אבני האפוד חלק א רעד

מלכים ה"ג מבואר דקטנה מפותה יש לה קנס יעו"ש וע' תפארת אדם חא"הע סי' י"ב מ"ש בזה ועמד שם ג''ך אם יש לה צער וכתב דלדעתו אין צער במפותה אפי' קטנה ושוב רמז לה' ש"הי ח"ב דמ"ט דכתב דיש צער לקטנה י"ש

ד שם בהגה ואם נשאה המפתה א"ץ ליתן קנס, בטור כתוב וכותב לה כתובה כמו בשאר בתולות וע' יד"א הג"הט סק"ז דמפשטן של דברים נראה דהיינו ר' אבל הראב"ד כתב דהוא ק' וע' פתחי תשו' סק"ג ולעיל סי' ס"ו סק"ה עבודת השם אה"ע סי' ה' דנ"ג ע"א ובספרי האחרונים שציינתי אני הדל בהגהותי שם שכתבו דבבוגרת לכ"ע כתובתה ק' עי"ד, ומיהו אם היתה משודכת שלו כ' הפ"ת לעיל סי' ס"ו משם החת"ס דיש לדון שתהיה כתובתה ר' כיון דלבה בטוח שישאנה אדעתא דהכי אפקרא נפשה לגבי דידיה עי"ש וע' לה' חק"ל בא"הע סי' ל"ב דהכריע מהש"ס דנבעלה מהמשודך כתובתה מאתיים י"ש

ה המפתה את החרשת ואת השוטה במחלוקת הוא שנוי בין הרמב"ם ודעי' עם הראב"ד ודעימיה אם יש לה קנס וכמבואר בטור ובמש"ל פי"א מה' אישות ה"ח חק"ל סי' ע' וע' מנחת חינוך שם ולא יכולתי להבין דברי תשו' גאוני בתראי סי' נ"ד והובא בפ"ת סק"א שכתב בשוטה דאם יש עדים שפתה אותה כיון שאין בה דעת הו"ל כקטנה דפתוי שלה אונס הוא וחייב בקנס ופגם יעו"ש ונקיט למתה כהלכתא פסיקתא וצ"ע

ו אונס ומפתה בתולה והיא אלמנה או חלוצה מן האירוסין או מן הנשואין אם יש לה קנס ע' מה שהאריך בזה בס' ישמח לב חא"הע סי' ט'

ז ס"ב ש"ע אונס ומפתה דנין אותם בג' דיינים ובלבד שיהיו סמוכין בא"י ה"ד דין קנס אבל לענין לישא אותה ולשאר דברים שהם ממון דנין אותן אפי' בח"ל דמגו דנחתינן לדין לפלגא נחתינן לכולה הרדב"ז חדשות ח"א סי' ס"ג, והראב"ד בס' תפארת אדם שם כתב עליו דדבריו תמוהים

ח ס"ג האונס את הבתולה חייב לישא אותה, אפי' אם הודה מעצמו דפטור מן הקנס עכ"ז חי"ב לישא אותה דשתי מצות ננהו משא"כ במפתה שהודה שכיון שאם רצה לפרעו קנס אינו נושא אותה ובהודאתו נפטר מן הקנס ה"ה דנפטר מלישא אותה, הרדב"ז שם והו"ד בפ"ת סק"ה וע' תפארת אדם סי' י"ג דלפ"ד ה"ה בוגרת או יתומה שנתפתתה ומחלה דפטור מן הקנס דה"ה דפטור ג"ך מלישא אותה יעו"ש ודברי הרב אינם אלא במפותה בוגרת ובזה סרו תלונות ה' זכרינו לחיים בח"ב דג"ן ע"ב ודוק וע' בסמוך

