אבני האפוד חלק א רמב

ג ס''ב ש"ע נתיחד עמה בפני ב' עדים וכו' חוששין לו שמא נבעלה אם אומר שלא בעל. ע' כנה"ג הג"הטו סק"ח שהביא משם ריא"ז ומוהרי''מט דנאמן ושמוהרא"דב לא מלאו לבו להתיר וע' ד"א סק"ו וע' לה' באמ"ח חא''הע סי' כ"ד דכפי דעתו יש עם ס' ריא"ז רעים אהובים

ד שם הן הן עדי יחוד וכו' יחוד זה צריך שיהיה בדלתות נעולות במנעול הלא"ה לא הוי יחוד, רב אחד הו"ד בתשו' שערי רחמים חיב א''הע סי' ט"ז דע"א

ה ס"ה ש"ע לא אמרו חזקה זו דא"א עושה בב''ז אלא באשתו שגרשה או במקדש ע"ת וכו'. ע' לעיל סי' כ"ח סט"ז דאמרינן הכי גבי קדש במלוה ובעל סתם וכן בסי' ל"א גבי קדשה בפחות מש''פ ובעל ובסי' ל"ח סל"ה ענין מקדש ע"ת ושרש דבר בכתובות דעידו ורב א' בדורינו נסתפק והובאה תשובתו בס' שערי רחמים שם אי דוקא בהנך תלתא הוא דאמרו חז"ל אין אדם עושה בב"ז אבל במקדש בשאר קידושין הפסולים כגון בעדים פסו' או בע"א וכיוצא בזה ל''א לשם קידושין בעל או"ד בכל מיני קידושין כסו' אמרינן לשם קידושין בעל ונקטו אלו לדוגמא ואחר שפלפל בענין העלה שם בדס"ט ע"א דהנך ג' דינים ל"ד ואינם חלא לדוגמא מיהו הרב המחבר שם בסי' טו"ב חלק עליו וכתב דדוקא הנך תלתא ולא כן בשאר קידושין הפסולים י''ש

ו מקדש בקידו' פסולין דאחר שבעל בא בטענה דלשם קידושים הראשונים בעל ולא היה כונתו לקדש בביאה נאמן וא"ץ גט הרב הפו' הנ"ל כתשו' שע"ר שם

ן' ל"א לשם קידושין בעל אלא דוקא היכא דכיון לקדשה בביאה זו אבל אי בועל אדעתא שהיא אשתו ואינו מכוין לזנות לא סגי בזה לומר דקנה אותה בבעילה הרב הנ"ל שם וכ"כ ה' המח' שם

ח כל שבבעילתו קעביד איסורא יהיה מדאורייתא או מדרבנן ל"א אין אדם עושה בב"ז, הרב הנז' שם בדע"ב. סי' ק''ן

א ס"א ש"ע ואם נשאת בו תצא והולד ממזר. דוקא הולד שולד בין נישואין דב' לגירושי הא' אבל אם גרשה הראשון ונשאה ב' ואח"ך ילדה חין הולד ממזר כנז' מדרבנן ומותר לבא בקהל, כנ"הג הגה''טו סק"א בשם כמה פוסקים ומהם ה' המאירי. והכנ"הג שם נרגש דדבר זה מידי פלוגתא לא נפקא מכח ס' התוס' והרא"ש והעלה דע"כ לא נחלקו אלא ראשה שהלך בעלה למד"הי אבל אשה שזנתה עם אחר בעודה תחת כעלה או נשאת במזיד ואח"ך נתגרשה מבעלה ו לדה עם הב' לכ"ע הולד מן הב' כשר לבא בקהל דוק שם וכ"כ בסי' י"ז הגה"בי ס''ק תקצ"ה בשם כמה פוסקים וע' להיידא לעיל סי' י"ז הגה"בי ס"ק תשכ"ט שכתב דאף באשה שבמזיד נשאת לאיש אחר וזנתה עמו וגרשה הא' וילדה מב' אם אותו הולד כשר לבא בקהל ואינו אפי' ממזר מדרבנן מידי מחלוקת לא יצאנו עי"ד ומבואר דל''ד אם גרשה וה"ה אם מת בעלה הא' דשוין ננהו מיתה וגרושין ומ"מ ע"כ לא נחלקו אלא אי הוי ממזר מדרבנן או לא אבל מדאורייתא לכ"ע אין כאן ממזרות

האמנם כל קבל דנא מצאתי ראיתי בתשו' הגאונים הנקראות שערי צדק ש''א סי' ח' שנשאל על אחד שארש אשה והיה לו אח ואותו האח הרשע פיתה ארוסת אחיו ועבר בה עברה ונתעברה וברחו ונולדו לו בנים ממנה ובכך מת הארוס ולאחר כמה שנים מת הנואף והניח בת אחת ויש ספק אם בחיי הארוס נולדה או אחיך ואע"פ שהוא ודאי לאחר מיתת הארוס כשרה או פסולה ובאה התשו' בסי' י"ד וז"ל כל ביאה שבא עליה בכרת עומדת וערוה דאורייתא היא לדידיה ואפי' מת אחיו ולאחר שבא עליה ביאה אחת עומדת עליה בכרת ונאסרה עליו לעולם וכל הולדות שמוליד ממנה כולם ממזרים גמורים הם ואין להן הנאה בקדושין שקדשה ואותה הבת ממזרת גמורה היא ככל ממזרים שבעולם ומי שאמר כשרה היא ואין ממזר מיבמה (יבמות דצ"ב ע"ב) טועה הוא וכו' אבל לענין אשת אח ישנה באזהרת ערות אשת אחיך לא תגלה וישנו בעונש ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא וכו' ואינה כשרה לבא בקהל עכ"ל וה"ז דומה בדומה לנד"ז דהא התם לא היו בנים לאחיו והיתה מותרת לב' אחר מיתת הראשון ואדרבא היה לו ליבמה ואסרה הרב עליו משום דמעיקרא היתה אצלו באיסור כרת ונשארה באיסו' לעו' ופשיט לה דהבת היא ממזרת גמו' ומפשטייות דבריו מוכח להדייא דאפי' אם ברור לנו שנתעברה אחר מיתת האח עכ"ז היא אסו' לבא בקהל מדלא השיב על שאלה זאת ובאמת הדבר ק' להבין דמה זה ועל מה זה תהיה ממזרת גמו' מאחר דבשעת ההריון היא לא היתה לא ממח"כ ולא ממחוייבי מב"ד וצ"ע

סי' קנ''א

א ס"א ש''ע אם לא נשאת עדיין נאמן ויגרשנה עכשיו. הרמב"ם פיו"ד מגירושין דין י''א כתב ויתן לה הגט בפנינו וע' ג"פ סי' קכ"ז סקי"ד מטה לחם סי' ליה

סי' קנ"ב

א סי"ב ש"ע אשה שיש בידה מעב"ד וכו' האחרונים נבוכו ליישב מאי דק"ל ממש''ל סו"סי קמ"ב בהגה ע' פתחי תשו' סקי"ט. שבט בנימן סי' קע"ה, חוקי חיים סי' ח"י, שער אשר חא"הע סי' כ"ז, ובתשו' כ"י לנהירו דעיינין מוה"רא חזן נר''ו בע"ס תעלומות לב ששלח לי בשנת התר''סא ויעו' עוד כמז"הג שלי סי' ס"ט.