אבני האפוד חלק א רסח

דבמחלוקת הוא תלוי בין הראשונים דלדעת הר"אש והטור ולפי דבריו גם מרן בשיטה זו דאין לרצועות רמז לא בתורה ולא הלמ"מ. ולדעת הר"יף והר"ן והרמב"ם ור"י וראבי"ה וס"הת וסמ"ג וא"ז ומרדכי הרצועות יש להם עיקר מ"הת והאריך בזה בעוצם פלפולו ומ"מ לדעת כולם העלה להתיר במעשה שהיה שכשהיה מלביש המנעל השליח ב"ד לחולץ בעוד שהיה כורך הרצועות אחר שכרך הג' כריכות שהם על תחתית השוק ע"ג המנעל נפסקה הרצועה בענין שלא היה איפשר לעשות הקשרים והכשירו ע"י תפירה בגידין שיהא מעור בהמה טהורה כיון שיש הרבה פוסקים שכתבו שאין צורך ג' כריכות אלא בב' סגי וגם מה שנוהגין לקשר בשוק למעלה סמוך לארכובה אינו מן הדין וא"כ כבר היה שיעור מספיק לקשר יש"ב

י"ג באופן דביקת הרצועות למנעל אם יהיו תפורות או נקשרות בקשר זה וזה כשר. ע' גנזי חיים ע' חליצה אות מ' דמ"ח ע"א שכתב שהנכון לתופרם אך לא רצה לשנות בעירו ממה שהיו נוהגים מקודם לדבקם על ידי קשרים יעו"ש

י"ד סכ"א ויהיה למדת רגלו. ע' כנה"ג הגה"ט ס"ק מ"ג ובמ"הח שני סי' ז'

ט"ו סכ"ב חלצה וכו' ברגל שמאל וכו'. פיסול זה הוא מדאורייתא לפי דברי הש"ס דטעמא דת"ק דיליף רגל רגל אך ממ"ש פסולה מוכח דאינו אלא מדרבנן, וע' נודע ביאודה מ"ב א"הע סי' קנ"ו, ובדברי ה' המגיה בתשו' הרדב"ז ח"ה סי' ב"א ל"ו דדעת הרבה גדולים דחלצה בשמאל הוא רק מדרבנן, ה' שדי חמד בחלק הכללים מע' החית אות ע"ב וע' פ"ת ס"ק ב"ך

ט"ז סכ"ה איטר ברגלו וכו' ע' כנ"הג הגה"ט ס"ק ע"ה יד"א הג"הט ס"ק כ"א, פ"ת ס"ק כ"ד. וע' למוהרש"ג בתשו' צל הכסף ח"ב סי' ל"ח שעשו מעשה רבני שלוניקי בש' התק"ץ לחלץ בשתיהן בב"א אפי' כשאין לו אח אחר וכסדר שכתב הרב"ד בסי' ק"ח ומבלי הפרש בין מנעל ימין למנעל שמאל כי אין לנו עתה מנעל לרגל שמאל יעו"ש שו"ר מה שרמז בזה בס' ירים משה בזכרונותיו ע' יבום וחליצה אות א' וע"ע עבודת השם א"הע סי' ע"ו לענין כשיש לו אח קטן שעשו מעשה שיחלץ הקטן וע' שדי חמד מע' חליצה סי' א' אות ח"י

טו"ב סכ"ח ש"ע לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו וכו'. ע' יד"א הגה"טו ס"ק כ"ה. וע' בס' ברכות מים מדקמ"ז ואילך פלפול עצום בינו ובין מר חמיו הג' שמחת יו"ט בזה לך נא ראה

י"ח ס"ל ש"ע וידחק רגלו בקרקע, דחיפה זו אי הוי מדאורייתא ע' בס' שד"ח כללים מע' החית אות ל"ב שכתב משם ה' קרן אורה דש"וט בזה ודעתו דהוא מן התורה ואיהו כתב משם הפוסקים דהוי דרבנן יעו"ש

