אבני האפוד חלק א רמו

בדבריו וזה הוי כדי שיכופו אותו להוציאה ושתגבה הכתובה ודעת הר"אש ודע' דאף תוך יו"ד שנים נאמנת ומיהו מפסדת כתובתה. אך ר' ישעיה הראשון בס' המכריע סי' מ"ה כתב דלדעתו מהני כל שבאה בטענה אפי' תוך יוד שנים לכפותו ולגבות כתובתה ובהכי מיירי הש"ס ושסברתו מצאה בתשובות ושאלתות רב אחאי גאון ס' תולדות יצחק עי"ד וז"ל ה' המאירי בפסקיו על סוגייא דיבמות דס"ה מה שכתבנו בשם גדולי הדורות שכל שבאה להתגרש מחמת טענה צריך שהיית יוד שנים ויוציאה שלא בכתובה גדולי הראשונים שבגירונא פירשוהו בשהיית יו"ד שנים אלא שגובה כתובתה ובשאלתות פירשו שאף בתוך עשר יכולה לטעון כן וגובה כתובתה הואיל ובאה להתגרש מחמת טענה והדברים מתמיהים שא"כ כל אחת נותנת עיניה ובאה מחמת טענה אלא ודאי שלא בכתובה ע"כ. ודעת ריא"ז הובא בש"הג כ' הב"עי כדעת ר' ישעיה מז"ה. וע' כנ"הג הג"הט ס"ק כ"ד שכתב דה''רם אלשקר בסי' פ"ט ביאר כל הסברות ושמוהרי"בל בח"ג סי' ג' וק"ג עמד בזה ואינם תח"י הספרים האלה להשתעשע בניבם ובשכליהם

טו"ב ס"ז ש"ע אם טוענת שאין לו ג"א וכו'. מעשה בא לידינו בטבת התרס"ה באשה אחת שטוענת על בעלה שאין לו גבורת אנשים והוא מכחישה והוכרחנו לבדק את שניהם על יד הרופאים וענו ואמרו שאף שבאיזה פעם דחק ונכנס והשיר קצת בתוליה מ"מ כעת אינו בגדר איש כמו כל האנשים ואיפשר שבמשך זמן יתרפא. והיא יושבת תחת תומ"ר ורוצה שיגרשנה בעלה ולא בררה אם טענתה היא דכלה למה נכנסת לחופה? או דבעייא חוטרא לידה

? הנה אע"ג דבכ"הג לא שייך מה שנחלקו הפוס' אי נאמנת האשה בזה או"ל ואם יש לחלק בין תובעת גט או כתובה וכמבו' בא"הע סי' קנ"ד מאחר דהכא כבר יש מכתב תעודה מהרופאים שאיננו בגדר איש ולא מפיה אנו חיין והו"ל כשניהם מודים דהתם דינא הוי דיוציא ויתן כתובה מ"מ לא יבצר מהמחלוקת אי צריכה גם בזה לבא בטענת בעינא חוטרא לידה או לא בעייה טענה. ואף בבאה מחמת טענה יש מהפוס' האומרים דאין כופין אותו בשוטים ואפי' בנדוי וכיוצא רק בדברים מה גם דאיפשר שיתרפא וכמבואר כל זה בשורש הדין בב"י ובאחרונים וכבר גדול אדונינו הרש"דם בחא"הע סי' ק"ג מסתמיך ואזיל אכתפיה דהרש"בץ שהביא ב"י וכתב וז"ל משמע שאפי' בברור לנו האמת אם טוען שיש לו רפואה שאין כופין אותו לאלתר אלא ראוי להמתין ימים ומצאתי בתשו' מורי ה' הגדול כמוהר"לבח שכתב ע"ע כזה וז"ל ואפי' אם כנים דבריו רחמי שמים מרובים ולא תמהר להפריד בינה ובין אלוף נעוריה וטוב לה שתמתין ב' או ג' שנים ואולי תזכה לבנות מבעלה מכל זה נראה בעיני שאפי' בידוע הדבר שאין לבעל ג"א כעת שאין לכוף לגרש לאלתר עד שיראה שתוחלת ממושכה אין לה ע"כ ומי יבא אחרי המלך ובודאי שתשב עד שתפייס וע"ע לה' החב"יב בס' דינא דחיי ח"ב דע"ב ובס' בעי חיי חא"הע סי כ"ג (אח"זר בא לידי ס' בני בנימן וראיתי לו בסי' ל"ה שהר"הג מוהר"יא האריך ועמד על תשו' הב"ח הלזו י"ש)

