אבני האפוד חלק א רלט

הגם שהיה רב מפורסם נודע בשערים שמו וחתים בגושפנקא דמלכא עכ"ז לא סמך לבו להתיר אם לא בהצטרפות סברת רש"ל ודעימיה

כי מן הבא"ר תס' אנכי על מה שראיתי לה' שדי חמד במע' גט סי' א' אות ל"ז ומ"ה שהביא משם הגאון ש''ומ במ"ג ח"א סי' קצ"ד שנשאל באשה שהוחזקה בא"א ואומרת נתגרשתי במקום פ' ואין בידה שום מעשה ב''ד אם יש לסמך על הטיליגראפ שהרב כותב שנתגרשה שם או"ל ודעת הרב השואל דאין לסמך על הטיליגראף דאין דבר שבערוה פחות מב' והרב חלק עליו דשפיר יש לסמך על הטיליגראף וכתב עליו וז"ל תמיהני על דבריו למה האריך כשבא על טיליגראף ולא כשבא מכתב על ב"ד שבזה מעשים בכ"י שנאמנים אף שאין מכירין הקייום וכו' ואף להט"ז זהו דוקא שבא כתב ואינו מקוים ויש לחוש לזייוף והיא בחזקת א"ח ולא מהני מפי כתבם לכן צריך שיהיו ג' אבל בבא ע"י הב"ד או על הטיליגראף דאנן סהדי שלא נזדייף וערכאות לא מרעי נפשייהו בפרט דהוי מילתא דעבידא לגלויי פשיטא דל"ח לשום דבר וכו' י"ש. ואין ספר שואל ומשיב עמדי לראות הדברים בשרשן דלפי ק"ד דבריו מוקשין ועומדין דאילו היה דחתימת הרב המפורסם לבד מהני ובאים אנו לחוש דלא ידעינן בודאי חם היא חתימתו אזי שייכי שפיר דברי הרב אכן למאי דקמן דלפי מאי דהוכחנו חתימת הרב יחידי דלא מהני מטעם דאין דבר שבערוה פחות מב' ולא מטעם זייופא אשר ע"ז הוא דחשש הרב השואל שלא לסמך על טיליגראף א"כ מה נועיל כי הוא חמת וערכאות לא מרעי נפשייהו. וגם לסוג מפיהם ולא מפי כתבם לא מהני מידי טענה זו והדבר פלא על ה' שד"ח דלא העיר כלום בדברי הרב ש"ומ וגם לא זכר שר דה' פתחי תשו' אין דעתו נוחה להשען על עדות הרב יחידי בעניינים אלו וכנז', ואל תשיבני ממה שנמצא בס' גנזי חיים ע' גט סי' מ"ג זכרון עדות להאשה המתגרשת בחתימת הרב לחודיה דאיפשר דהתם קאי שהאשה המתגרשת לא היתה מוחזקת למקום הליכתה בא"א ורצתה להוליך עמה זכרון עדות שהיא פנויה דאז אפי' ע"א בכתב מהני וכמ"ש ה' פ"ת שם והטו"ז קחי היכא דמונכת הכתב למקום שהיא מוחזקת לא"א ודוק וע"ע בס' גמי חיים סי' כ"ו נוסח מעב"ד לאשה מעיר אחרת במעמד ג'. שו"ר לכב' רחומ'חי מוהר"אח נר"ו בס' נוה שלום סי' קנ"ב שהביא דברי הש''ומ ותמה עליו כמש

העוד לנו מקום נלו"ן בדברי הג' ש"ומ והוא דבמע"בד שנתגרשה צריך לכתב בתוכו דהבעל בתחי' כל דבר בטל כל מודעות ושלא מסר שום מודעא ושהסופר כתב הגט לשמו וכו' ושה"בד התירוה לי שא כמו שתראה הנוסח בס' כנ"הג סי' קנ"ד ס"ק פ"ג. יד"א דקל"ו, לח"ש, דקנ"א, שדי חמד סי' א' אות י"ח, וכתב ה' ראש משביר שם דדברים הללו ניתנו ליכתב מדינא יעו"ש. וא"כ איך נוכל להתיר ע"י טיליגר"ף דהוא מן הנמנע לכתב כן ודוחק לומר דכל הדברים האלה נכתבו בטיליגראף דלא ראינו דהרב גילה אוזן מזה. סו"ד שדברי ה' ש"ומ אם הדברים כמו שהעתיקן ה' שד"ח צריכין אצלי תלמוד והגם דבמע"בד שבס' גנזי חיים בסי' מ"ג לא היה כתוב כדברים האלה חבל כבר כתבתי דאותו הזכרן עדות לא היה ניתן למקום שהיא מוחזקת בח"א וכנז'

ג אם הב"ד חינם זוכרים הענין רק שרואין במזכרת הגטין שלהן כתובים שמות המגרש והמתגרשת אינם יכולים להעיד, כן מתבאר מדברי הגאון מו"הר בס' שע"א סי' כ"ח והרב ירים משה בקונט' מז"הג סי' יו"ד, והוא פשוט ע' בח"המ סי' כ"ה סי"ג, אך לדידן דנהגינן לכתב כל ההחלטות מה"בד בפנקס מיוחד ונקרא פרטי כל וחתומים למטה הב"ד בחתימת ידייהו נראה דשפיר סמכינן עלייהו דה"ז כמע"בד

ד ס"ט בהגה ואפי' לח אמר כלום אם יש לו הרשאה וכו', ע' יד"א הגה"בי ס"ק ח"י מ"ש משה מוהרש"דם ומוהר"מם היכא דהשליח לא דבר כלום אך בשטר הרשאה כתוב שהגט שנעשה עליו פ' שליח נכתב ונחתם במתא פ' ומה שראינו ונעשה בפנינו כת''וח וכו' דמהני עי"ע וע' עבודת השם חא''הע סי' מ' דקצ"א מה שפוסל בדבריו

ה שם ואין שליח ב"ד צריך הרשאה וכו' ע' מה שכתבתי לעיל בסי' קמ"א סכ"ד

ו שם ואפי' לא היו חתומים על ההרשאה רק ב' וכו', ע' עבודת השם שם ובס' ידי דוד סי' ק"ב שרמזתי אני הדל בהגהותי שם וכעת אינו תחת ידי ובמז"הג למו"הר שער אשר בסי' נ"א או"ז

ז סי"ו ש"ע אם העיד הוא ואחר עמו על חתימת הב' ש"ד, הכי נקטינן ואם ראה תראה לרי"חז הו"ד בש''הג וכ"ו לח תידוק מיניה דאם הוא ואחר מעידין על חתימת השני פסול וכמו שכן הבין הרב המכ"תם דקי"א דאין כונת ריא"ז כן וכו'. ה' אמרות טהורות דרע"ח וכן השיגוהו ה' מא"מר קריספין והרב המגיה שם בדכ"א ופירשו דברי ריא"ז כמו שפירשן ה' אמרות טהורות

ח הרב הלבוש העתיק ואם הוא מעיד על חתימתו והוא ואחר עמו מעידין על חתימת העד השני ש"ד. והרב המגיה בס' מח"מר שם כתב דאין זה עולה בדין דכל שהוא מעיד על חתימתו הוא נוגע בעדות ואינו נאמן עי"ד

סי' קמ"ג

א ס"א ש"ע המגרש ע"ת וכו'. ראובן שחייבוהו לישא את אשתו אשר קדש ויניחיהו בבית הסהר והוא