י''ט ס"ל ש"ע הכל בידו הימנית. מעשה שחלצה בידה השמאלית וצויתי עליו לחזר ולחלץ בידה הימנית דכיון שעדיין במושב ב"ד יתבינן הו"ל לכתחי'. אך אח"ך נסתפקתי כי לכאורה יש חשש אם תחלץ פ"ב בידה הימנית כמו רקיקה דפירוש ס' חליצה אות כ"ה ושוב התבוננתי דשפיר עבידנא. יד יוסף א"הע סי' ט"ו

סמ"ד ש"ע צריך שיכונו היבם והיבמה שתהא מותרת לזר בחליצה זו וכו'. הך כונה דבעינן בחליצה אי הוי ע"ד כונת מצוה או בדרך כונת ההקנאות עמד בזה הח"ץ בסי' א' וע' פתחי תשו' סק"לד שמחה לאיש סי' טו"ב שערי רחמים ח"ב א"הע סי' ל"ו שדי חמד מע' חליצה סי' א' אות ל"ה

כ"א סמ"ח הסומא אינו חולץ לכתחי' חומרא זו אינה אלא מדרבנן כן הכריע ה' ראש משביר בח"א א"הע סי' מ"ט מדברי כמה פוסקים וע' יד"א הג"הט ס"ק ל"ה שהביא משם ה' משא"מ ח"א א"הע סי' ל"ג שכתב די"א דהוי ספקא דאורייתא ושעכ"ז התיר מס"ס וחפשתי שם בס' משא"מ הלא היא בסי' ל"ה והתם לא חזינא כי האי סימנא רק שהתיר מטעם שאין לו אח אחר וחשיב דיעבד י"ש וע' בסמוך

כ"ב שם ת"ע ואם חלץ חליצתו כשרה. דעת הראב"ד דאם אין לו אח אחר חולץ אפי לכתחי' וכ"כ הרב המאירי בחידושיו וז"ל ומ"מ לא יחלץ במקום שיש שם חח אבל במקום שאין (כצ"ל) שם אח חולצת ממנו. ורבים מהראשונים ס"ל דאפי' לכתחי' חולץ ע' יד"א ס"ק ל"ה ומדברי מרן לקמן בס"ח סי"ו מוכח דפסק כהראב"ד וע' פתחי תשובה ס"ק ל"ט שהביא משם ה' פרח שושן דלענין הלכה אין לזוז מדברי מרן בס"ח דבאין שם אח אלא הוא מחמת סיבה תחלץ ממנו לכתחי' דכל מידי דלא אפשר כדיעבד דמי וע' ראש משביר שם דעשו מעשה רבני שלוניקי לחלץ לכתחילה הסומא אפי' ביש לו אח רק שהיה קטן באותה שעה י"ש. וע"ע בס' שדי חמד הנד"מ מע' חליצה סי' א אות י"ד

סי' ק"ע

א ס"א ש"ע כל גט שפוסל אשתו מן הכהונה פוסל יבמתו מהיבום. ה"ד בגט שנתן היבם עצמו ליבמתו דאפי' לא היה אלא ריח גט וכגון שא"ל הרי את מגורשת ממני ואינך מותרת לכל אדם פוסלו אבל אם נתן לה בעלה גט כזה אינו פוסלה ליבם וכמו שמבואר בתוס' גטין דפ"ב ע"ב ד"ה אפי' ומוה"רמ יפה בתשו' מוה"רם מלובלין ס' קכ"ג ודלא כמו שנראה מדברי ה' קול אליהו ח"ב סי' כ"ח. מאמר מרדכי קריספין דק"ג ע"א

ומיהו מחלוקת זה אינו אלא לדעת האומרים דחליצה פסולה צריכה חיזור, אך עיקר הדין נקטיה מרן כמו דרך אגב ולא השמיענו הדין בפרטות ומאי דעתו