דלא גרעי ממצאו מנעלים הפוכים תחת המיטה (יבמות כ"ד)