אבני האפוד חלק א רמ

הפחיד את אשתו שיברח מפניה ויניחה עגונה לכן מסרה מודעא בפני עדים שאינה מוחלת קנסה רק תתבענו אחר שיגרשה וקנו מידה שמחלה הקנס אח"ך נכתב הגט וניתן לה והיא אמר ע"ת שלא יהא לה אצלו קנס וא"ל הבירורים כן יהיה אלא שאין אתה יכול לומר זה התנאי בעת נתינת הגט אחר שניתן לה הגט חזרה לתבוע ממנו הקנס ע"פ המודעא אם נתקיימה מחילת הקנס הוי גט ואם היא חפצה לתבוע ע"פ המודעה שעשתה ונאמר דהמודעא מהנייא אזי הגט אינו גט. הגאון מוהר"י אבן מיגאש בתשו' סי' קכ"ג

ב גירש את אשתו על תנאי אך הוא אינו בקי במשפטי התנאים ואמר למסדרי הגט איני רוצה לגרש אלא על תנאי זה ומסדרי הגט טעו ולח כפלו את התנאי הוי תנאי גמור ואם לא נתקים התנאי אינה מגורשת. הרדב"ז בחדשות ח"א סי' תקמ"ג ורמזו ה' פ"ת בסק"א וכ"כ מוהר"ר דניאל איסטרוסא ז"ל בע"ס מגן גבורים בתשו' הנדפסות בס' ירך אברהם סי' א' דנ"ו ענ"ד

ג שם ש"ע כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת. ע' ב"ש סק"א מה שהשיג להב"ח שכתב דבתנאי אם אינו יכול לבטל התנאי אא"כ יוטל הגט ממנה וכו' יעו"ש וע' חסדי דוד בביחו' על תוספתא דגטין דלק"ט ע"ד דסייע ס' הרב"ח מדברי הרמב"ם עי"ש

ד ס"ב ש"ע ואם אמ"ל מעכשיו וכו' אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאי וכו' בטור בסוף הסימן הביא שכ"ד הרמב"ם ושהעיטור כתב שיכול וע' כנה"ג הגה"ט ס"ק ק"ד. יד"א ס"ק ס"ה וע' חק"ל סי' נ"ו שהאריך לבאר סברות הראשונים בזה אחת אל אחת יש"ב ה סט"ו בהגה ואפי' לא התנה עמה בפירוש וכו' ע' כנ"הג הג"הט ס"ק ע"ח. יד"א הגה ט ס"ק ע'. הון יוסף סי' כ"ד מה שפירש בדברי המרדכי

ו מי שנתן עיניו באשה אחרת ומחמת חשקו בה בקש מריבה עם אשתו עד שנתגרשה וב"ד גזרו עליו שלא יקח את האשה אשר בסבתה גרש את אשתו אשת נעורים. עמד בזה הר"הג בס' חיים ושלום ח"א סי' י"ב וכתב דאם נראה לב"ד לגזר משום מגדר מילתא והיכולת בידם לעכבו שלא ישא האשה ההיא יכולים הם חבל אם אין יכולת בידם והוא בא לישא אותה מה מקום לגזור ולאסר דבר המותר כשלא יבא בידינו לעכבו ודלא כה' אדמ"ק בח"ב סי' ב' יש"ב ורמז עצמו בס' רוח חיים בסי' זה ורמז ג"ך לה' נדיב לב ח"ב סי' ב' וע' עבודת השם סו"סי ד' הן עתה נד"מ ס' שערי רחמים ח"ב ושם בחא''הע סי' י"א עמד ע"ד דרבנן שני צנתרות הזהב הנ"ל וכתב דבנ"ד דעדיין לא גירש את אשתו יש לאסר את הכנויה על הבוגד שלא ינשאו זל"ז לעולם ועי"ז איפשר יכוף כאגמון ראשו להתנהג עם אשתו כהלכת גוברין יהודאין ובהא אפי' הרבנים הנז' יודו יש"ב

ז סט"ז א"ל ע"מ שלא תנשא לפ' וכו' ואין תקנה להתירה אא"כ יקדשנה וכו', ע' כנה"ג הגה"ט סק"פ. יד"א ס"ק מ"א וה' חק"ל סי' נ"ו האריך בענין זה רחיב רח"ב יעו"ש

ח שם ש''ע ואם נשאת לו וכו' אם נתקדשה לבד לא מקרי שבטל התנאי. כנ"הג הגהב"י ס"ק ע"ו משם המבי"ט ח"א סי' של"ג ושמרן ב"י בתשו' חולק למעשה. וע' שער המלך פ"ח מה' גירושין הלכה י"ב שהכריע מדברי התוס' דגם בקידושין בטל התנאי. וע' פ"ת סקי"ד וה' חק"ל בא"הע סי' נ"ו דקכ"ו ה''ד ה' שע"המ וחלק עליו וכתב דאפי' אם נתקדשה ונכנסה לחופה ולא נבעלה לא עברה על התנאי היפך דברי הפוסקים שכתבו דבנכנסה לחופה מקרי שעברה על התנאי וירד לחלק בין כשא"ל ע"מ שתנשאי לפלוני לאומר לה ע"מ שלא תנשאי ומ"מ כתב דלא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה י"ש בדקכ"ץ ע"א

ט א"ל ע"מ שלא תנשא לפ' ואח"ך מחל לה התנאי אי מהני ע' תשובת הרשב"ש סי' ר"ז, וע' חק"ל שם מדקכ"ז ע"ג ואילך פלפול עצום בזה

סי' קמ"ד

א ס"א ש"ע אמר לה וכו' שאין אונס בגטין עב"ש סק"א דאע"ג דבכה"ג א נס מהני הכא הפקיעינהו רבנן לקידושי מיניה י"ש, ומ"מ אם קדשה אחר מקודם הגירושין ל"א אגלאי מלתא למפרע דאשה זו לא היתה א"ח וחיילי הקידושין דכיון דבשעה שקדש לא הוה מצי לקדש אין במעשה שלו כלום, יד יוסף הנד"מ לא' מרבני גאליצייא בא"הע סי' ה' וע' להגאון פ"ת סק"א מ"ש משם הגאון פנ"י דמסייע ליה להרב הנז' ועמ"ש לעיל בסי' טו"ב על ס"ב

ב ס"ה בהגה לא נתנו לה מיד אחר יב"ח אלא אחר זמ"ר וכו', ע' כנה"ג הגה"בי סקט"ו, יד"א ס"ק ט''ו. פ"ת סק"ז תשו' מוה"רי פאראגי מהמה ז"ל הנד"מ סי' ע"ה. סי' קמ"ה

א ס"א מור"ם בהגה אשה שנתגרשה על תנאי וכו' אין איסור בדבר אם רצונה לבכות עליו וכו', ע' פ"ת סק"ז משם הפוס' דדוקא לבכות ולצאת אחר מיטתו התיר הרמ"א אבל לא ללבש שחורים וכ"ש שלא להתאבל עליו ז' ושלשים עי"ד וכ"כ ה' זל"א א"הע דפ"ר ע"ב לענין כשהיו הקידושין על תנאי עי"ש משם ה' גור אריה. ומצאתי מכ"י של הרב שמואל יצחק ז"ל בע"ס נאמן שמואל ע"ד מרן ב"י בא"הע סי' י"ז שכתב דיש למחות לאשה שנתעלם בעלה ולא נודע