ט אנס את הקטנה אע"ג דפטור מהקנס מטעם קי"ל כר"ח והראב"ד דקטנה אין לה קנס מ"מ לענין לישא אותה חייב ואין פוטר אותו אפי' דהיה מחלוקת שקול כיון דהוי ספקא במידי דאורייתא ולחומ' ה' בני אברהם בסי' כ"ו ומיהו נראה מדברי הרב שם דה"ד כשהנואף אינו מכחיש אבל אם הוא מכחיש אין לחייבו בשים דבר אע"ג דאיכא אומדנות מוכיחות בריאות וטובות רק יעשו דרך בקשה וע' ז"לח ח"א דל"ג ע"ב או"ב שרמז לה' משה ידבר ואינו תחת ידי כעת

י אנס קטנה בת מיאון בעודה תחת בעלה שלא נבעלה אי חייב לקחתה, ע' חקרי לב סי' ע"ב

י"א אונס את הבוגרת אי חייב לקחתה ע' מה שרמז בזה בס' זכרינו לחיים ח"א ח"אהע ע' אונס אות א ובמחודשים שבסוף הספר דקנ"ט ע"ב ובח"ב דג"ן ע"ב מטה לחם סי' כ"ח

י"ב שם ואם עבר והוציאה כופין אותו להחזירה, כשחוזר ולוקחה אם צריכה חופה וקידו' מחדש, נסתפק בזה ה' הון יוסף בסי' ב' ופשיט לה הרב מוהר"ם סוזין שם דבנתרצית לקבל גט פשיטא דצריכה חופה וקידושין מחדש ומאיליו דאם מתה אינו יורשה ושוב בסי' ג' ה' המחבר פשיט לה דאפי' צווחת ככרוכייא על הגט היא מגורשת לענין דאם חוזר וכונסה צריכה חופה וקידושין מחדש והסכים עמו ה' מוהרמ"ס שם

י"ג היכא דליכא עדים שאנס אותה רק שהיא אומרת שהיתה אנוסה והוא טוען שמפותה היתה ע' פ"ת סק"ח שכתב דגם בזה אינו רשאי להוציאה וע' מטה לחם סי' כ"ח דהאריך בזה וכתב דאם עבר והוציאה בע"כ בכה"ג פטור מלהחזירה כ"ש היכא דפשטה ידה מדעתה וקבלה את הגט יעוש"ב

י"ד הך דינא דמאנס את הבתולה דחייב לישא אותה הוא אפי' בז"הז וכ"כ להדייא הרב ס' החינוך בס' כי תצא וכ"ן מדברי מוהרי"קו שו' קכ"ט והרדב"ז ח"א סי' י"ט והרשב"ץ ח"ב סי' ח"י וח"ג סי' רע"ג וע' ארעא דישראל מער' א' אות מ"ד ודבריו תמוהים וכו' שערי רחמים א"הע סי' ט"ו

ט"ו אנוסה שבתחילת בואה לב"ד אמרה לא בעינא ליה ומחלה לו חייובו ואחר יום או יומים חזרה בה שפיר מצייא הדרה, שערי רחמים שם וכן העלה ה' הו יוסף בסי' כ"ח דשפיר מצייא לחזר עד דיקנו מידה יעו"ש. ט"ז ס"ז ש"ע היתה אנוסה זו אסורה לו אפי' איסור דרבנן וכו'. ע מה שפלפל בזה ה' חקרי לב בסי' ע"ה סי' קע"ח

א ס"א ש"ע המקנא לאשתו וכו' ובלבד שיהא הקינוי והסתירה כראוי וכו' עמ"ש בתשו' שהשבתי באלול התרס''ז

ב ס"ב ש"ע כיצד הקינוי אומר לה בפני ב' אל תסתרי וכו' אי צריך לאמרו בלשון אזהרה דוקא ע' בתשו' שם

ג ס"ג בהגה סברה שמותר לזנות הוי כמזידה. ע' יעיר אוזן מע' הסמך אות כ"ט וע' שדי חמד חלק הכללים אות ר"פ מה שרמז בזה.