אך מה שיש לעמד הוא בענין המזונות מה יהיה באלו הימים. דאם נכוף לבעל שיזון אותה והיא בבית אביה יטעון הוא שתבא לביתו ותחיה עמו ותזון ותתפרנס דאין האיש חייב במזונות אשתו אלא כשהיא עמו וכמ"ש מו"רם בהגה סי' ע' סי"ב. והאשה טוענת דלא איתדר לה בביתו כל עת שהם אינם יכולים להזדקק זה עם זה ודי לה הצער שהיא ישבת אלמנת חייות והכל יודעין כלה למה נכנסת לחופה לא לשבת תחתיו והוא יתעסק ברפואות וכשיתרפא תלך לביתי אך כל ימי היותה תחת רשותו תתן לה שכר מזונות. ונראה דבזה הדין עמה דאעיקרא כיון דאיכא פוס' דס"ל דכופין אותו להוציא נפקא היא מכלל מורדת והרי הרמ"בם דלס' הפוס' איהו ניהו מכת הסוברים דאין כופין להוציא כתב בפט"ו מה' אישות דמגלגלים עמה בדבר זה ואין כופין אותה לישב ואין דנין אותה דין מורדת וכיון שאינה מורדת חייב לזונה. וכיוצא בזה מצאנו לה' עדות ביעקב בסי' ל"ו על אשה שתובעת על בעלה שהיא משמשת עמה משכבי זכר ואחר שהאריך שהיא נאמנת כתב שם בד"פט ע"א דמאחר דאיכא פלוגתא דרבוואתא לא כייפינן ליה בשוטים רק לאיים עליו בדברים ושוב בד"ץ ע"ג כתב וז"ל מילתא דפשיטא דכל אשה שבאה בטענה למרדה בבעל מטעם כל הפוס' דלאו מורדת מקרייא ואינה בשום אי וב וקנס הנשים המורדת באלוף נעוריהם וכו' וא"כ הרי הוא חייב בכל ובמזונותיה כדין כל איש עם אשתו העומדות תחת בעליהן עד שיפשרו אותן בגט כשר והילכך אשה זו דנ"ד דלא הוה מתדר לה בהדי בעלה עבור כל אותן המעשים המכוע' שהיה עושה עמה תדיר וכו' ודאי דחייב ליתן לה מזונות באשר הוא שם כמ"ש מוה"רם בתשו' הובא במרדכי פ' בתרא דכתובו' והביא ראיה לדבריו ע"כ וכן ראיתי למוהרי"מט בא' סי' קי"ג בנדון נראה דאחר דחש לס' ראב"יה שלא יכופו לגרש כתב דמזונות יש לה כל זמן שאינו מוציאה בגט והיא בבית אביה י"ש. ואין לומר דנדון עדו"בי שאני דלא הוה מתדר לה בהדי בעלה מפני רוע מעלליו וכן בנדון מוהרי"מט מש"אכ בנ"ד דעיקר הטעם הוא דכל שאינה מורדת חייב לזונה והא בנ"ד אינה מורדת וכמ"ש בשם הרמ"בם ז"ל. וכן ראיתי לה' פתחי תשו' בסי' קנ"ד ס"ק ט"ז שהביא משם ה' נו"בי מ"ת סי' פ"ט שעמד בנד"ז בעצמו ואחר שהעלה שימתינו איזה זמן ובתוך כך יעסק הבעל ברפואות אולי יש תרופה כתב דבמשך הזמן