אבני האפוד חלק א רנד

ט"ו סי"ב ש"ע לא תחלץ ולא תתיבם עד שיבאו עדים מי שבאה שמועתו מארץ מרחק והיו לו בנים כאן ומתו ולא נודע אם מת הוא קודם או הם אין לחוש לזה וחולצת. כנ"הג הג"הטו סק"מ משם המבי"ט ח"ב סי' כ"ז וע' יד"א ס"ק כ"ג מ"ש משם ה' נאמן שמואל סי' ן' ומבואר בדבריהם דאם היה ברור שמת קודם בניו הגם דבעת השמועה אצלינו ליכא בנים מ"מ בתר מעיקרא אזלינן ובשעת מיתה הי"ל זרע. מוהריק"ו ז"ל בס' יאודה יעלה חא"הע סי' ט' ומכח זה התיר לאשה עגונה שבא עדות ההיתר לאחר שמת בנה שמת בעלה מקודם להנשא בלתי חליצה יעו"ש, ואנכי הדל בהגהותי שם הנה הבאתי משם ה' דברי אמת בקונט' ח' דע"ד ע"ג שכתב להתיר בגדולה מזאת יעו"ש, והן עתה אנכי הרואה לשלשת הגבורים ח"ור אינדירני בתשו' אבי"ע סי' כ"א ב"ך כ"ג מה שפלפלו ע"ד הרבנים הנז' ע"ע

ט"ז סי"ג ש"ע הלך בעלה וצרתה למ"הי ה"ז לא תחלץ ולא תתיבם עד שתדע וכו' פסקו כר"ח בר אבין ודלא כזעירי בש"ס דקי"ט זולת בעל המאור פסק כזעירי והג"ור באה"ע סי' ה' כתב כיון דאשכחן לרבנן קדמאי שלא חששו לזה הרבה בגזרה זו ובחילוק כל דהוא דוחין אותו ראוי לכל מורה לטפל להתיר והן עתה האיר וזרח חידושי הרב המאירי ליבמות ושם כתוב שהרבה מפרשים פסקו כזעירי וכן הדין שאין לנו לעגנה כל ימיה מחשש כרוז של כהונה. הרב אם הדרך הנד"מ בחא"הע סי' ך'

טו"ב כתב הרב"י משם רי"ו דנסתפק הר"ש אם יש פתח היתר בשתדור הנאה מכהן ובש"ע השמיטו והרשב"ש בתשו' סי' תקי"ב ותקי"ד כ"כ והרב המאירי כתב שם דאם פקחת היא תקדש עצמה ותהא צריכה גט ואיפשר דלא ברירא ליה אי מהני בשתדור הנאה לכן נקט מלתא כדנא שהוא ברור. אם הדרך שם והנה היד"א בהגהב"י סק"ח רמז לתשו' הרשב"ש דסי' תקי"ב ותמה אמאי לא הזכיר הרשב"ש לרי"ו וגם לקמן בסי' קנ"ח הגהב"י סק"ח רמזה. וע' אביר יעקב סי' כ"ג דקכ"ו שהאריך בזה והביא דברי הפוס' שעלו בזכרונם תקנה זו ובתחילה אסיק דהך תקנתא שייכא דוקא ע"י צירוף דהיכא דאיכא טעם וטעמים להתיר מהנייא לעשותה סניף אבל בתקנה זו לבר אין לסמך עליה ושוב עמד ע"ד הרשב"א וחידש בטובו דמ"ש רי"ו בשם הר"ש הוא על הרשב"ש והן דברי המעתיק שהעתיק מ"ש בסי' תרי"ב וכיון דמארי שמעתתא מפשט פשיט"ל בסי' תקי"ב להתיר איפשר דגם רבני האחרונים מודים להרשב"ש לסמך על זה אפי' בלי טעם אחר והעלה דצריך להתישב למעשה יש"ב

ס' זקן

א ס"ד ש"ע נפלה לפני יבם מתנכר יש מי שמתיר אם היה מתנכר כשנשאה אחיו ואין לסמך עליו, ע' אביר יעקב סי' ל"ז מה שפלפל בסברות אלו והנה הסברא הא' ס' הטור בשם רב יאודאי גאון והרב"י התמרמר ע"ז הרבה ודבר קשות על מי שמורה כן ומר הוא דקאמר דרי"ג מאור עינים היה וכתבו תלמידיו בשמו מה שלא עלה על דעתו וכו' והן עתה ראיתי בתשו' הגאונים שבס' שערי צדק ש"א סי' ג"ן שהובאה סברה זאת בשם רב הילאי גאון ז"ל והוא לא היה מאור עינים וכבר התעורר ע"ז הרב המגיה בס' ש"ץ שם וע' כנ"הג הגהב"י סק"ה שרמז למוהרשד"ם א"הע סי' קצ"ט שכתב אנו אנשי ספרד נהגנו איסור עפ"י רבותינו הקדושים ובפרט מוהר"י בן חביב ז"ל. עתה נד"מ ממש ס' זרע אנשים תשובות מלוקטות מרבני הפוס' ושם בא"הע סי' נ"ג נדפסה תשו' מוהריב"ח והובא שם לשון ההסכמה (אשר כבר באה גם בס' פע"א ח"ב סי' פ"ב) שהסכימו רבני שאלוניקי ועל ראשיהם מוהריב"ח בגזרת התורה שכל איש ישראל היושבים בעיר הזאת (שאלוניקי) וכל מי שיבא מכאן ולהלאה ישמר ויקיים הוראתינו זאת שכל יבמה שיהיה לה שום זיקה אפי' מי שנשתמד או נאנס קודם הקידושין זאת היבמה תהיה אסורה לעולם עד שתחלץ או תתיבם ולא יהיה שום בר ישראל רשאי לקדש אשה כזאת וכל עד או ש"ץ שימצא באותם הקידושין יהיה מנודה ומופרש ומובדל מעדת ישראל ויהיה פסול לעדות וכו' החותמים ביום ך' שבט ש' הרע"ד בכאן בשאלוניקי. עובדי עבודת הקדש בכל העיר הזאת יצ"ו יעקב בן חביבי שלמה טאייטאצאק אליעזר השמעוני ואח"ך חתמו כל א' וא' לבדו. הרב יאודה בנבנשת, הרב יוסף פאסי, הרב מאיר בן עראמה הרב יוסף בכמוה"ר שלמה טאייטאצאק הרב לוי בן חביב הרב שמואל עוזיאל. ה' כסלו השט"ו אברהם סיראלוו, ע"כ מבואר דדור אחר דור קבלוה וקימוה. וע' בס' עבודת השם חא"הע סי' ז' דס"ג ע"א שדקדק מדברי הפוס' דעכ"ז היכא דאיכא סניף אחר להתיר אז תפסינן ס' ר"י גאון וסיעתיה דס"ל דמשומד מעיקרו אינו זוקק י"ש ובס' שער אשר חא"הע סי' ח"י

ב אף למ"ד דיש זיקה ליבם משומד אי הזיקה הוי מדאורייתא או מדרבנן במחלוקת הוא שנוי בדברי הפוס'. ה' עבודת השם דס"ב ע"ב

ג אם היבם אינו בעיר וגם היא אינה יכולה לילך לעירו דהאיכא תרתי השמד והעיגון יש לעשות מעשה לפוטרה בלי חליצה לס' מוהרד"ך ואין כן דעת הרשב"ש. ע' כנ"הג הגה"ט סקי"ג וע' עבודת השם שם דליכא למהדר אשרייותא דשמא מת י"ש ובס' שער אשר שם.