אבני האפוד חלק א רמא

ממנו שלא תתאבל ולא תלבש שחורים וכו' שכתב בגליון הטור מטהרת י"הק וז"ל וכל זה באשה שנעלם בעלה אמנם אשה שנתגרשה בגט ש"מ ומת בעלה איכא למימר דאין למנוע ממנה שום דבר משום שמא תנשא לכהונה דשמא יאמרו אלמנה היא ולא גרושה מכמה טעמי חדא דהתם החמירו משום איסור א"א אמנם הכא אין להחמיר כ"כ אבל אכתי י''ל דהכא איפשר שישאנה אחיו שלא במקום מצוה ועוד דגירושין קלא אית להו. אמנם האמת היכא דאיפשר למנוע ממנה מכל אלו עדיף טפי וכן הסכים עמי מו"הר נר"ו וע' לקמן סי' קנ"ד בב"י א"ד ז"ל ודברי הרב"י שציין היינו דברי מורים דפה, ומיהו מבואר מדברי הרב דאם א"א למנוע ממנה אפי' האבלות דשבקינן לה לפי רצונה היפך דברי הרבנים הנ"ל. ואחר החיפוש ראיתי להדב"מ א''הע סי' ס' שהביא דברי הכת"י הנ"ל ולא ידע מי בעל דברים. ואצלי נתברר בירור גמור שמיד ה' נאמן שמואל יצאו הדברים ושם הביא משם הכנ"הג בהג"הט סק"ה שכתב דהמנהג לבכות ולצאת אחר המטה

קמ"ו

א' ס"א ש"ע המגרש את אשתו לאח"ז, קבוע וכו' כיצד האומר לאשתו ה"ז גטך ולא תתגרשי בו רלא לאחר ל''י וכו' ה"ה אם אמר לה ה''ז גטך ולא תתגרשי בו עד שעה א' קודם מיתה עד ולא עד בכלל ואזי תהיה מגורשת בו ממני דהוי גט מעלייא ובלבד שלא יתיחד עמה ולכי מאית הוי גטא, והימים שבנתיים לדעת רשיי הוייא ס' מגורשת ולדעת כל הפוס' הרי היא כאשתו לכל דבר, ק' באר מים חיים ח"א א"הע סי' ז"ך

קמ"ז

א ס''ב ש"ע וכן אם התנה ע"פ קודם כתיבת התורף ה"ז ס' גירושין, ה"ד כשהתנה הבעל אבל לא כשהתנה האשה ומעשה היה במתגרשת דבעוד שעדיין לא נגמר כתיבת התורף אמרה לבעלה בפני, ב"ד דאינה מקבלת הגט אם לא בשיתן לה הבעל חפץ פ' והבעל הסכים לדבריה ולא חשו לה יען דהתנאי בא מצדה אך עמדו מנגד דברי הכנ''הג בסי' קמ"ג הג"הט ס"ק קע"ב דעתה דיש חרג"מה שלא לגרש בע"כ דיש כח בידו לבטל הגט מיהו בכגו''ד דהיא לא חזרה מלהתגרש רק דשאלה אשה חפץ פ' לכ"ע הגט כשר אף דדבריה היו קודם התורף ה' מטה לחם סי מ"ג

סי' קמ''ח

א ס"א ש"ע מי שכתב לגרש את אשתו ונמלך ולא גרשה ונתיחד עמה אחר שכתבו לא יגרשנה באותו הגט וכו' ע"כ ל"א הכי אלא במקום דאיכא למיחש שמא תתעבר ויאמרו גטה קודם לבנה אבל היכא דליכא למיחש להם לא ולכן במעשה שהיה באיש שנשא בתולה וזה כמה שנים לא יכול לבא עליה כי הוא קשור והסכים לגרש ונסדר הגט להוליכו הוא בעצמו למקום אשתו ובבואה שמה נמצא מי שאמר לו תוכל להתרפא ונמלך לגרש ושהה עמה זמן זמנם ומנסה עצמו בה היוכל לבועלה וירא כי לא יכול ובא לגרש בגט זה דשפיר מצי לגרשה לכתחי' חכם א' הוב"ד בתשו' באמ"ח ח"א א"הע סי' כ"ד והרב המח' שס כתב דיפה דן אך בתנאי דבשעת נתינת הגט יודו שניהם שלא בעל ותבדק האשה אם נמצאת בתולה ואז תתגרש בו לכתחי' בכה"ג דלאו בר בעילה הוא (אם א"א בנקל לכתב לה גט אחר מהיות טוב) אך אם האשה מכחישתו אף דנמצאת בתולה אימור בעל בהטיה וכ"ש אם נמצאת בעולה דאז הגט פסול מדרבנן יש"ב

ב מדברי רש"י בפ' הזורק דע"ט מתבאר דאפי' אם שהתה ג"ח וראינו שלא נתעברה דליכא למיחש שמא יאמרו גטה קודם לבנה עכ"ז לא יגרש דלא פלוג רבנן ה' באמ"ח שם

ג שם ואם גרשה תנשא בו לכתחילה. ע"כ ל"א דתנשא בו אלא דוקא בנתיחדה פ''א אבל אם שהה עם אשתו כמו שהיה פשיטא דהוי גט פסול ולא תנשא בו דודאי איכא ביאה, ה' באמ"ח שם ועע"ש חילוקי דינים בזה וע''ע לו כסי' ז"ך דע"ח פלפול עצום בעיקר דין זה

ד שם ש"ע ומסרו מידו לידה וכו' הא דמחלקינן בנתנו לה קודם יחוד יעו' בטור וב"ש היינו דוקא בנותנו סתם אבל אם התנה הבעל בשעת נתינת הגט תהא נאמנת עלי לומר שלא בעלתי אף דבא עליה ואיכא ודאי ביאה ל"ח לבטול וחם גירש בו תנשא לכתחי' הבאמ"ח בסי' ז"ך שם

, ה ט"ב ש"ע כל המגרש ע"ת ה"ז לא יתיחד עמה וכו' בטור כתוב ואם פירש שלא יחול הגט עד שעת מיתה ונתיחד עמה בנתיים בעדים וכו' ואז ליכא למיחש לשמא בעל לשם קידושין וכו' וכתב מרן בב"י שזה פשוט וכו"ג ע' באמ"ח שם דע"ו שכתב דלדעת רש"י הוייא ס' מגורשת ומשום דהוי יחידאה לא חש מרן להזכירו י"ש

סי' קמ"ט

א ס"א ש"ע המגרש את אשתו וחזר ובעלה קודם שתנשא לאחר וכו' אם בא על גרושתו לאחר שנשאת לאחר ונתלמנה אי אמרינן אין אדם עושה בב"ז. ע' כנה''ג הג"הטו סק"ב, יד"א סק"ב, חק"ל א"הע סי' כ"ו וע' לקמן אות

ב שם בהגה או שגלוי לכל שבא עליה, עמ"ש בזה רב א' הוב"ד בס' שערי רחמים ח"ב סי' ט"ז דע"א דזהו היפך כל הפוס' דבעינן עדי יחוד ונדחק לפרש דבריו זה המחבר שם בדע"ו השיגו.