אבני האפוד חלק א רנט

לאחיו שם דעתה על האמת היא עדיין אלמנתו של ראשון דשפיר אית לה מזונות ומה שצדד דכל שעדיין לא נשאה להקים לאחיו שם לא נכנס במקומו שתקרא אלמנתו איני רואה טעם בזה דכיון שלא הספיק ליכנס אדרבא לא יצאה ממנה שם אלמנתו של א' ואין ראיה מדברי הריב"ש דהתם שעשה מעשה שחלץ פקע ממנה לגמרי שמו של ראשון ולכך אמר דהרי היא כאלמנה שנתארסה ונתגרשה וכו' ועפ"ז לא קשייא כלל מדברי התוס' ודוק. שוב אחז"ר בא לידי ס' שמחת יו"ט וראיתי לו שהאריך להוכיח שם בסי' ביך דדוקא היכא דחלץ לה יבמה אבדה מזונותיה דהו"ל כגרשה בעלה אבל כל שלא חלצה רק שייבמה ומת חוזרת לאלמנותה הראשון ויש לה מזונות ודלא כה' מוהרי"ע בס' בית יאודה יש"ב שהביא דברי כל הראשונים בזה. ואתה דן ק"ו להיכא דמת היבם בעודה שומרת יבם ולא הספיק לחלץ דדינא הוי דניזונית משל בעלה וכבר כתבו הרב שם להדייא עי"ד

ב שומרת יבם שנשארה זקוקה ליבם שנעלם ולא נודע אם חי אם מת לית לה מזונות, מוה"ר בס' שער אשר ח"ב דכ"ו בתשו' שקודם הדרושים וחלק על רב הפוסק שרצה לדון לחייב ליורשי הבעל המזונות יעו"ש ונתברר לי שאותו הפוס' הוא הרב המובהק כמוה"ר מנחם הכהן ן' ארדוט ז"ל שהיה אז רב ומו"ץ בעיר לאריסה ואח"ך נתקבל לכב' בעיר שירון יע"א

ג אם חלתה כתב רס"ג והובא בב"י שאינו חייב ברפואתה. ומוהרח"פ ז"ל בס' סמיכה לחיים א"הע סי' ט' דס"ח פלפל הרבה בתשו' זו והעלה לענין הלכה דמסתמאא ג"ח הראשונים חייב ברפואתה משל בעל כמו שחייב במזונות ומיהו ה"ד ברפואה שאין לה קצבה אבל לא ברפואה שיל"ק וכדין אלמנה הנז' בסי' ע"ט ודלא כהרב הלבוש שפסק סתם דאין חייבים ברפואתה, והגאון מוהרי"ח ז"ל בתשו' שם סו"סי י"ד כתב שאין דברי רס"ג אמורים כ"א לאחר ג"ח הא' אבל בג"ח הא' לכ"ע חייב י"ש

ב שם ש"ע מכאן ואילך אינה ניזונית לא משל בעל וכו' וכו'. אם צוה הבעל שכל ימי מגר אלמנותה יהיה ניזונית מנכסיו ניזונית והולכת כל ימי מגר אלמנותה מנכסי המת כנה"ג הג"הט סק"ב בשם המבי"ט ח"ב סי' קכ"ד, וה' שמחת יו"ט בסי' ב"ך דפ"א עג"ד פירש דברי המבי"ט דמ"ש כן היינו בנ"ד דמה שצוה היה בעודו ש"מ ונפשו עליו תאבל ויודעת מאד דהאשה תהיה זקוקה ליבם וא"כ אע"ג דנקט לשון ב"ד דהיינו כל ימי מיגר אלמנותה הוא למעוטי תובעת כתובתה או נתארסה או נשאת אך לא למעוטי שומרת יבם דעלה קמצוה אבל באיש המצוה על אשתו בעודו בריא שאחר פטירתו תטול אשתו כל פירות נכסיו למזונותיה ופרנסתה כל ימי מגר אלמנותה ונפלה לפני יבם אז ודאי כל שהיא שומרת יבם שהיבם קיים ולא עשה שום מעשה לכ"ע אין לה ליטול כלל לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבע"פ והרשות נתונה ביד היבם לסלקה מהאי ביתא לגמרי יעו"ש כמה אר'כן הוא והעלה כן להלכה בדפ"ד ע"א

וחזה הוית לה' חקקי לב ח"א סוס"י ס"ג שכתב וז"ל וזהו דוקא כשלא צוה הבעל בחיים חייותו שתתפרנס אשתו מנכסיו ברם כשצוה שתתפרנס אשתו מנכסיו אף דהוי דשא"ק זכה במזונות והגם שתהיה שומרת יבם ולית לה כ"א ג"ח הראשונים עכ"ז זוכה מכח צוואת בעלה וכ"פ ה' החב"יב ח"ב סי' קכ"ד וה' שמחת יו"ט סי' ב"ך וה' אהל יצחק סי' קי"ג וכבר בא מנושה לידי בשומרת יבם אשר ציוה בעלה שתתפרנס אשתו מנכסיו כל ימי חייה כשהיא תחת כבוד בעלה והיו היורשים ממאנים שלא לתת לה ופסקתי שיתנו לה כפי צוואת בעלה ומה גם שהיתה תפוסה וכו' א"ד, ות"ס אנכי דייחס על ה' שמחת יו"ט מה שאינו אהמ"ר דה' שיו"ט העלה בפירוש דכל שכתב לה כל ימי מגר אלמנותה דאינו זוכה במזונות כיון דתפס בלישניה לשון תנאי ב"ד וא"כ ה"ה בנ"ד שציוה כל ימי חייה כשהיא תחת כבוד בעלה דהו"ל כלשון תנאי ב"ד דמ"ל זה ומ"ל זה, אם לא שנאמר דעובדא דאתי קמי דמוהרח"פ ז"ל היה בש"מ המצוה בעת חלייו דבהא גם ה' שמחת יו"ט מודה וכמ"ש ה' המב''יט וכנז' וזה נמי הוי נדון ה' אהל יצחק שם

והן עתה נראה בעליל ס' מקור ישראל ושם בסי' ל"ה ול"ו באו ב' תשובות מהאב והבן על פתגם דנא והוא ברור דהם המדברים על נדון ה' שמחת יו"ט ז"ל ממש דבזמנו היו ואחד האב ואחד הבן העלו להלכה דהאלמנה זוכה במזונות אע"ג דכתב לה כי האי לישנא דכל ימי מיגר אלמנותיך ואין אנחנו צריכין לחלק בין מצוה בהיותו בריא למצוה בהיותו ש"מ רק כיון דזיכה לה בתורת מתנה כונתו דאע"ג דהיא שומרת יבם הוא נותן לה זכות שתזון ותתפרנס מנכסיו כל ימי היותה תחת כבודו מבלי שתנשא לאחר יעו"שב

ה אם עדי השטר לענינו ומעידים שהבעל אמר להם בפירוש שתהא ניזונית על סדר זה אפילו בעודה שומרת יבם נאמנין וניזונית לכ"ע, ה שמחת יו"ט שם דפ"ד ע"א

ו בסדר ונוסח השטר צוואה שתתפרנס אלמנתו לאחר מותו אשר עמדו ע"ז ה' ש"יוט וה' מקור ישראל הנז' באותות הקודמות ערערו עליו מפאת דהוי מקנה ונותן דשלב"ל והמה הגבורים אסקי להלכה דכיון דהוי בלשון חייוב מהני ע"ע ולפי מ"ש אני הדל בתשו' לח"מ סי' ג' ובחידושי לחה"מ סי' ס' ור"ט גם זה מידי מחלוקת לא פלטינן ועוד יש כמה עניינים במתנתא דנא וכבר אני עשיתי אר"ש רחבה בענין זה ובכל המסתעף זה למעלה משלשים שנה משום מעשה שהיה הלא הוא בתשו' לח"מ סי' ו' לך נא ראה וקח לך משם לנדון זה.